שנאת החטא

נְקם נִקְמַת בְּנֵי יִשְרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים (במדבר לא, ב)

הקב"ה מצווה את בני ישראל "נקום נקמת בני ישראל מאת המדייניים" (לא, ב) על כך שמדיין החטיאו את ישראל בשיטים. מצווה זו נוספת על מצוות "צרור את המדייניים" (כה, יז) המוזכרת לפני כן. מדוע עם ישראל צריך שני ציוויים על נקמה במדיין?
נבאר זאת במשל: משל לעשיר שהתמכר בנו לטיפה המרה (אלכוהול), וכאב לו הדבר, ועל כן שלח אותו לחכם, שהבטיח לו שיטפל בבנו עד שישנא ממש את הטיפה המרה (אלכוהול). אכן כעבור זמן קצר חזר הבן מן הטיפול ולא היה מחפש עוד בבית טיפה מרה.
יום אחד החליט האב לנסות את בנו, ולצורך העניין שלח אותו לחנות יינות, שיביא לו משם כמה חביות. הלך הבן אל החנות, וכשהריח את ריח היין, התחיל לשבור את כל החביות והבקבוקים. בעל החנות השתולל מכעס ושלח לקרוא לעשיר. כשהגיע העשיר וראה מה עולל בנו, שמח מאוד ואמר למוכר: אל תדאג, אשלם לך בעבור הנזק, ועם כל זה אני שמח, כי התברר לי עד כמה בני שונא את היין.
הנמשל: אם בני ישראל שונאים את החטא בלב שלם, הרי שילחמו בהתלהבות ומתוך נקמה גמורה במדייניים, שהחטיאו אותם. אך אם עדיין יש בליבם חלק מתאוות החטא, יהיה רפיון במלחמתם ולא ילחמו בכל כוחם. לכן ניסה משה את ישראל לראות האם הם עדיין שונאים את החטא וילחמו בהתלהבות כנגד מדין וציווה עליהם ציווי נוסף, ועל זה נאמר: "ישמח צדיק כי חזה נקם".

לפרשת מסעי -לצאת ולהשפיע

צַו אֶת בְּנֵי יִשְרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשָׁבֶת (במדבר לה, ב)
בני ישראל מצווים לרשת את הארץ. השבטים יהיו מרוכזים בנחלותיהם, ואילו בני לוי יהיו מפוזרים בכל הארץ בארבעים ושמונה ערים שהקצו להם שאר השבטים. לכאורה צריך היה להיות שהלויים, המשרתים בקודש, יתרכזו באזור המקדש ולא יתפזרו בכל הארץ.
ניתן להסביר את פיזורם של הלויים על פי הדבר המייחד את ערי הלויים. ערי הלויים משמשות גם כערי מקלט לרוצחים בשגגה. בדרך כלל, המעמד המכובד, הבכיר שבחברה, מרחיק מתוכו אלמנטים בעייתיים, כגון אסירים, ובונה את בתי הכלא הרחק ככל שניתן. ואילו כאן מוצאים הרוצחים בשגגה מקלט דווקא בסמוך ללויים, דווקא בסמוך למעמד המשרת את ה'. נראה שהלויים, משרתי ה', יכולים לחנך ולהשפיע על הרוצחים הנקלטים. דווקא הלויים, אשר קרובים אל הקודש יותר מכל שבט אחר הם המצווים על חינוך העם.
יוצא, אם כן, שפיזורם של הלויים בתוך שבטי ישראל בא על-מנת להשפיע על העם כולו.
כיום, מוטלת עלינו החובה לצאת ולהשפיע בתוך עם ישראל. ישנם כיום, גרעינים תורניים רבים הנמצאים במרכזי ערים בישראל ועוסקים במלאכת הקודש של חינוך ילדי ישראל והשפעה תורנית, מוסרית וחברתית על כל חלקי העם, ומהווים, אולי, את "ערי הלויים" של ימינו.