בוקר אחד מופיעים זוג בפתח בית חב"ד בבנגקוק ואומרים לי: 'כבוד הרב, אנחנו מתכננים להינשא בדרמסלה שבהודו ואנחנו מעוניינים שאתה תחתן אותנו', עניתי להם בחיוך שאין לי תוכנית לנסוע להודו בקרוב ולהביא רב מהארץ זה בערך כמו להביא אותי מתאילנד, אבל הם המשיכו להתעקש שדווקא אני אחתן אותם והפתיעו אותי בהצהרה: 'אם אתה לא תגיע נעשה חתונה אזרחית ללא רב'. זה כבר באמת היה איום גדול ואמרתי להם שאחשוב ואחזיר להם תשובה בקרוב.
באותו ערב צלצלה אלי מישהי מהארץ שבעלה יושב בכלא בהודו כשנה, ועכשיו הוא צלצל אליה שהוא עומד להשתחרר בקרוב. החשש שלה - שהוא יברח והיא לא תמצא אותו ותישאר עגונה. היא פנתה אלי מכיוון שהיא זוכרת שבטיול בתאילנד הצלחתי להשפיע על בעלה, ומבקשת אולי אוכל לנסוע להודו ולשכנע אותו לחתום על גט. שאלתי איפה בדיוק ממוקם בית הכלא בו הוא מרצה את עונשו והסתבר שזה ממש קרוב לדרמסלה. הבנתי שמשמיים מיעדים לי נסיעה להודו לחתן זוג ולגרש זוג.
טסתי במוצ״ש לדלהי, משם לקחנו מונית ויצאנו למסע של 12 שעות עד דרמסלה, בערב חיתנתי את הזוג במזל טוב, וזו הייתה חתונה מרגשת ומאוד שמחה. ביום שני בבוקר פניתי לכלא בעיר כולו, הדרך עברה מהר ולהפתעתי הבחור שיתף פעולה והסכים מיד לתת גט. כעבור שעה כבר יצאנו בדרכנו חזרה לדלהי.
חשבתי לעצמי שאולי עוד אספיק את הטיסה חזרה לבנגקוק הלילה וביקשתי מהנהג ההודי שיאיץ וייסע מהר. הדרך זרמה מצוין וללא שום תקלות עד שבשלב מסויים עמדנו בראש הר והתנועה עמדה ולא זזה. אחרי רבע שעה שאלתי את הנהג מה קורה והוא אומר שהוא לא יודע. שאלתי כמה זמן זה עלול לקחת, והוא עונה לי 'זה הודו אדוני, אולי שעה אולי יום ואולי שבוע'... ראיתי שגם מולנו לא מגיעים שום רכבים והצעתי לו לעקוף את כולם מהמסלול הנגדי. הוא אכן נענה לבקשתי ונסענו ככה במשך כמה קילומטרים.
כשהגענו לתחתית ההר ראינו שיש הפגנה גדולה של סיקים. מיד כשעצרנו ניגש אלינו מפקד משטרה ושאל מה אנחנו חושבים שאנחנו עושים. הסברתי לו שיש לי טיסה ואני חייב להגיע לדלהי כדי להספיק את הטיסה וביקשתי שיתן לי לעבור. המפקד ענה לי 'מצדי אין בעיה אבל אתה צריך לדבר עם הסיקים ונראה אם הם יאפשרו לך'. ניגשתי אל המפגינים על הכביש, הסברתי להם שאני רק רוצה לעבור, והם מיד הפנו אותי למנהיג ההפגנה. פילסתי את דרכי אליו וביקשתי ממנו שיאפשר לי רק קצת מקום לעבור. אבל הוא אמר לי שזה מאבק של כולם, ולכן אני חייב לשאול את כולם. עוד לפני שקלטתי מה קורה הוא נעמד, השתיק את כולם ואמר לי 'תסביר להם'. נעמדתי ואמרתי להם 'תמשיכו להפגין, אתם צודקים במאבק שלכם. רק תנו לי בבקשה לעבור'. המנהיג סימן לי לזוז ואז הם התיישבו לדון בבקשתי. פתאום אני רואה את כולם קמים ועולים למשאיות ולאוטובוסים. המפקד ניגש אלי ואמר לי 'אני לא יודע מה אמרת להם אבל כל הכבוד שהצלחת לפנות אותם. אנחנו כבר שעות מנסים ללא הצלחה'...
המשכנו בדרכינו לדלהי, את הטיסה כבר לא הספקתי עם כל העיכובים, אבל לפחות זכיתי בסיפור טוב...
הרב נחמיה וילהלם, רב בית חב"ד בבנגקוק תאילנד צילום: באדיבות המצולם