חדשות כיפה

תולדות- כי לא מחשבותי מחשבותיכם נאום ה'

אברהם ושרה חיכו שנים עד שנולד יצחק, יצחק חיכה גם הוא שנים עד שנולדו יעקב ועשו. מדוע כל התפילות של האבות לא הועילו וכל כך הרבה זמן היו אימותנו עקרות?

צילום: shutterstock

בפרשות הקודמות ראינו כמה שנים היו אברהם ושרה ללא ילדים. בגיל 75 עולה אברהם לארץ, אחרי שנים רבות שבהן אין הוא ושרה מצליחים להביא ילדים לעולם, ואז ה' מבטיח לו זרע בארץ ישראל. אברהם עולה לארץ ומחכה למימוש ההבטחה. עשר שנים עוברות, ועדיין שרה לא נכנסת להיריון. שרה נותנת לאברהם את שפחתה וישמעאל נולד כאשר אברהם בן 86. אולם, ה' אומר לו שישמעאל זה צ'ופר וזה איננו בנו העיקרי, ובנו העיקרי יבוא משרה. השנים עוברות. אברהם כבר בן 99. באותו זמן סדום נהפכת. ללוט בן אחיו של אברהם יש כבר "חתניו נושאי בנותיו", כלומר, יש ללוט כבר נכדים. להרן- אחיו של אברהם (שכבר נהרג באור כשדים) יש נינים. לאברהם אפילו אין את בנו העיקרי עדיין. אנשים שהיו באותו הדור, ולא ידעו עדיין מה צופן העתיד, חשבו מן הסתם שח"ו אין דין ואין דיין. הכיצד יתכן שאברהם, אוהבו של ה', שעוסק גם בזיכוי הרבים וגם בחסד כל ימיו, איננו חובק בן, בעוד לאחיו יש כבר נינים.

אברהם בן 100. בשעה טובה נולד לו יצחק. יצחק גודל, ואברהם ושרה מצפים מתי יגיע זמנו של יצחק להתחתן, שיספיקו עוד לראות בחייהם את הנכדים. כשיצחק בגיל 37 ה' אומר לאברהם "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק" וסביר שאברהם מקווה שהמשך המשפט הוא "והשיאהו אישה פלונית". אולם, ה' לא שולח את אברהם לקחת אשה ליצחק, אלא להעלות אותו לעולה. גם בשלב הזה, יכולים אנשים שבאותו הדור, ולא יודעים מה צופן העתיד, לתמוה הכיצד יזבח אברהם את בנו, אם ממנו עתיד לצאת זרעו המובטח של אברהם. אולם, אברהם לא שואל שאלות, ומאמין בה' באמונה שלימה. בסוף יצחק לא נשחט על  המזבח, אולם שרה כבר נפטרת מן העולם. עוברות עוד שלוש שנים- יצחק בן 40 ואברהם בן 140, וסוף סוף יצחק מתחתן.

האם יצחק יביא ילדים מהר שיוכל אביו לחבוק נכדים מוקדם? בפרשתנו (בראשית, כ"ה, כ"א) אנו קוראים "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ". רבקה היתה עקרה, ויצחק ושרה מתפללים שרבקה תיפקד בבנים. הבראשית רבה (פרשה ס"ג, אות ה') מסביר מה הפירוש הלשוני של "ויעתר יצחק"- "ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו -רבי יוחנן וריש לקיש. רבי יוחנן אמר: ששפך תפלות בעושר .ריש לקיש אמר:שהיפך את הגזירה, ולפום כן קריין ליה עתרא, דאפיך אידרא". רבי יוחנן אומר ש"עתירה" זה בלשון ארמית "עושר" (כמו שאומרים היום גם בעברית- עתיר שומן, כלומר עשיר בשומן), כלומר שיצחק התפלל הרבה מאוד תפילות עד שנענה. ריש לקיש אמר ש"עתירה" פירוש להפוך. כלומר, תפילתו של יצחק הפכה את הגזירה. שוב, אנשים שבאותו הדור אינם מבינים מדוע יצחק ורבקה הצדיקים ממתינים גם הם שנים בלי ילדים, ומדוע אברהם כבר בגיל 160, ועדיין אין לו נכדים. אנשים רואים את יצחק ורבקה מתפללים שוב ושוב שנים על גבי שנים, ועדיין רבקה איננה בהריון. הם אינם יודעים מה הולך לקרות עוד מספר שנים.

בכל אופן, רק אחרי עשרים שנה, בגיל 60, נולדו ליצחק התאומים יעקב ועשו. אמנם אנשים רואים שתפילתו של יצחק הצליחה להפוך את הגזירה, אבל עדיין אינם מבינים מדוע דבר שבא לאנשים אחרים בקלות הצריך מאמץ וצפייה כל כך ארוכים מיצחק ורבקה הצדיקים. וכי מהי אותה גזירה שהיה צריך כל כך להפוך?

עוברות 15 שנה. יעקב ועשו גודלים. בגיל 15 מתחילים לראות את ההבדלים בין השניים. באותו יום שעשו פורץ את הגדרות ויוצא לתרבות רעה נפטר אברהם.
אומר הפסוק (שם, כ"ט) "וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן-הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף". מספר לנו הבראשית רבה (שם, אות י"ב): "ויבא עשו מן השדה -רבי יודן בשם רבי אייבו, ורבי פנחס בשם רבי לוי, ורבנן בשם רבי סימון: את מוצא אברהם חיה קע"ה שנה, ויצחק ק"פ?!  אלא, אותן ה' שנים שמנע הקדוש ברוך הוא מחייו, מפני שעבר עשו שתי עבירות:  שבא עשו על נערה המאורסה, שנאמר: 'כי בשדה מצאה'. והוא עיף, שהרג את הנפש, היך מה דאת אמר: 'כי עיפה נפשי להורגים'. רבי אמר: אף גנב, היך מה דאת אמר: אם גנבים באו לך, אם שודדי לילה. אמר הקב"ה: כך הבטחתי את אברהם ואמרתי לו :ואתה תבא אל אבותיך בשלום, זו היא שיבה טובה, והוא רואה לבן בנו עובד עבודת כוכבים, ומגלה עריות, ושופך דמים?! מוטב לו שיפטר בשלום!".

אומר המדרש, היה ראוי לאברהם לחיות 180 שנה כמו יצחק. מדוע נפטר אברהם בגיל 175? משום שה' הבטיח לאברהם להיפטר בשיבה טובה, ולראות את נכדו עשו עובר כאלו עבירות איננה שיבה טובה. לכן, התקצרו ימיו של אברהם ב5 שנים, כדי שיפטר מן העולם ביום שעשו התחיל לחטוא, לפני שהוא שמע על מעשיו והצטער. ומהם אותם חטאים שחטא בהם עשו באותו היום? את זה לומד המדרש מגזרה שווה. עשו בא "מן השדה" וזה מרמז על גילוי עריות, שהרי בפסוק אחר נאמר על אונס ארוסה "כי בשדה מצאה". עשו היה עיף, ובפסוק אחר למדנו שעיף פרושו רוצח. מפסוק אחר שמדבר על עשו בספר עובדיה למדנו שהוא גם גנב באותו היום.

כותב רבנו בחיי בפירושו על התורה (בראשית, כ"ה, כ"א): "ועל דרך הפשט יש לתת טעם לעקרות האמהות… ורבקה גם כן ידוע כי יצחק בן מ' שנה היה כשלקחה, וכשהוליד ליעקב ועשו היה בן ס' שנה, ואם כן כ' שנה שהתה עמו שלא ילדה, וזה טעם עקרותה כדי שלא יצא עשו לתרבות רעה בחיי אברהם, שכבר הבטיחו הקב"ה ואמר לו 'ואתה תבא אל אבותיך בשלום' ועשה ישמעאל תשובה בימיו, וביום שנפטר אברהם בו ביום יצא עשו לתרבות רעה, וזה הנזיד שעשה יעקב". כלומר, ה' עיכב את לידת יעקב ועשו כדי שלא יתקצרו ימיו של אברהם יותר בכדי שיפטר לפני שעשו מגיע לגיל 15 ויוצא לתרבות רעה. למעשה, היה מתוכנן שיעקב ועשו יוולדו רק 5 שנים מאוחר יותר, ואז בדיוק כשעשו יהיה בן 15, אברהם בלאו הכי יגיע לגיל 180 שבו נגזר עליו להיפטר. אולם, יצחק הצליח בתפילתו להפוך את הגזירה ולהקדים את לידת יעקב בעשו ב5 שנים, אבל בעצם זה הוריד משני חייו של אברהם.

רק עכשיו, ביום פטירת אברהם, הבינו כולם את החכמה האלוקית שעיכבה את לידת יצחק שנים רבות, ואחר כך את לידת יעקב ועשו שנים רבות, בכדי שלא ייגרעו שנים מחייו של אברהם.  

הרבה פעמים אנו עדים למקרים של חוסר צדק אלוקי כביכול. יתרה מזאת, אנו מתפללים ומתפללים, ובעצם לא מבינים מדוע איננו מצליחים לבטל את הגזירה, שמלכתחילה איננו מבינים כלל את סיבתה. אומר לנו הנביא ישעיה (פרק נ"ה, פס' ח'-ט): "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה': כִּי-גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם". המחשבות של ה' אינן ברמה הנמוכה של ההבנה שלנו כבני אדם. הן גבוהות יותר. הן רואות הרבה יותר למרחוק. הנביא גם משתמש במשל "כי גבהו שמים מארץ", כלומר, הפער בין החשיבה המוגבלת האנושית להבנה המושלמת האלוקית הוא שמיים וארץ. ניתן לומר יותר מזה- אדם הנמצא בקרקע צריך להגיע מנקודה ראשונה לשנייה הנמצאת מזרחית אליה במרחק 5 ק"מ. הוא רואה רק מה שמולו בקרקע ולכן הוא בטוח שאם פניו כרגע לצפון עליו לקחת ימינה כדי להסתובב מזרחה ולנסוע ישר עד שיגיע ליעד. אולם הוא פותח WAZE, שרואה את הגיזרה כולה, ואומר לו לפנות דווקא שמאלה, כלומר לנסוע מערבה. האדם שעל הקרקע איננו מבין מה רוצה ממנו הWAZE. הרי ההגיון הפשוט הוא שאם אני צריך לנסוע 5 ק"מ מזרחה עלי לפנות מזרחה ולנסוע ישר. הוא איננו שומע להנחיות ונוסע ישר בכביש מזרחה. רק אחרי 4 ק"מ הוא מגלה שהכביש נגמר ועליו לחזור פרסה את כל המסלול, ורק אז להמשיך עוד מערבה, ורק אחרי 4 צמתים מערבה להחליף כביש, ורק אז לקחת מזרחה לכביש שכן מגיע עד היעד.

למשל הזה כמה נמשלים על קטנות שכלנו והבנתנו מול השכל האלוקי המושלם. גם הידיעה שמה שקורה בעולם ונראה לנו חסר צדק או חסר טעם יש בו טעם, רק שהוא נסתר מעיננו. גם הידיעה שהמצוות הן הכי הגיוניות שיש, אלא שלא תמיד השכל שלנו רואה את כל התמונה ומבין הכל. המסקנה היא שאל לנו לשפוט את המצוות לפי מיעוט שכלנו, אלא עלינו לקיים את ההלכה מבלי תלות בהבנת טעמי המצוות, וכמו שאמרו ישראל "נעשה ונשמע".  אמנם יש עניין בהבנת טעמי המצוות, אבל רק תחת ההבנה שהבנתנו תמיד מוגבלת, וגם אם זמנית נראה לנו שההלכה טועה, למעשה היא צודקת ואנחנו הטועים.

09.11.2018

1. "כי זה כל האדם" זה לא רק בלוג - זה סיבת הבלוג (משה אהרון עו"ד)

בס"ד.

מאז שברא הקב"ה את האדם לא חדל הוא מלהגות ולפעול לביצורו של האדם כנזר ועיקר הבריאה .
וכך כבר משלב המסד לבנייתה של האומה הישראלית . ביקש הקב"ה לצרוב ולחתום בלב האבות ובעיקר האמהות את ערכם של הבנים כנושאי וממשיכי הברית .
והנה האישה שהיא בעלת הערך התבוני המוסף היא גם השותפה הראשונה לו לקב"ה ביצירת האדם.. לפיכך ביקש הקב"ה לחרוט בליבם את ערך האדם ויקרותו [מלשון יקר].
יצירת האדם בתשוקה אין סופית ובקשיים גדולים ובתפילה מבטיחים קודם כל להבין כי האדם אכן צלם אלוהים והוא ממנו וכן להגיע למצב הערכי שהאדם ייתפס בתודעה כצלם אלוהים..
וזה גם הסמל והסימן לדורות לכל האבות והאמהות

דווח על תגובה לא ראויה
09.11.2018

2. "הצליח" לו לקב"ה ביותר עם רחל.... (משה אהרון עו"ד)

בהמשך לתגובה בהראשונה.
הצליח לו לקב"ה ביותר עם רחל אמנו .
שעוצמת ייסוריה זיקקה ושיכללה אותה לכלל "אם כל הבנים".
והיא נקראה אם הבנים וניתנה לה הזכות החופשית .
לגשת לכיסא הכבוד ללא סייגים וללא מיצרים
והכל עבור בניה כולם

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

איתן כבל צילום: פלאש 90. יונתן זינדל

משרד האוצר יפצה את תושבי הדרום?

קרא עוד