בשיתוף מגזין נשים

טבילה בימי קורונה | האם אמבטיה יכולה להחליף מקווה?

מגיפת הקורונה עוררה שאלות הלכתיות מרובות. אחת מהן, בנושא האפשרות לטבילה הלכתית ובטוחה, ועוסקת בשאלה: האם טבילה-ביתית באמבטיה עונה על דרישות ההלכה? הרבנית טיקוצ'ינסקי משיבה

הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
א בתמוז התשפ
,
23 ביוני, 2020 11:58
אמבטיה

אמבטיהצילום: shutterstock

המגיפה שפקדה את העולם, עוררה שאלות הלכתיות מרובות, שרובן ככולן חייבו התמודדות עם מציאות שונה. מציאות שבה יש ליישב כל העת בין הקפדה על הנושנות, ובין דרישת ההלכה לשמירה בלתי מתפשרת על חיי-אדם. אחת השאלות הנוגעות לנו הנשים היא האפשרות לטבילה הלכתית ובטוחה.

העולם הרבני סוער סביב הנושא וקולות שונים עולים מתוכו. אתמקד בעניין אחד שהוא חשוב בעיני מאוד. הרב חיים אמסלם הציע את האפשרות של טבילה-ביתית, באמבטיה. כיוון שלדעתי ולדעת רבים האפשרות הזו אינה עולה בקנה אחד עם דרישות ההלכה, החלטתי להציע כאן בתמצית ובאופן חלקי את הסיבות לכך. 

התורה מחייבת טהרה בדרך של "ורחץ במים", ולהלכה נקבע ברמב"ם (ובכל הפוסקים): "אין האשה עולה מטומאתה... עד שתטבול במי מקוה כשר,...אבל אם רחצה במרחץ אפילו נפלו עליה כל מימות שבעולם הרי היא אחר הרחיצה כמות שהיתה קודם הרחיצה בכרת". מהו מקווה כשר? לכך נקבעו מספר אמות מידה. ראשית, יש התייחסות הלכתית לגודלו של המקווה ולעיצובו, כפי שנלמד מן הברייתא: "וכמה הן – אמה על אמה ברום שלש אמות. ושיערו חכמים: מי מקוה ארבעים סאה". כלומר, גודל המקווה צריך להיות כזה שכשאדם בינוני שיטבול בו, יכסו המים את כל גופו.

בפועל, מדובר במקווה שמכיל בין 332 ליטר לשיטות המקלות לכ-572 ליטר לשיטות המחמירות (לשיטת ר' חיים נאה המקלה מדובר ב48×48×144 ס"מ). גודל המקווה הנגזר מכך במידות המקובלות אצלנו הוא של לפחות מטר מרובע. אין אמבטיה ביתית אינה עומדת בדרישה הזו, ככל הידוע לי. לרוב השיטות גודל המקווה הוא מדין תורה, ויש החולקים וסוברים שמידות אלו הן מדרבנן, ולדעתם, מן התורה די בכך שהמים מכסים את כל הגוף.

נוסף על הדרישה המתייחסת לגודלו של המקווה, נקבע שמקווה כשר, הוא מקום שבו נמצא אוצר מי גשמים או מי תהום, שלא נאספו לתוכו בידי אדם. מים שנשאבו והובאו למקווה בכלים פוסלים את המקווה. פסול 'מים שאובים' נכון אף בעניין כלים שנתמלאו במי גשמים, אם הונחו לשם כך בידי אדם. שכן, גם באלו ישנה "תפיסת ידי-אדם". לרוב השיטות פסול זה הוא מדרבנן. הפסול של מים שאובים אינו מתייחס לכל מים שה'ביוגרפיה' שלהם מכילה שאיבה. מים שנשאבו אך נשפכו למקווה לא במישרין ולא מתוך כלים הם כשרים. לכן אם האדם אינו שופך את מי הגשמים שנאספו כאילו מאליהם אל הכלי, אלא שובר את הכלים והמים זולגים לתוך המקווה, המים יהיו כשרים. במקרה שהמים נשפכים מן הכלים אל הקרקע, ומשם הם זולגים אל המקווה, מדובר בתהליך המכונה 'המשכה'.

הראשונים נחלקו בשאלת ה'המשכה', אם ניתן להכשיר באמצעותה ארבעים סאה שלמים, או שיש צורך שלפחות חלק מן המים במקווה, יהיו מים שלא נשאבו מעולם. לגבי מים שממלאים מהברזים, לכאורה-מדובר במים שמובאים אל האמבטיה בידי אדם, ועל כן הם שאובים ופסולים. אמנם, בעבר במקומות שונים בעולם דנו הפוסקים במים המובלים בצינורות אל הבתים, אולם, עיון בפסקיהם מגלה שמערכת תיעול המים אל הבתים במקומותיהם היתה שונה מזו הנהוגה בארץ ועל-כן לא ניתן לסמוך על פסקיהם בארץ. על פי כל אמת מידה רחיצה באמבטיה, אם כן, אינה מועילה כלל.  
 

23.06.2020

1. טוב לקרוא דברים חד משמעיים שאינם מחפשים "קולות" מופרכות תוך הבנה שקולותש ניתנו במקום אחר צריך לעיין היטב בפרטים לפני קפיצה למסקנות (יישר כוח!)

דווח על תגובה לא ראויה
24.06.2020

2. ממתי היא נהייתה "פוסקת" הלכה? (יעל)

עוד ליצנית ש"פוסקת" ללא הרשאה...
עשתה סמיכה לרבנות אצל הרפורמים? עשתה שימוש חכמים אצל "הרב" גלעד קריב?

דווח על תגובה לא ראויה
24.06.2020

3. עוד "רבה" פמיניסטית? (נועה)

את מי מעניינת דעתך? תביאו רב פוסק הלכה.

דווח על תגובה לא ראויה
24.06.2020

4. ל-2 ו-3: טרחתן לקרוא לפני תגובה? היא מסבירה היטב את העמדה ההלכתית המקובלת. רחוק שנות אור מה"פוסקות" כנגדן אתן יוצאות (ובצדק)

דווח על תגובה לא ראויה
25.06.2020

5. מה לגבי הסכנה בטבילה במקווה? (ונשמרתם לנפשותכם)

הרי מתחילים לדבק בלי סימנים, לכן מי שהולכת למקווה בלי מסיכה מסתכנת בהדבקה. מאות הנפטרים מוכיחים שזו מחלה שהורגת. חבל שלא הייתה התייחסות לסכנה הנוכחית בטבילה במקווה

דווח על תגובה לא ראויה
25.06.2020

6. הבעת דעה (ממה)

@לנועה ויעל
רוצה להביא דוגמה.
לא הרבה תנאים קיבלו אותות הצטיינות או ציונים לשבח, אבל יש.
בתוספתא (כלים מציעא א, ו) יש מחלוקת בין רבי טרפון לבין החכמים ופתאום יש התערבות במחלוקת זו על ידי אישה אחת בשם ברוריא. הביאו את הדברים לרבי יהודה ושם התוםפתא אומרת: "כשנאמרו דברים לפני רבי יהודה אמר: יפה אמרה ברוריא.
ברוריא היא בתו של רבי חנניה בן תרדיון ואשתו של רבי מאיר. לפי הכתוב, היא למדה 300 סוגיות של 300 רבנים בכל יום. הלימוד שלה הביא אותה להביע דעתה ולחלוק על תנאים ויכלה להם. דעתה נתקבלה על פני דעתם.
ברוריא הייתה בקיאה בהלכה לא פחות מתנאים אחרים בזמנה. אביא עוד דוגמה (תוספתא כלים קמא ד, יז) נשאלה שאלה על טיהור תנור: "אמר ר' חלפתא איש כפר חנניה, אני שאלתי את שמעון בן חנניה ששאל את בנו של ר' חנניה בן תרדיון ואמר "משיסיענו ממקומו" ובתו אומרת "משיפשט את חלוקן". כשנאמרו דברים לפני רבי יהודה בן בבא אמר: יפה אמרה בתו מבנו.
ברוריא גם התווכחה עם בעלה רבי מאיר.
בת חיל.

דווח על תגובה לא ראויה
25.06.2020

7. מצוה דרבנן . מול ספק פיקוח נפש (יצחק)

הן לפי הרמב"ם והן לפי תוספות והן לפי בית יוסף טבילה במים שאינם שואבים הוא מדרבנן.
האם מותר להסתכן מול מצוה דרבנן?
ראו: יצחק מייטליס, פרשת דרכים עמודים 257-249

דווח על תגובה לא ראויה
25.06.2020

8. 5 - ונשמרתם מאד לנפשותיכם, נכון, אבל יש הנחיות מאד ברורות איך להתנהל בלי להסתכן (לחצות כביש הרבה יותר מסוכן מאשר לטבול במקווה. ההרוגים יוכיחו)

דווח על תגובה לא ראויה
25.06.2020

9. ל-7: הטענה לא נכונה בעליל. (מספיק)

ראשית, הטבילה עצמה אינה :"דרבנן" אלא דאורייתא. הכלל הבסיסי הוא "ספק דאורייתא לחומרא".
זה משפיע על כל הדינים הלאה.
שנית, טבילה במקווה זה לא ספק פיקוח נפש. לפחות לא יותר מאשר ללכת לסופר או לחצות כביש. ניתן בהחלט לטבול כראוי וכהלכה בלי "ספק פיקוח נפש" כיום במקווה. מספיק לראות כמה נשים נדבקו במקווה, לעומת כמה נדבקו מללכת לסופר, לפגוש בני משפחה, לעמוד בתור בדואר וכו' וכו' וכו'. האם את כל הנ"ל לא תעשו בגלל "ספק פיקוח נפש"? אם כן, אסור לנהוג בכביש, אסור להתגייס לצבא, אסור אפילו לאכול כי עלולים להיחנק, אז רק מרק בבקשה! דמגוגיה יכולה ללכת לכל כיוון.

ועכשיו לטענה הבסיסית:
זה לא נכון לטעון שלפי התוספות, הרמב"ם והבית יוסף זה דברנן. מוזר שכולם פסקו אחרת... אלא מה, נוח לקחת ציטוט מחוץ להקשרו ולא לבדוק מה עומד מאחורי זה. לדוגמא, זה אולי (!) נכון לומר שכל ה-40 סאה לא שאובין מדברנן, אבל למה דרשו זאת? כי לפי התורה רוב 40 סאה חייב להיות מים לא שאובין ואפשר להשלים משאובין. רואה את ההבדל? זה כמו הטענה שעלתה במאמר: מתבססים על פסיקה שהתירה טבילה באמבטיה. אבל בדיקה מהירה מראה שהפסיקה הזו התייחסה למציאות מאד מסויימת אבל לא ניתן ליישם אותה כלל עם מערכת המים שקיימת בישראל. על "פסיקות" זריזות מעין אלו, שלא בודקים דברים לעומק, כבר קבעו שהם "מבלי עולם", שלא לדבר על "שועלים קטנים מחבלים כרמים" - אלו שלא הגיעו להוראה ומורים הוראה בישראל...

השורה התחתונה והברורה לכל מי שמבין דבר או שניים בהלכה, זה כמו משפט הסיכום כאן:
"על פי כל אמת מידה רחיצה באמבטיה, אם כן, אינה מועילה כלל."

ומי שפוחדת בגלל פיקוח נפש, שלא תטבול אבל אז כל (ולהדגיש: כל!) דיני ההרחקה ממשיכים!
אי אפשר לאחוז את החבל בשני הקצוות!
"כקולי בית הלל וכקולי בית שמאי - רשע" (וד"ל)

דווח על תגובה לא ראויה
25.06.2020

10. לכל התוהים לגבי הסכנה במקווה בגלל הקורונה - עכשיו נזכרתם? יש סכנה בכל טבילה במקווה! (אפשר לטבוע... ובכל זאת לא שמעתי אנשים נמנעים מללכת לים או לב)

ואם תאמר - הרי יש מציל? וכי תמיד כשיש מציל אין טביעות? יוצא שמגדר ספק פיקוח נפש לא יצאנו...
ובניגוד לטבילה שהיא חובה, בריכה או ים הם מותרות.
והסיכוי לחטוף קורונה ממקווה (שבניגוד למעיינות ולים, יש במקווה כלור) הוא נמוך. כנראה יותר מטביעה במקווה...

דווח על תגובה לא ראויה
25.06.2020

11. ל9 כנראה שלא בדקת את המקורות ולא קראת מה שכתבתי (יצחק)

לא כתבתי שהטבילה מדרבנן, אלא שהדרישה שהמים במקוה יהיו לא שאובים היא מדרבנן. אם הרמב"ם כותב שמים שאינם שאובים הוא מדברי סופרים ובית יוסף כותב על ההלכה שמקוה שלא ברור אם המים שאובים או לא, כשר, מכיוון שספק דרבנן לקולא. לא צריך יותר מזה.
השאלה מה עומד מול מה. מהי מידת הסכנה מול הלכה דרבנן

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

x
מכינת עלי צילום: מכינת עלי

איש צוות במכינה בעלי אובחן כחולה קורונה - התלמידים נשלחו לביתם

קרא עוד