שאלה שחוזרת על עצמה פעמים רבות היא: "יש אלפי דתות בעולם, מה גורם לך לחשוב שדווקא הדת שלך נכונה?". שאלה זו מוצגת כביקורת כלפי האמונה הדתית, משום שהיא רומזת שבחירה בדת מסוימת אחת מני רבות, אינה רציונלית. אולם כפי שנראה, השאלה הזאת לא אמורה באמת להטריד אדם מאמין.
ראשית, אלה השואלים את השאלה אינם שמים לב שהיא חלה באותה מידה גם עליהם. הרי בשינוי של אות אחת ניתן לשאול, "יש אלפי דעות בעולם, מה גורם לך לחשוב שדווקא שלך נכונה?". חילוניות ואתאיזם אינם דתות, אבל הן בהחלט דעות – השקפות עולם בעלות תוכן מסוים, ולא איזו ברירת מחדל מובנת מאליה (בטח שלא כאשר הן כוללות גם תכנים נוספים כמו הומניזם, ליברליזם, פרוגרסיביות וכו'). אם ריבוי דעות אמור להיות קושיה על כך שמישהו מחזיק בדעה מסוימת, הרי שקושייה זו חלה עליהם באותה מידה; ואם ריבוי דעות לא אומר כלום - זו גם לא קושיה על אף מאמין.
השאלה מניחה כנראה שכל הדתות מבוססות על אמונה עיוורת ותו לא, ואם כך מתבקשת השאלה למה להאמין ב-X ולא ב-Y, Z או כל אחת מהאפשרויות האחרות. אבל אם יש למאמין נימוקים לטובת דתו, ולהעדפתה על פני דתות אחרות, הרי שההנחה הזו שגויה. כמובן שהשאלה גם מניחה משום מה שהחילוני או האתאיסט אינו מאמין בשום דבר באמונה עיוורת; ובכן, לדעתי להאמין בדברים כמו יקום שנוצר במקרה, בני אדם שמתפתחים בתהליך עיוור לחלוטין, או חומר שמתחיל פתאום לחשוב ומפיק תודעה, מצריך הרבה יותר אמונה עיוורת מאשר רוב הדתות...
תשובה דומה תינתן לשאלה: "איך אתה מסביר את זה שאנשים שגדלו באזור גיאוגרפי מסוים, והתחנכו על דת מסוימת, משוכנעים שדווקא היא נכונה?". הרי אותה שאלה בדיוק אפשר לשאול על חילונים, שמן הסתם רובם גם הם גדלו באזור מסוים, קיבלו חינוך מסוים וספגו השפעות מסוימות מהסביבה, ואילו היו גדלים במקום אחר, היו מאמצים דעות אחרות. אפילו אם גדלו בבית דתי ושינו את דעתם מאוחר יותר, הרי השינוי הזה התרחש בעקבות השפעות מסוימות שנחשפו אליהם, מה שלא היה קורה במקום אחר. לא ברור אפוא מדוע הם חושבים שזו קושיה דווקא על בעלי דעות שונות משלהם. אין חולק על כך שכל אדם מושפע מסביבתו ומהחינוך שהוא מקבל, אבל אין זה אומר שאין לו אפשרות לבחון את דעותיו באופן ביקורתי כשיגדל, ולהחליט אם להמשיך לאחוז בהן או להחליף אותן. כמובן שיש כאן הרבה נגיעות אישיות, אבל זה נכון לגבי כל אדם, כולל חילונים ואתאיסטים, ולכן הטענה אינה נוגעת דווקא לדתיים.
למען הדיוק, אין באמת אלפי דתות בעולם. גם לא מאות. כמובן, אם סופרים כל כת של קומץ תמהונים שקמה לפני כמה שנים, ומחשיבים כל תת-זרם בכל דת שהיא כדת בפני עצמה, אפשר להגיע לכל מספר שרוצים; אבל בכל ספר או קורס שעוסק בדתות, מדברים על מספר מאד מצומצם של דתות משמעותיות: יהדות, נצרות, איסלם, הינדואיזם, בודהיזם, טאואיזם, ג'ייניזם, קונפוציאניזם, שינטו, בהאים, ופגאניזם לסוגיו. זהו פחות או יותר, וחלק גדול מהן אינן סותרות ואף מסכימות זו עם זו (הנצרות והאיסלם מכירות ביהדות ומבוססות עליה, בודהיזם הוא פילוסופיה פרקטית יותר מאשר דת, וכו'). דיבורים על "אלפי דתות" הם זריית עשן שנועדה להציג את דתו של המאמין כ"אחת מני אלף", כאילו מדובר בהימור פרוע על סיכויים קלושים שאין בו שום היגיון. אבל באותה מידה אפשר גם להציג רשימה של מאות או אלפי דעות פוליטיות, פילוסופיות, כלכליות, מוסריות וכן הלאה, ולהקשות על כל אדם בעל דעה כלשהי למה הוא חושב שדווקא דעתו נכונה מבין כל האחרות. כאמור לעיל, זו אינה טענה.
אחרי שמבינים זאת, אפשר לדבר על הנימוקים לטובת העדפתה של היהדות על פני כל השאר. אבל זה בפעם אחרת.
המאמר המלא מופיע באתר לדעת להאמין.