סגור

האם אתאיסטים חכמים יותר מדתיים?

האם אתאיסטים אינטליגנטיים יותר מדתיים? טענה זו מופיעה מדי פעם בכותרות בתקשורת או באתרים אתאיסטים. אולם עיון בנתונים ובמשמעותם מראה שזו בהחלט אינה המסקנה הנובעת מהם

הרב ד"ר משה רט, אתר לדעת להאמין
כג בטבת התשפ
,
20 בינואר, 2020 9:54
אנשים

אנשיםצילום: shutterstock

האם אתאיסטים אינטליגנטיים יותר מדתיים? טענה זו מופיעה מדי פעם בכותרות בתקשורת או באתרים אתאיסטים. אולם עיון בנתונים ובמשמעותם מראה שזו בהחלט אינה המסקנה הנובעת מהם.

המחקר של צוקרמן

בשנת 2013 פרסמו פרופ' מירון צוקרמן, ג'ורדן סילברמן וג'ודית האל מטא-אנליזה של 63 מחקרים שבחנו מתאם בין אמונה דתית לאינטליגנציה. לפי 53 מתוכם נמצאה קורלציה שלילית מסוימת בין אמונה דתית לציוני I.Q., ואילו לפי 10 נמצאה קורלציה חיובית. בניגוד לכותרות אוויליות בתקשורת, משמעות הדברים איננה ש"אתאיסטים אינטליגנטיים יותר מדתיים". כידוע, רבים מגדולי המוחות לאורך ההיסטוריה היו והנם דתיים, ולא חסרים אתאיסטים שהם טיפשים גמורים. מה שעולה מתוך המחקר הוא פשוט שבקרב אנשים בעלי I.Q גבוה, נמצא יותר אתאיסטים מאשר בקרב אנשים בעלי I.Q  נמוך. במילים אחרות: אנשים אינטליגנטיים יותר, נוטים יותר להיות אתאיסטים.

מן הראוי לציין את מגבלותיו של אותו מחקר. ראשית, הוא התמקד באמונה דתית, שמשקפת בעיקר את הדת הפרוטסטנטית, אולם פחות את היהדות והקתוליות ששמות יותר דגש על התנהגות דתית. שנית, רוב המחקרים הללו כללו נבדקים מארצות הברית, קנדה ואנגליה, כך שאין להסיק מהם בהכרח על תרבויות אחרות.

מה משמעות הקורלציה הזו? האם ככל שאנשים אינטליגנטיים יותר, כך הם מבינים שהאמונה הדתית אינה הגיונית? לאו דווקא; צוקרמן ועמיתיו הציעו שלושה הסברים פסיכולוגיים אפשריים:

1. אנשים אינטליגנטיים נוטים להיות פחות קונפורמיסטים, ולאמץ דעות שונות מהמקובל, ולכן גדל הסיכוי שהם יחשבו אחרת מהסביבה הדתית. לפי זה, יתכן שבחברה בה אתאיזם הוא הדעה הרווחת, האנשים האינטליגנטים יותר ייטו דווקא לכיוון הדת.

2. אנשים אינטליגנטיים נוטים יותר לחשיבה אנליטית ופחות לחשיבה אינטואיטיבית, וסוג החשיבה הזה נוטה לערער אמונות דתיות; אולם אין זה אומר שחשיבה אנליטית אכן נכונה או מוצלחת יותר מחשיבה אינטואיטיבית, בפרט בנושא הדתי.

3. הדת ממלאת צרכים נפשיים מסוימים, שלאנשים אינטליגנטיים יש פחות צורך בהם; כלומר, הבחירה בדת או באתאיזם אינה נובעת רק משיקולים רציונליים אלא ממבנה נפשי שונה.

צוקרמן עצמו הדגיש שאין להסיק מהמחקר שמי שמאמין באלוהים הוא טיפש, וטען שהמחקר אינו בגדר "חדשות רעות" למאמינים, ושבתחומים רבים יש יתרונות למאמינים על פני הלא-מאמינים.

ביקורת על המחקר

בשנת 2016 ביצעו גרגורי וובסטר ורייאן דאפי אנליזה מחודשת של מחקרו של צוקרמן, ומצאו שהמתאם השלילי בין דת לאינטליגנציה חלש יותר מכפי שקבע: ככל שלוקחים בחשבון גורמים משתנים כמו גיל, מין, מיקום, זמן וכדומה, כך הוא הולך ונקלש. במילים אחרות, הפערים עשויים לנבוע מגורמים שונים שאינם קשורים ישירות לאמונה הדתית או היעדרה.

מספר מחקרים נוספים הראו יתרון מסוים לאתאיסטים במבחני I.Q. עם זאת, חוקרים רבים ציינו את הבעייתיות שבביצוע מחקרים כאלה והסקת מסקנות מהם, בשל הקושי לקחת בחשבון גורמים חברתיים, כלכליים, היסטוריים ואחרים שעשויים להשפיע על התוצאות. בשנת 2015 פרסמו ג'ולי סיקלס ועמיתיה סקירה ביקורתית של הספרות המחקרית בנושא, וקבעו שקשה להסיק ממנה מסקנות כלשהן בשל העדר קונסיסטנטיות - חוקרים שונים השתמשו בהגדרות שונות לדת ולאמונה, במבחנים שונים לאינטליגנציה או אפילו בהגדרות שונות לעצם המושג אינטליגנציה, חלקם בחנו רק היבטים מסוימים שלה וכיוצא בזה. לדעת סיקלס ועמיתיה, הבדלים אפשריים בממצאים קשורים בעיקר לחינוך ולסביבה ולא להבדל מהותי באינטליגנציה בין מאמינים ולא-מאמינים.

מחקרי אינטליגנציה אצל יהודים

רוב המחקרים הללו נערכו בעיקר על נבדקים נוצרים. ניתן היה לצפות לממצאים שונים כשמדובר ביהודים, שכן החינוך היהודי שם דגש גדול יותר על לימוד, ובמיוחד לימודי גמרא, שללא ספק מפתחים כישורים אנליטיים ושכליים. ואכן, מחקר שפרסמו פרופ' יורם דמבו, איריס לוין ורוברט סיגלר בשנת 1997 הישווה בין תלמידים חילונים וחרדים בגילאי 12-14 ו-16-18, ובחן את התמודדותם עם בעיות גיאומטריות שונות. באופן מפתיע, למרות שתלמידים החילונים למדו גיאומטריה בקביעות לאורך כל שנות הלימודים ואילו החרדים לא עסקו בכך, התברר שבקרב הצעירים עלו החרדים בהישגיהם על החילונים, ואילו בקרב הבוגרים היה יתרון רק לחילונים שלמדו 5 יחידות, ואילו בין החילונים שלמדו 3-4 יחידות לבין החרדים לא נמצאו הבדלים. מחקר נוסף של מכון פילת הראה שחרדים משיגים ציונים גבוהים יותר מחילונים באבחונים מקצועיים, בניגוד להשערת המחקר שציפתה לתוצאה הפוכה. מעניין לציין גם את מחקרם של פרופ' דוד צוריאל וגיטה רוקח, שהראה שמספר ילדים גבוה במשפחה מוביל ליכולת למידה גבוהה יותר, מה שבא לידי ביטוי במשפחות דתיות וחרדיות.

מקרים אלה ממחישים עד כמה מפוקפקות הן אמירות כוללניות בדבר היחסים השליליים בין דת לאינטליגנציה, שאינן מבחינות בין דתות שונות, ועד כמה גורמים כמו שיטות חינוך ולמידה משפיעים על התוצאות יותר מאשר הבדל מהותי כלשהו.

דנה זוהר ואיאן מרשל, בספרם "אינטליגנציה רוחנית", טוענים לקיומה של אינטליגנציה רוחנית כתחום נפרד מזה של ה-I.Q. בין מאפייניה: היכולת לראות את התמונה הרחבה ולמצוא את המשמעות באירועים השונים, לבחון ערכים ולנסח אותם מחדש, ולהיות מודע לעומק שקיים במציאות מעבר לפני השטח. דורנו מתאפיין בכך שהוא חכם מבחינה שכלית וטיפש מבחינה רוחנית. יש לנו ידע נרחב וכלים אנאליטיים מדויקים, אבל מעט מאד הבנה מעמיקה וראיה כוללת. אין פלא שמבדקים מסוימים מראים על מתאם בין I.Q גבוה לבין אתאיזם, שכן החשיבה האנאליטית שמתבטאת במבחני I.Q מתאפיינת בהסתכלות נקודתית ופרגמטית על המציאות, שמובילה לריקנות אתאיסטית, בניגוד לחשיבה הסינתטית-הרוחנית שמחפשת את המשמעות המאחדת, הכוללת והעמוקה. לא מדובר בחכמים מול טיפשים, אלא בסוגים שונים של אינטליגנציה, כאשר האחד בא לעתים על חשבון השני, ובכך עלול לעוות את מצבו הנפשי של האדם.

 

המאמר המלא מופיע באתר לדעת להאמין

20.01.2020

1. במחקרי האישי מצאתי בעיקר שהעוסקים בהשוואות כאלו נוטים להיות פחות חכמים (אגנוסט)

אחד הדברים ששמתי לב אליהם הוא שמי שמחפש להשוות בין דתיים לחילונים על סמך יכולות שונות הוא בעיקר לא אינטיליגנטי בעצמו.
הצורך להוכיח שאתה יותר טוב לרוב בעיקר מעיד על ההיפך.
לעומת זאת, אינטיליגנציה אנליטית ורוחנית גבוהה מצאתי אצל כאלו שזה פשוט לא אכפת להם ורואים את האדם שמולם ואת ערכיו (אמונתו הגשמית) כחשובים יותר מאמונתו הדתית, תהה אשר תהה.

דווח על תגובה לא ראויה
20.01.2020

2. זה לא שייך לאנטלקט זה עניין של נכות רגשית של קצוות (משה אהרון עו"ד)

הרציונאל והשכל הוא אלוהי אין סופי ולכן לעולם אין האדם משיג בהם עד תום .
ולכן בכל תחנת ביניים ככל שאתה מתקרב לאפשרות של דעת אלוהים אתה מתרחק ממנו......
מכאן שיש עניין של נכות רגשית של קצוות מחד הפאנטים הדתיים ומאידך האפיקורסים......

דווח על תגובה לא ראויה
21.01.2020

3. באופן כללי אינטיליגציה הולכת עם יכולת לביקורת, לשאילת שאלות קשות. (יאיר)

בלי קשר למחקר קיימת נהירה מהדת. לא רק יהדות.

דווח על תגובה לא ראויה
21.01.2020

4. ל-3: תלוי איפה... המחקר רחוק מלהיות מושלם או מגיע למסקנות כפי שהיו רוצים לטעון (סטודנט שיטות מחקר)

דווח על תגובה לא ראויה
08.02.2020

5. "יש רק שני דברים אינסופיים היקום והטיפשות האנושית..." (בן אדם)

כתבה מעוותת ושקרית. משה תעשה שיעורי בית.

דווח על תגובה לא ראויה
10.02.2020

6. לא מיועד לבעלי אינטליגנציה נמוכה (בן אדם)

המאמר כל כך פגום! והנה ההסבר הפשוט והכל כך לוגי..
ראשית, אנשים אינטלגנטיים פחות נוטים לקונפורמיות ולפיכך בסבירות גבוהה יותר הם ידחו דוגמות דתיות. ההסבר השני – אנשים אינטליגנטיים נוטים לאמץ סגנון חשיבה אנליטי (בניגוד לסגנון חשיבה אינטואיטיבי), דבר שהראה כמחליש אמונות דתיות. והסבר שלישי: כמה מהתפקידים של הדת, לרבות בקרת פיצוי, רגולציה עצמית, שיפור עצמי והתקשרות בטוחה, גם הם מעומתים על ידי התבונה. אנשים חכמים עשויים איפה להיות בעלי צורך קטן יותר באמונות ובפרקטיקות דתיות.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

נתניהו ובנט  צילום: שלומי כהן/פלאש 90

סקר מנדטים: הליכוד ממשיך להתרסק, ימינה מתחזקת

קרא עוד