סיפורי דייטים הבחור הציע שהוא יבשל בדייט - הטעות שלי הייתה שהסכמתי

יצאתי לדייט בטבע עם בחור נחמד והוא הציע לבשל את האוכל בעצמו. זו נשמעה לי הצעה נפלאה, אבל כבר כשהוא התחיל להכין את המנות הבנתי שמשהו לא בדיוק כפי שאמור להיות

חדשות כיפה שלומית בלאו בוזנח 22/05/23 15:44 ב בסיון התשפג

הבחור הציע שהוא יבשל בדייט - הטעות שלי הייתה שהסכמתי
אילוסטרציה, צילום: shutterstock

אפתח בוידוי: אני ממש לא טובה בבישול. אני מעריכה מאוד אנשים שכן טובים בזה, שיודעים איך להפוך ערימת מצרכים לתבשיל טעים. לצערי לא זכיתי במתת הזאת, והבישולים שלי לא משהו. אני תמיד מעדיפה להזמין אוכל מוכן מלבשל, ואפילו שהלכתי לסדנאות וניסיתי ללמוד מטבחים מוכשרים, עדיין כישורי הבישול שלי נשארו בינוניים מינוס. 

"אני אביא גזייה וכמה מצרכים ואבשל בשביל שנינו"

פעם אחת הציעו לי בחור נחמד. זו ששידכה בינינו ידעה שאני אוהבת לטייל, ואותו בחור גם אהב לטייל, ולמרות שזה משהו שאומרים תמיד בהצעות שידוכים, הפעם הייתה בזה גם אמת. כבר בשיחה הראשונה שלנו הבחור הציע מסלול הליכה, וחשבתי לעצמי שיהיה מגניב לעשות את הדייט בחיק הטבע ולא עוד פגישה משעממת בבית קפה. 

המסלול המתוכנן היה באורך של שעתיים בערך, אז שאלתי את הבחור אם הוא רוצה שנקנה לפני כן משהו לאכול ונשב לאכול בסוף המסלול. לחמניות, ירקות, גבינות, ארוחה קלה שתעזור לפתוח גם את הלב.  "עזבי", הבחור אמר לי, "אני אביא גזייה וכמה מצרכים ואבשל בשביל שנינו". כמעט הצעתי לו נישואים באותו רגע. בחור שגם יודע לבשל? ועוד בשבילי, בחורה חסרת כישורי בישול? בינגו! הייתי מאושרת. איזה כיף. 

אפילו אני יכולתי להבין שהוא עושה שם כמה שילובים שלא כל כך מתאימים ביחד

ביום הטיול הבחור אכן הגיע עם צידנית מלאה בחומרי גלם, שרק המראה שלהם גרם לי לדמיין אלו מטעמים אפשר להכין מהם. המסלול היה מעגלי, אז השארנו את הצידנית ברכב והחלטנו שנכין את הארוחה כשנחזור לנקודת ההתחלה. התחלנו בטיול, היה באמת נחמד. הבחור הכיר היטב את האזור והסביר לי איפה אנחנו נמצאים ומה קרה שם מבחינה היסטורית. השיחה הייתה מעניינת והכל היה נראה מושלם מכדי להיות אמיתי - גם נחמד, גם חכם, גם אוהב לטייל, גם בשלן, מה עוד בחורה צריכה בחיים? 

סיימנו את המסלול בחיוך ובתחושה טובה. בשלב הזה הייתי כבר באמת רעבה, כי לפני הטיול לא רציתי לאכול הרבה. לא חשבתי שכדאי שההליכה תכביד עליי. הבחור הוציא את הצידנית ואת הגזייה וצעדנו אל מתחם הפיקניק ליד הכניסה למסלול. הוא העמיד את הגזייה, הוציא את הכלים שהביא והתחיל לבשל. צפיתי בו, בהתחלה מרותקת ושמחה, אחר כך כבר קצת בחשדנות. אפילו אני, עם כישורי הבישול הלא קיימים שלי, יכולתי להבין שהוא עושה שם כמה שילובים שלא כל כך מתאימים ביחד. הוא חתך, בישל, הקפיץ וטיגן במלוא הרצינות ואני התחלתי לזוז במקום בחוסר נוחות, מנסה לדמיין איזה טעם יהיה בסוף לאוכל. 

אילוסטרציה

אילוסטרציה צילום: shutterstock

לאויבים שלי לא הייתי נותנת לאכול אוכל כזה

הצעתי בעדינות שאולי לא יוסיף אבוקדו לפסטה או קטשופ לשוקולד, ונראה לי שטונה תהיה טעימה יותר בלי תוספת בננה. אבל הבחור התעקש שהוא יודע מה הוא עושה, ואחרי שהכל יהיה מוכן אני עוד אודה לו. אז חיכיתי בסבלנות, מנסה להשתיק את הקרקורים בבטן שלי ולסמוך עליו מכל הלב. אחרי זמן לא רב האוכל היה מוכן. פרשנו מפת ניילון על השולחן וערכנו אותו עם כלים שהוא הביא מהבית. הוא חילק את המנות לצלחות שלנו והפציר בי לטעום. עצמתי עיניים, אמרתי לעצמי "על החיים ועל המוות", וטעמתי. 

מה אני אגיד לכם, לאויבים שלי לא הייתי נותנת לאכול אוכל כזה. לא הייתה שום התאמה בין הטעם למרקם לשילוב החומרים, והתחושה הכללית הייתה כמו משהו שבושל לתוכנית פספוסים כבדיחה על עולם הקולינריה. לצידי הבחור בלס בחדווה, מקשקש על כמה שהאוכל שלו טעים ושאף פעם עוד לא יצא לו מוצלח כזה, וכשסיים את כל הצלחת לקח לעצמו מנה נוספת. אני לא הייתי מסוגלת לטעום שום דבר אחרי הביס הראשון, התיאבון שלי נעלם לגמרי. כשהוא שאל אותי איך האוכל הצלחתי לחייך קצת, סוגרת את הפה מפחד שאתחיל להקיא עליו פתאום. זה היה פשוט מזעזע, שום דבר שהייתי רוצה לטעום או להריח שוב אי פעם. 

זה בסדר לא להיות טוב במשהו, אבל צריך להכיר בזה

ועדיין, הערכתי את המאמץ שהוא עשה, אז החמאתי לו על היוזמה והרצון הטוב. לא רציתי לפגוע בו אז דיברתי במילים עקיפות, משמיטה את העובדה שהאוכל היה פשוט מגעיל. כשקמנו ללכת הוא אמר, "אז מה את אומרת, בפעם הבאה אני אלמד אותך להכין את המאכלים האלה?", ואני נאלצתי לסובב את הראש ולחשוב מהר על משהו אחר כי הבחילה שוב עלתה לי. 

אחרי כמה שבועות נפרדנו בגלל דברים אחרים. מאז בכל פעם שמישהו שואל אותי איך כישורי הבישול שלי אני נזכרת באותו בחור, מחייכת חיוך גדול ואומרת במפורש שהם לא קיימים. מודעות עצמית זה דבר חשוב, גם בתחום הזה. זה בסדר לא להיות טוב במשהו, אבל צריך להכיר בזה ולא להתיימר להיות מישהו שאתם לא. התנהגות כזו רק מעלה אצל אחרים טעם רע.

שלומית בלאו בוזנח היא מחברת הספר "תעביר את זה הלאה", רומן עלילתי ייחודי על דייטים, אהבה ומה שביניהם.