פרשת נח: וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן

ארץ-ישראל אינה עיר מקלט אלא ארץ ה'. ההליכה לארץ-ישראל אינה פתרון למצוקות אלא היא יעד שהאדם צריך להתכוון אליו. מפניני מהר"ם אלשיך

הרב כרמיאל כהן 30/10/19 13:19 א בחשון התשפ

פרשת נח: וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן
צילום: shutterstock

(לא) וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם: (לב) וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן: (פרק יא)

מה חשיבות יש לאריכות "וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן"? והלוא די היה בתיאור מקוצר: ויקח תרח וכו' ויבאו עד חרן וישבו שם. מה גם שידוע שארץ מולדתם היתה אור כשדים (ראו לעיל פסוק כח), ובפועל גם לא הגיעו בסופו של דבר לארץ כנען אלא רק לחרן.

גם פסוק לב מעורר קושי, וחז"ל כבר עמדו עליו ופתרוהו על פי דרכם (והובאו הדברים ברש"י): מדוע כתובה מיתתו של תרח לפני הציווי "לך לך"? הלוא אברהם הגיע לארץ כנען בהיותו בן שבעים וחמש שנה (להלן יב, ד); וכיון שאברהם נולד בהיות תרח אביו בן שבעים שנה (לעיל פסוק כו), הרי היה אז תרח בן מאה וארבעים וחמש שנה. נמצא ששישים שנה לאחר שהגיע אברהם לארץ כנען ימות תרח, ומפני מה הקדים הכתוב את סיפור מיתתו?

כותב מהר"ם אלשיך:

"אך הודיענו כי אין אדם זוכה לדירת ארץ ישראל אם לא להולך אליה בגללה, אך 'ויקח תרח כו'' לברוח מאור כשדים, הוא הכבשן שהושלך בו אברהם, כי לאו כל שעתא מתרחיש ניסא, וזהו 'מאור כשדים', ואחר שהיה לברוח מן האש ולא על חיבת ארץ כנען, על כן גם שהיה 'ללכת ארצה כנען', עם כל זה 'ויבאו עד חרן וישבו שם'".

ארץ-ישראל אינה עיר מקלט אלא ארץ ה', ולכן "אין אדם זוכה לדירת ארץ-ישראל אם לא להולך אליה בגללה". אדם הרוצה להגיע לארץ-ישראל רק כדי לברוח ממקומו, לא יזכה "לדירת ארץ-ישראל". ההליכה לארץ-ישראל אינה פתרון למצוקות אלא היא יעד שהאדם צריך להתכוון אליו, ואז הוא זוכה "לדירת ארץ-ישראל".

לפיכך הדגישה התורה את נקודת המוצא של תרח – אור כשדים – "הוא הכבשן שהושלך בו אברהם". תרח חשש ממה שעתיד לקרות לו ולמשפחתו אם ישאר באור כשדים ("לאו כל שעתא מתרחיש ניסא"), ולכן החליט לברוח ממולדתו. אמת, תרח רצה להגיע לארץ כנען אבל כיון שהיה זה שלא לשמה – "לא על חיבת ארץ כנען" – לכן לא הגיע ליעדו ונשאר בחרן.

בכך מהר"ם אלשיך מיישב גם את הקושי השני:

"ובזה גם שחי תרח ר"ה שהוא קל"ה אחרי לידת אברהם, סיפרה תורה שלא זכה בכולן עוד ללכת ארצה כנען, כי אם ששם עמד עד ששם מת, וזהו ויצאו מאור כשדים כו', ועל ידי שלא יצא לחיבת הארץ, על כן ויבאו עד חרן כו', עד ש'וימת תרח בחרן'".

כאמור, מטרת התורה היא ללמד שההליכה לארץ-ישראל צריכה להיות לשמה, ולכן הדגישה התורה שמיתתו של תרח - שישים שנה אחר כך - היתה בחרן. שישים שנה חלפו מאז הגיע אברהם לארץ כנען, ותרח אביו עודנו בחרן ואינו מצליח להגיע לארץ כנען; כל כך למה? כיון "שלא יצא לחיבת הארץ".

לעומת האב תרח, הבן אברהם הצליח להגיע לארץ כנען. מדוע?

"מה שאין כן אברהם שעל שיצא על חיבת הארץ, על כן זכה שלא נשאר במקום, וזהו אומרו אחר כך (יב, ה): 'ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען'".

בתחילת הפרשה הבאה, פרשת לך לך, התורה מספרת: "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן". אברהם לא יצא כבורח אלא "יצא על חיבת הארץ" ככתוב "וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן", "על כן זכה שלא נשאר במקום (=בחרן)" - "וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן".

 

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר