חינוך, לא חקיקה: מה ישפר את מצב הטובלות במקוואות בישראל?

ח"כ עליזה לביא הגישה הצעת חוק האוסרת על בלניות לתחקר את הטבולות במקוואות בישראל. אך בארגון "מרכז עדן", חוד החנית למען שיפור היחס של נשים במקוואות, טוענים כי רק חינוך יביא את השינוי

חדשות כיפה נטעאל בנדל, כיפה 24/11/13 14:53 כא בכסלו התשעד

חינוך, לא חקיקה: מה ישפר את מצב הטובלות במקוואות בישראל?
תמר הירדני, צילום: תמר הירדני

בשבוע שעבר הוגשה הצעת חוק האוסרת על בלניות לתחקר ולשאול שאלות אינטימיות את הבאות לטבול במקוואות ברחבי הארץ. מאחורי ההצעה עומדת ח“כ עליזה לביא מ“יש עתיד“, יחד עם עמותת ”עתים“. אך אם חשבתם שההצעה התקבלה בחום בקרב ארגוני הנשים - אתם טועים.

"הצעת החוק מבורכת, אך אם היא לא תהיה מלווה בתהליך חינוכי מעמיק, אני חוששת כי היא תיתקל בהתנגדות מצד הבלניות, שבוודאי יראו בה ניסיון של הממשל החילוני להתערב בעבודת הקודש שלהן", מסבירה ד"ר נעמי מרמון גרומט, מייסדת ”מרכז עדן“ ומנהלת תכנית ההשתלמות לבלניות, שממהרת לעצור את החגיגה.

"חקיקה איננה יכולה להפוך אנשים ליותר רגישים, ואילו חינוך כן יכול“, היא מסבירה, ”חינוך והסברה יכולים גם לסייע להן להבין את היסודות של החוק הזה. הבלניות במקווה צריכות להבין שהחוק איננו בגדר אִיוּם וכי אין הוא בא לתקוף את עבודתן המסורה. מטרת החוק היא להוקיר את הפרטיות והכבוד של אלפי נשים שבאות למקווה מתוך סדרי עדיפויות שונים, ובכל זאת מתייחסות לטבילה שלהן כבעל חשיבות חיונית לחייהן".

ד"ר נעמי טוענת כי מכיוון שמרבית הבלאניות כיום הן חרדיות הר שעלול להיווצר מצב בו נשים תגשנה תביעות כנגד המועצה הדתית אך הבלאניות ימשיכו במנהגן: ”מרבית הבלניות במקוואות הן חרדיות. הן גדלו בתוך מערכת חינוכית שממעיטה בערך הסמכות האישית ומציבה בראש מעייניה צייתנות לסמכות הלכתית-רבנית".

לדבריה, "התפיסה העצמית שלהן וכן התפיסה שלהן את תפקידן במקווה, גם מול הנשים שמגיעות לטבול, היא בדרך כלל תפיסה שונה בצורה מהותית מן התפיסה של הנשים שהן אמורות לשרת. החינוך יכול לסייע להן להבין את הרגשות ואת הרגישויות של האישה האחרת, שדאגותיה וערכיה כל כך שונות משלהן, עד כדי כך שהן כלל לא מבינות למה שאלות מסוימות הן משפילות, מבזות או פולשניות".

עוד היא מוסיפה ואומרת "אני סבורה שמודעות למורכבת הבעיה והכבוד לעבודה הקשה שמבצעות הבלניות, הן שדחפו את ח"כ לביא ו"עתים" לנסח את הצעת החוק בצורה שקוראת לסדר את הרבנים המשגיחים על המקוואות ולא את הבלניות עצמן".

לטענתה, דווקא "חינוך יכול גם לעזור להניע תהליך שהופך את משמעות תפקידה של הבלנית מ'השוערת ההלכתית' ל'אישה שמאפשרת טבילה אישית ומשמעותית'. לבלניות יש הזדמנות מיוחדת ונדירה להיות עדות לדברים שלרוב קשה להבחין בהם - בין אם מדובר בסימני התעללות, גידול על גב האישה, או אתגרי פוריות והפלות".

ניסיון לטפל בתופעה המטרידה נעשה במרכז עדן המקיים קורסי הכשרה לבלניות. הדגש בקורס דווקא על האינטראקציה בין הטובלת לרבניות ולא על ההכשרה ההלכתית של הבלאניות. "כאשר הבלניות לומדות על מורכבות הרגשות של נשים מרקעים שונים, ומבינות איך מצבי חיים שונים משפיעים על הטבילה, הבלניות מתחילות להבין שתפקידן לגרום לכל הנשים להרגיש בנוח ולחוש כי מכבדים אותן במוסד היקר הזה", מסבירה ד"ר נעמי.

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il