ועלו מושיעים

". ואכן הפטרת השבת מתארת לנו את העתיד לקרות באחרית הימים בעת שיעלו המושיעים (משיח בן יוסף ומשיח בן דוד) לשפוט את הר עשו על כל הצרות שגרמו לישראל…" – על יעקב ועשו לפרשת וישלח

מעשה שכם

"פרשתנו כוללת בתוכה את אחת הפרשיות השנויות במחלוקת ביותר במקרא, שאפילו יעקב ובניו נראים בה חלוקים..." - על מעשה שכם בפרשת ושישלח.

שמא יגרום החטא!

בפרשת וישלח , לפני פגישת יעקב את עשו הוא אומר "כי ירא אנכי אותו" והרי הקב"ה הבטיח כי "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך" האם אין בפחדו של יעקב משום חוסר אמונה ח"ו?

בעיני אלקים ואדם

"פרשת וישלח מיוחדת היא בכך שבה מופיע בפעם הראשונה השם "ישראל"." – על משמעות שינוי השם ולמה דוקא "ישראל"

על לשון הרע, על שנאת חינם ועל מחלוקת

"שמירת הלשון ואיסורי לשון הרע ורכילות אינם ציווי מוסרי בלבד, הם בראש ובראשונה הלכה. האם מהדרים אנו בהלכה זו כשם שאנו מהדרים בכשרות, למשל? האם אין טהרת הלשון שקולה כנגד טהרת הפה?…" – לפרשת וישב

פנינים לפרשת ''וישב''

על מגורי קבע בישראל, מעשה הדיבור, לשון הרע ועוד בפנינים לפרשת "וישב"

וידבר העם באלהים ובמשה

המלחמה עם הכנעני הסתיימה, וישראל ממשיכים במסעם ושוב מתלוננים. תלונה זו של ישראל אינה התלונה הראשונה בפרשתנו. בעת ישיבתם בקדש, לאחר מות מרים, התלוננו ישראל מרה עד כדי מריבה עם משה. למרות התלונות הקשות ולמרות הכפירה בטובה של הוצאתם ממצרים, הקב"ה נותן להם חפצם בלא כל הערה או נזיפה על התנהגותם. אולם בפרשתנו שהטענה היא דומה, תגובת ה' היא חריפה מאד. התלונות הם לכאורה דומות אך התגובה שונה בתכלית; מדוע?

מאספסוף לאסיפת זקנים - התנהגות בעת משבר - לפרשת בהעלותך

מטיפולו של ה' בענין "קברות התאוה", ניתן ללמוד רבות על דרך ההתמודדות עם בעיות וקשיים המתעוררים בחייו של עם ישראל. מהפתרון המיידי, דרך הפתרון לטווח הארוך ועד למציאת שורש הבעיה. לפרשת בהעלותך

''לא תעמוד על דם רעך'' - לפרשת קדושים

כאשר חברך נופל, נכשל, לא תלך רכיל, אל תוסיף נפילה על נפילתו בצורה אקטיבית בכך שתרכל עליו כלפי אחרים, ואף לא תעמוד על דמו, ותמתין לנפילתו בצורה פאסיבית. עליך מוטלת החובה להתערב כדי להציל את הנופל. זהו חידושה של התורה, העומד בניגוד לעולם החי, בו שולטים חוקי התחרות, וכדי לעמוד על כך הביא רש"י את המקרה המיוחד של אדם הטובע בנהר וחיה או ליסטים באים עליו ומנצלים חולשתו. לפרשת קדושים.

אורות התחיה פיסקה ג

אורות התחיה פיסקה ד

קורח - ראשון הציניקנים בישראל - לפרשת קורח

כך נהגו האנטישמיים לצייר את היהודי כאדם בעל אצבעות ארוכות הנכנסות לכל מקום ונוטלות ממנו את חלקן. כל תמונה אפשר לתאר בצורה צינית. נוף נפלא אינו אלא כמה עצים ואבנים, נתינת צדקה אינה אלא סחיטה וספר תורה אינו אלא עור של עגל שאיזה יהודי זקן שפך עליו דיו... לפרשת קורח

אורות התחיה פיסקה ד

אורות התחיה פסקה ו'

אורות התחיה פסקה ז

אורות התחיה פסקה ח