(ט) וַיְסַפֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת חֲלֹמוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה גֶפֶן לְפָנָי: (י) וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים: (יא) וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה: (יב) וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם: (יג) בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ:
(פרק מ)
בתיאור חלומו של שר המשקים מופיע הביטוי "והיא כפֹרחת" ביחס לגפן. מה פירושו של ביטוי זה? וביתר דיוק: מה פירושה של האות כ' שבמילה "כפרחת"?
כותב רש"י:
והיא כפרחת - דומה לפורחת. והיא כפורחת נדמה לי בחלומי כאילו היא פורחת.
כלומר, לדעת רש"י, כ' זו שבראש המילה "כפרחת" היא כ' הדימוי. הגפן לא פרחה, שהרי זה אך חלום, אלא "נדמה לי בחלומי כאילו היא פורחת".
הרמב"ן דוחה פירוש זה של רש"י:
ואינו נכון, שאם היה מדבר כמדמה מפני שהם דברי חלום, היה אומר: והנה כגפן לפני, ובגפן כשלשה שריגים; והכ"ף הזו אינה בחלום שר האופים ולא בחלום פרעה, ולמה ידמה בזה יותר מכל האחרים, אבל יאמר בכולם 'והנה', והוא הדמיון, שטעמו כאילו.
שתי טענות טוען הרמב"ן כנגד פירושו של רש"י:
א. אם אכן יש צורך להוסיף כ' הדימוי כדי לציין שזהו חלום, היתה צריכה כ' כזו להופיע גם ביחס לפרטים הקודמים שבחלום: והנה כגפן לפני, ובגפן כשלשה שריגים. אך מכיון שלא כתוב כך, ממילא נלמד שאין זו כ' הדימוי.
ב. כ' דימוי כזו אינה מופיעה בתיאור חלומות אחרים, הביטוי שמשמש בתפקיד זה הוא 'והנה' ("והנה גפן לפני"; "וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי"; וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר. וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת... וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר... וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים... וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים... "), ואם כן נלמד שאין צורך כלל בכ' זו לציין שזהו חלום.
ומה דעתו של הרמב"ן ביחס לכ' זו?
אבל פירוש והיא כפורחת עלתה נצה, שראה בחלומו הגפן כי מיד שפורחת עלתה נצה והבשילו אשכלותיה ענבים, וזה להורות כי ממהר האלהים לעשותו.
לדעת הרמב"ן, כ' זו מציינת זמן, וליתר דיוק: זמן מיידי. שר המשקים ראה שהפריחה הנץ וההבשלה נעשות בתכיפות חריגה [בהמשך דבריו מציין הרמב"ן מקומות נוספים שיש בהם כ' במשמעות כעין זו: "וכזאת הכ"ף במקומות רבים: 'ויהי כמשיב ידו' (לעיל לח כט), 'כבא אברם' (לעיל יב יד), 'וכעת מותה ותדברנה הנצבות' (ש"א ד כ), וכן רבים"].
ביאור זה של הרמב"ן נותן מענה גם לשאלה אחרת, שהובאה בדברי ראב"ע לפסוק יב:
יש שואלים: מאין ידע יוסף כי שלשה שריגים הם ימים ולא חדשים או שנים? ויתכן יום הולדת את פרעה כמו היום שנולד בו, כי הנה היום יש מלכים שיעשו משתה ביום תקופת שנתם, ויקראו לכל עבדיהם ויתנו להם מתנות, או יתכן שהגבירה היתה הרה, והראשון קרוב אלי.
יוסף פתר, הן לשר המשקים והן לשר האופים, ששלושת השריגים ושלושת סלי החורי מציינים שלושה ימים; מה גרם ליוסף להבין שמדובר על ימים ולא על חדשים או שנים?
ראב"ע מציע, שיוסף ידע שיום הולדת את פרעה יחול בזמן הקרוב מאד, וסביר שהפתרונות שפתר יתרחשו ביום זה; ולכן הבין שהמספר שלוש מציין ימים [אכן למשמעות "יום הולדת את פרעה" מציע ראב"ע שתי אפשרויות (והראשונה נראית לו יותר): א. ציון היום שנולד בו פרעה הנוכחי (כמשמעות הביטוי "יום הולדת" בימינו). ב. יום שבו יוולד פרעה יורש העצר כי "הגבירה היתה הרה"].
לעומת זאת, לדעת הרמב"ן, את העובדה שמדובר בשלושה ימים ולא בפרקי זמן ארוכים יותר, למד יוסף מהחלום עצמו. מהירות הפריחה הנץ וההבשלה מלמד "כי ממהר האלהים לעשותו".
ובזה הכיר יוסף כי שלשת השריגים שלשת ימים הם ולא חדשים או שנים. וחשב בדעתו כי ביום אחד ישא ראש שניהם, או בעבור כי בלילה אחד חלמו. ואין צריך לדברי רבי אברהם שאמר שהיה יוסף יודע יום הולדת את פרעה.
אמנם בדברי הרמב"ן האלו ישנה גם התייחסות לשאלה שניתן לשאול על פירושו: המהירות המתוארת היתה רק בחלומו של שר המשקים, ואם כן פתרון שלושת השריגים כשלושת ימים הוא מובן; אך השאלה חוזרת לגבי שר האופים: כיצד ידע יוסף ששלושת סלי החורי מציינים שלושה ימים?
על כך אומר רמב"ן בקטע שצוטט לעיל:
וחשב בדעתו כי ביום אחד ישא ראש שניהם, או בעבור כי בלילה אחד חלמו.
אכן, אין בחלומו של שר האופים דבר המציין את מהירות קיום הפתרון, אך מהירות זו הסיק יוסף מדעתו. כיצד הסיק זאת יוסף? הרמב"ן מציע שתי אפשרויות:
א. יוסף שיער שנשיאת ראשו של שר המשקים לא תהיה מקרית ומתייחסת אליו בלבד, אלא שיהיה יום שבו ידון פרעה בעתיד שריו; וכיון שמחלום שר המשקים למד על מהירות קיום פתרון חלומו, הסיק שגם קיום פתרון חלומו של שר האופים יהיה בעוד שלושה ימים.
ב. לזמן החלום ישנה משמעות בעניין זמן קיום פתרונו. שני חלומות בלילה אחד הרומזים ליחידת זמן משולשת, מסתבר שיתקיימו באותו זמן; וכיון שלגבי שר המשקים מדובר על שלושה ימים (כמבואר לעיל), גם לגבי שר האופים מדובר על שלושה ימים.
מתוך האתר של ישיבת "ברכת משה", מעלה אדומים.
אם ברצונך לקבל את הפינה השבועית של הרב כרמיאל כהן לתא ה-E-Mail שלך באופן קבוע, לחץ כאן.