פרשת חיי שרה - וה' ברך את אברהם בכל

אלמנות לא חייבת בהכרח להביא לבדידות ולנפילה רוחנית. פרשת חיי שרה מלמדת אותנו שאדם יכול להתחדש דווקא מתוך הזקנה והאלמנות

הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי
כג בחשון התשעט
,
01 בנובמבר, 2018 19:53
זקנה

זקנהצילום: shutterstock

לאחר שאברהם קובר את שרה עוברת התורה לתיאור מצבו הטוב: "ואברהם זקן בא בימים, וה' ברך את אברהם בכל". מיקומו של התיאור הזה בפרשה מעט מוזר, תיכף אחרי פטירת שרה וקבורתה ולפני שאברהם מחתן את יצחק ומוליד ילדים נוספים מקטורה. זוהי נקודת זמן שבה היינו מצפים דווקא לנפילה רוחנית ולקושי של אלמנות ובדידות.

אולי משום כך, הגמרא בבבא בתרא מנסה לברר בצורה קונקרטית יותר במה התברך אברהם, כשההנחה היא שבודאי אין הכוונה שיש לו הכל.

וה' ברך את אברהם בכל - מאי בכל?

רבי מאיר אומר: שלא היתה לו בת;

רבי יהודה אומר: שהיתה לו בת;

אחרים אומרים: בת היתה לו לאברהם ובכל שמה;

ר"א המודעי אומר: איצטגנינות היתה בלבו של אברהם אבינו, שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו;

רבי שמעון בן יוחי אומר: אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו, שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא, ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם - תלאה הקדוש ברוך הוא בגלגל חמה...

דבר אחר: שלא מרד עשו בימיו.

דבר אחר: שעשה ישמעאל תשובה בימיו( בבא בתרא דף טז עמוד ב )

בסוגית הגמרא הזו יש שלושה כיוונים לביאור מהותה של הברכה המיוחדת שהתברך בה אברהם. האפשרות האחת היא שמדובר בהורות לבת. ר' מאיר, ר' יהודה ואחרים הציעו פירושים תחת ההנחה שבזה העניין. ר' מאיר סבר שאברהם התברך בכך שלא היתה לו בת, ר' יהודה לעומתו סבר שהוא התברך בכך שהיתה לו בת. ואחרים אף טענו שזו משמעות המילה "בכל"- שמה של הבת שנולדה לו ובה התברך.

האפשרות השנייה קשורה למעמדו של אברהם בעולם. ר' שמעון בר יוחאי סבר שהיתה לו אבן טובה שהיתה מרפאת חולים. כך, בזכות האבן הזאת עלו מכל העולם אל אברהם לרגל והוא זכה להביא ברכה ושמחה לבתי אנשים נדכאים וחסרי תקווה.

האפשרות השלישית קשורה לנחת שלה זכה מצאצאיו. לפי אפשרות אחת, כיוון שעשיו מרד רק לאחר מותו הוא יצא מן העולם בתחושה של שלימות בחינוך צאצאיו, ולפי אפשרות שניה שהיא חיובית ואינה על דרך השלילה כמו הראשונה, הוא זכה בסוף ימיו לראות את ישמעאל בנו שב בתשובה שלמה, ועולה על המסלול הנכון.

במבט ראשון נראה שיש כאן שלוש הצעות הנובעות מסוגי העניינים שאדם המקבל אותם חש מבורך ומדושן עונג. האחד הוא אם יש לו בת או אין לו בת. כעין מחלוקת בית הלל ובית שמאי אם יוצאים ידי חובת פריה ורביה בשני זכרים או בזכר ונקבה (יבמות קא, ב). שתי פרספקטיבות להסתכל על העולם. לפי הגמרא שם בית הלל לומדים מבריאת העולם שזכר ונקבה הם היצירה השלמה. ואילו בית שמאי מסתמכים על משה שהיו לו שני בנים, ויתכן שמדובר כאן במודל של המשכיות התורה והחזון. כך או כך, הברכה תלויה בהעמדת צאצאים והמשכיות ובריבוי וגידול טבעיים שמבטיחים את המשכיותו הפיזית של האדם. השני הוא משמעות בחיים, והשלישי הוא ראיית נחת מהצאצאים והצלחה בחינוך המבטיחים את נצחיות הרעיונות שהביא אברהם איתו לעולם.

במבט שני ניתן לומר שהמדרש הזה לוקח בחשבון את מיקומו של הפסוק בפרשה. כפי שכתבתי קודם, הנקודה שבה מופיע פסוק זה היא נקודת השפל של הפרשה. אברהם שב מקבורת אשתו, הוא עצמו גלמוד ובודד ובנו רווק ומזדקן. בנקודה הזו, אנו מצפים לראות נפילה של אברהם. וקושי של התמודדות עם המצב החדש, עם הזקנה ומה שהיא מביאה איתה. אולם, הפסוק מפתיע: "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל". דווקא בנקודה זו הוא מצליח לזהות בחייו את הטוב. ואולי – הכתוב מזהה זאת עבורו.

למעשה, בדידותו של אברהם באלמנותו דווקא אינה חוויה חדשה עבורו, שהרי "אחד היה אברהם" ובן לא היה לו וכעת רק נוסף החלל שהותירה אחריה שרה. הבדידות היא תמצית חייו עד כה. ו"הבדידות אינה רק מצב קשה ומסוכן" אלא, כדברי הפסיכולוג סטנלי רבין:

ניתן לראות את הבדידות גם כהתמודדות עם אתגר, וכדרך להגשמה עצמית וליצירתיות,

הבדידות מאפשרת מגע עם העצמי הפנימי.

השקט שבהיות לבד יכול לחזק ולהעניק מנוחה חיונית (ס' רבין, בדידות, רעננה 2017, עמ' 40)

דווקא כאן, כשהבדידות הופכת להיות לא רק רוחנית אלא גם פיזית ונוכחת, התורה מגלה לנו סוד עצום והוא, שהזיקנה אינה חייבת לבוא עם דעיכה ונסיגה וגם לא מזוהה בהכרח כעידן של סיכומים. להיפך, אדם יכול להתחדש דווקא בנקודת הזמן הזו. אם מאפשרים למציאות העירומה להיות טריגר לפתיחה חדשה. שהרי עידן ההתמודדויות מול עמים זרים ומלכים תם, גם הקרב בבית על הירושה, והמאבק על אפיקי החינוך של הדור הגיעו לנקודת השתוות. הזיקנה של אברהם היא הזדמנות להבין מה יש בזיקנה ומה בה מזמן פרק חדש. וזו הברכה המתחדשת הנופלת לחיקו של אברהם. הוא מגלה שניתן לסגל שפה חדשה שאינה שפה של היאבקות והתנצחות המשאירות אותו בבדידות מזהרת. הוא מגלה שאנשים נזקקים לעצתו, שבניו הולכים בדרכו, ושיש לו המשכיות. הוא מבין שאלה הכוחות שאיתם עליו להתקדם. לשנות את משנת חייו ממשנה לעומתית, למשנה נוכחת ומעמיקה. להגביר את הבנת המשמעויות וההשתמעויות של תורתו בעולם. ההצלחה של אברהם להחליף את נקודת המבט, ולמצות עוד פרק בחיים, גם אם פרק זה מחייב השלה של כל הידוע והמוכר וכניסה לעולם מושגים חדש. פרק זה עומד למצות עד תום של שני פרקי חייו ולאפשר לאברהם למות זקן ושבע-ימים.

02.11.2018

1. בכל = בלך (משה אהרון עו"ד)

בס"ד.

המענק הכי מבורך שיכול להתברך אדם זה הכנסתו למודעות עצמית גבוהה .
ובעיקרה היותו המוקד לכל "כל בבחינת "לך". [סיכול אותיות].
הברכה : "בכל" היא ברכה "בלך".
שמכאן ואיל מצווה ומורשה אברהם להיות חופשי
לעסוק אך ורק בעצמו ולמען עצמו.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הדיונים בוועדה, אמש בכנסת צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

רגע לפני פיזור הכנסת: נמנע מחטף של הח"כים הערבים

קרא עוד