חדשות כיפה

"לא רוצה לעלות לתורה - ולא רוצה להיות חזנית"

אני מבינה בשנים האחרונות, שאני רוצה מציאות דתית תואמת עולם נשי. חשבתם על כך שאולי כדאי ללנו לאמץ את המסורות הישנות והטובות של אימותינו?

ורד אביעד

ורד אביעדצילום: אחינועם אביעד

יש היום דיבור כזה על חדש, שהתחיל לפני כמה שנים עם "אופק חדש" לאחרונה שמענו על "הימין החדש". לפני יומיים על ה"ליכודניקים החדשים". ואני רוצה לשאול: מי אמר שחדש זה בהכרח הטוב? מה רע בישן?

במאמר זה ברצוני לדבר על הישן. על מסורות נשיות של מנהגים ואורח חיים דתי, שעבר אלינו דרך האימהות מדור לדור. ואולי כדאי להניח רגע בצד את חיפוש הדרך החדשה והאורח חיים החדש שאנו מחפשות לעצמנו לטובת אימוץ המסורות הישנות והטובות של אימותינו.

עשרים שנה רדפתי אחרי ספר התורה. והצלחתי להניח עליו יד ולהחזיק אותו ולא, לא נפתחו לי השמים. היום, כשאני מתבוננת בתמונה שלי אוחזת בספר התורה בחיוך רחב, תמונה מלפני כמה שנים, רגע לאחר שבני הצעיר עשה מחטף והעביר לי למעגל הנשים את ספר התורה, אני אומרת 'זה נחמד, וכן, יש ברק בעיניים לאישה בתמונה. אבל זה לא הדבר עצמו'.

אני מבינה בשנים האחרונות, שאני רוצה מציאות דתית תואמת עולם נשי. לא רוצה לעלות לתורה, לא רוצה להיות חזנית. טוב לי עם הסידור, ועם הלב שנפתח בזמן התפילה מאחורי הווילון. כשהייתי צעירה, הסתכלתי על נשים קוראות תהילים באיזו תחושת ניכור. והיום אני מבינה, שזה להיות בעמידה מול השם. לא רוצה להסתכל לתוך עזרת הגברים, לבדוק מה יש להם שם ולרצות אותו גם לעצמי. רוצה להנות ממה שיש ולשמוח בו.

אני חושבת שעשרים השנים האלה, שרצתי עם ילדיי בימות הגשם והקור לצד שבתות נעימות, היו קצת מיותרות. חשבתי שלהגיע מוקדם כמה שיותר בלי לשתות קפה זה הדבר. זו המדרגה. ואני לאחרונה חושבת שזו טעות. שבת צריכה להיות בנחת, שבת של מנוחה. כל המרדף הזה לבית הכנסת כל כך מיותר. יכולתי להתפלל בנחת בבית, יכולתי לצאת לגינה בלי האש קודש הזו, מותר לשבת לדבר על ספסל, מותר.

צילום: shutterstock

 

אני זוכרת שכשהגעתי לבית חמי וחמותי, היא הייתה נערכת בנחת. עורכת שולחן, חותכת סלט או שניים. מפדרת את אפה, מורחת שפתון, ויוצאת לתפילה וקריאת התורה. שבת אחרי שבת, בקביעות אבל בנחת. אני זוכרת שאבא שלי היה אומר לי: "חכי אל תבואי עכשיו זה מוקדם מדיי". "מה מוקדם מדיי?" הייתי שואלת, "עכשיו מתחילה התפילה!". "כן, אבל הנשים מגיעות אחרי", הוא היה משיב.

השנה בשבתות הגשומות, התפללתי בבית. לא מצד עצלנות או ויתור, כבחירה. בחירה שלי להיות בבית ליד הנרות, מתפללת את קבלת שבת. כמציאות של לכתחילה ולא בדיעבד. בבקרים אני מגיעה לשמוע את קריאת התורה ולתפילת מוסף, אחרי כוס קפה וקריאה מהנה בספר טוב.

אני חושבת שיש לדבר הזה צד נוסף, והוא העניין ההלכתי. אנחנו דור כזה של קצת מישמש. עם ישראל חזר לארצו, יש מציאות חדשה אבל לצד ההתחדשות הזו, יש משהו שקצת אבד. בדור שקדם לנו, נשים ידעו יותר מה עליהן לעשות כי לא כל דבר היה בגדר שאלה חדשה. מה את צריכה לעשות? מה שאמא שלך עשתה, בדומה לאיך שהסבתא שלך נהגה. יש רצף, יש מסורת, יש הרבה פחות שאלות, הרבה פחות משברי זהות וחיפוש דרך. אם את לא יודעת איך לנהוג, שאלי את אמך או סבתך כיצד הן נהגו. מנהג אמותינו בידינו.

היום ממרחק של עשרים שנה מאז שסיימתי את שנת המדרשה, אני חושבת שחבל שלא אמרו לי את הדברים האלה קודם. אני רצתי ממסגרת למסגרת ואף אחת לא אמרה לי רגע, בנחת. רגע, זה לא שלך. אל תיקחי על עצמך חובות דתיות שאת לא חייבת בהן. אני שמחה על המדרשה שנטעה בי להט דתי בלתי מוסבר ובלתי ניתן לערעור, וחיבור קיומי לתורה, אבל אולי כדאי שמישהו יגיד את הדברים לדור הצעיר, ואולי המישהי הזו היום היא אני.

 

לטור הקודם: אני קוראת להקמת זרם חדש: "פמיניסטיות לשעבר"

 

 

הכותבת: ורד אביעד - ראש בית מדרש מערבא בגוש מערבא ובגוש קנה בשומרון.

ורד אביעד

ורד אביעדצילום: באדיבות המצולמת

31.01.2019

1. הצ'ופר (ירושלים)

שלנו הנשים יש את הבחירה. את מרגישה שאת יכולה וצריכה תלכי, ואם את עייפה עסוקה יש גשם וכו' תמיד יש את האפשרות להישאר בבית.

דווח על תגובה לא ראויה
31.01.2019

2. אני בגערך בגילה של ורד וזכיתי ללמוד מת"ח כבר לפני עשרים שנה את מה שהיא גילתה כעת... (דתיה)

אולי היא תסיק מסקנות שכדאי את עולם הרוח לשאוב מבית מדרש ולא מהעולם המערבי

דווח על תגובה לא ראויה
31.01.2019

3. הכתבה של ורד אביעד- לא רוצה לעלות לתורה (חנה קטן)

כתבה חשובה ואמיצה.

דווח על תגובה לא ראויה
31.01.2019

4. אבל יש נשים שרוצות (th,i)

למה למנוע מהן? למה להילחם בהן?

דווח על תגובה לא ראויה
31.01.2019

5. ואולי זה היצר הרע שדוחף אותך להקל במצוות? (אני)

האם -פה ועוגה חשובים מתפילה? זה נשמע שהיתר הרע הצליח לשכנע אותך.

דווח על תגובה לא ראויה
31.01.2019

6. מנהג אימותינו מלפני 150 שנה הוא שנשים אינן לומדות כלום מלבד עבודות הבית, ו"בית יעקב"- זה פשוט (שרה)

מיותר לגמרי! מי זאת בכלל השרה שנירר הזאת שרוצה שנערות תלמדנה לימודי תיכון? זה לא צנוע ולא ראוי! מה אני צריכה ללמוד היסטוריה, למשל, שהגברים יתעסקו עם זה! ולמה כל כך הרבה נשים רוצות להיות מורות פתאום - זו עבודה לגברים!

דווח על תגובה לא ראויה
31.01.2019

7. שפתון בשבת?? (עכ)

לא ברור

דווח על תגובה לא ראויה
01.02.2019

8. מנהג אמותינו היה להגיע לבית הכנסת (בשבת, בשחרית וגם באמצע שבוע)

אז אל תשלחי את בנותינו לקבל שבת בנחת במטבח. תודה.

אפשר להתפלל, בלי להיות חזנית. אבל יראת שמים בטוח לא תתפתח במטבח. מקסימום רכילות ולק ג'ל

דווח על תגובה לא ראויה
01.02.2019

9. וואלה 8.. מה נסגר?? ורד ישר כח. אנחנו הצלחנו לרדת לסוף דעתך בלי לרדת עלייך.. (8 זה היה נמוך ממש..) (ירושלמית)

דווח על תגובה לא ראויה
01.02.2019

10. מנהג אמותנו (ש)

מה שאת קוראת מנהג אמותינו הוא בסך הכול סוג של בורגנות דתית מאמצע המאה העשרים. גדלתי ליד שערי חסד בירושלים בקושי יש שם עזרת נשים. ואם יש, זה מסדרון חשוך וצר. בראש השנה נשים עומדות ברחוב מאחורי בית הכנסת לשמוע את התקיעות. אם טוב לך בדרכך, למה לא? אני מקווה שלבנותייך תהיינה שאיפות אחרות.

דווח על תגובה לא ראויה
01.02.2019

11. לא הבנתי את הטיעון. את עייפה מדיי לקיים מצוות? (אחת)

כמה שטחיות. מעדיפה קפה ושפתון על תפילה? אולי גם תשתי תה במקום לשמור כשרות? אולי תשימי מסקרה במקום לברך? ממש שטחית.

דווח על תגובה לא ראויה
01.02.2019

12. נכון. נשים מקומם בבית, ללדת ולטפל בילדים ולבשל למשפחה (יעקב דינור)

לא לשאת הרצאות, לא ללמוד לקרוא. מה שהיה טוה לפני 1500 שנה טוב להיום

דווח על תגובה לא ראויה
02.02.2019

13. מסכימה (ענת)

לעניות דעתי בסה"כ ורד ברצונה להביא את הבנות לאיזון בין מה שהיו סבתותינו כל כולן בבית עם נגיעות מסויימות בבית הכנסת לממב היום שהנשים מעוניינות להדמנות לגברים. האיזון הנכון הוא באמצע.

דווח על תגובה לא ראויה
02.02.2019

14. אמותינ לאו כתבו פוסטים. את כן. כי יש בך הרצון הזה להשיג משהו. (סנונית)

את כותבת בציבור, משמע יש לך מוטיבציה להתבלט. אפילו התמונה שלך מופיעה. כך שאת לא באמת הטיפוס המחבא אל הכלים של אמותינו או איך שקראת להן.

דווח על תגובה לא ראויה
03.02.2019

15. ישר לאבא (עידן הנבואה)

למה לעולם האשכנזי אין את הנבואה ולא מיתענין בה. נורא מדהים. הדת האמונה של המאה 21 היא הנבואה. יעקב אסור להיות להמשיך לתמיד ביעקב הוא צעד לעבר ישראל. צעדנו לארץ ישראל אחרי אלפיים שנה ואדמה זו מפרשת אמונה בנבואה. גם הרי ניפלא בנבואה יש נשים ואפילו מנהיגות. חייתי בערב נהדר ועכשיו אני בארץ וכל הנשמה עורגת לנבואה. לראות אותו יותר מיכל. זה כבר ישירות בלי מתווכים. אני רוצה שכל הגן עדן התנכי יחזור. שליחים מלאכים נביאים ואף אלוהים. הכל מסביב נהרס וכאוב ומעציב כל האיזמים האידיאולוגיות אולי לטובה ללכת ישירות למנהיג האמיתי הוא האל.

דווח על תגובה לא ראויה
03.02.2019

16. מסכימה עם הכותבת-לנו הנשים יש את התפקיד הכי חשוב לנהל בית יהודי טהור (n)

אנחנו אחראיות על מספיק דברים חשובים ובזה מתבטאת הרוחניות שלנו.
מעולם לא היה לי צורך לרקוד עם ספר התורה- אני שמחה מספיק לומר לפני ה' תהילים בשמחה
ואם יש בנות שחשוב להן לרקוד עם ספר התורה- זה יפה וטוב, אבל חברות, אל תשכחו את התפקיד הראשי שלנו במחזה- לדאוג לילדים שלנו שיאהבו להתפלל, שיאהבו ללמוד תורה, לחנך אותם למידות ודרך ארץ!
אני שמחה על כל התורה שלמדתי בחיים, ואמשיך ללמד אותה לילדי בקצב המתאים בנחת אמיתית של אמא אוהבת הפנויה לילדיה ודואגת לביתה.

דווח על תגובה לא ראויה
05.02.2019

17. לו הייתי אישה (גבר יהודי)

יכולתי להישאר בבית למנוחת שבת ולאחר יום חופתי להסתיר עם כיסוי ראש נאה את קרחתי ההולכת והגוברת.

דווח על תגובה לא ראויה
05.02.2019

18. כהן (זילפה)

הטור המיואש ורפה הידיים הזה יכול היה לשכנע אלמלא התהדרה הכותבת שלו בתואר "ראש בית המדרש"... ורד - נאה דורשת ונאה מקיימת! נשים אינן אמורות להקים בתי מדרשות, ובוודאי שלא לעמוד בראש אחד כזה. למה לא להתנהל בניחותא? לשבת בבית ולהחליף חיתולים - כמו אימותינו הקדושות, כמובן. בית מדרש? עיסוק מייגע בדברי הגות? נו, תשאירי את זה לגברים. לנו יש דרך משלנו לדבוק בה'. או בעצלות. או בייאוש. You know.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

תמנע את האיחוד? יו"ר מרצ תמר זנדברג צילום: פלאש 90. יונתן זינדל

זנדברג תמנע את האיחוד? "אם עצמה יהודית יכנסו לרשימה נבקש לפסול אותה"

קרא עוד