אחת הפרשיות המרכזיות בתורה, בתפילה ובתולדות עם ישראל, היא פרשת העקידה "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך". דיונים רבים נערכו סביב פרשה זו וההיבטים המוסריים הנובעים ממנה. רבים ראו בניסיונו של אברהם את הבסיס הרוחני ממנו שאבו דורות את נכונותם למסור את נפשם על קידוש ה': "המאורע הגדול אשר נהייה ליסוד העליה הרוחנית של כל האנושות כולה...הנותן צורה מפליאה ומאירה לכל היקום" (הראי"ה קוק, עולת ראיה, חלק א' עמ' פ"ד). האם אכן זהו המסר המרכזי של עקידת יצחק?
ללא ספק, היבט חשוב בעקידה הוא נכונות אברהם אבינו לוותר על רצונותיו ושאיפותיו האישיות ולעקוד אותם על מזבח רצון ה'. אולם דומני כי מסר חשוב נוסף הם החיים על קידוש ה', ונכונותנו לעצב את חיינו האישיים והלאומיים על בסיס תורת ישראל בבחינת "ועשית הישר והטוב" (רמב"ן, ויקרא י"ט, ב'). הראי"ה קוק אכן קורא לאדם לבקש את הקב"ה בכל דרכי החיים ואז "הרי באמת אין דבר בעולם שאינו לכבודו יתברך" (מוסר אביך).
שילוב שני ההיבטים שהזכרנו: הנכונות למסור את הנפש, והיכולת לחיות על קידוש ה' מאפיינים במיוחד את דורנו בימים אלו ממש.
מחד גיסא אנו עדים, לצערנו, לקורבנות הדמים המוסרים נפשם בגבורה בכל רחבי ארצנו, ומאידך גיסא אנו רואים את השתלבותם המופלאה של אנשי הציונות הדתית בצבא, בחינוך, במדע ובפוליטיקה מתוך רצון לקדש שם שמים ברבים ולהקריב את ההתפתחות האישית על חשבון תרומה משמעותית לעם ישראל.
אלו הם המסרים העיקריים של עקידת יצחק שלאורם עלינו לחנך ולהתחנך. אברהם אבינו מגייר את האנשים ומכניסם תחת כנפי השכינה, ובד בבד מוכן להקריב את היקר לו על פי ציווי ה', כיוון שכולו הופך להיות רצון ה'. קיום המצוות אצלו אינו תוצאה של נעימות הקיום בלבד, אלא מפני שהם ציווי ה'. אברהם שואף, כמונו, ל"התחברות" (המושג הרווח בתקופתנו), אולם התחברות זו אינה מתחילה בתחושתו הסובייקטיבית, אלא במודעותו העמוקה לשאלה "מה ה' אלוקיך שואל מעמך".
אברהם מוכן לעקור את המוסר האנושי והשיקולים הארציים על מזבח הצו האלוקי והמוסר העליון. גם אנו נדרשים ליטול חלק פעיל בקידוש ה' זה. לא די לתרום למען ארץ ישראל, יש להתיישב בה. לא מספיק להיאנח על מצבנו הרוחני. עלינו לפעול לשפרו. אתרוג מהודר בחג הסוכות יש לו ערך רב (תרתי משמע), אולם לא פחות חשוב באיזו מידה מצליח המברך על אתרוג זה להגשים את הפוטנציאל הטמון בו, הן בטעמו והן בריחו (תורה ומעשים טובים).
הלוואי שנזכה "לחיות בעד ארצנו", ללמוד וללמד, לשמור לעשות ולקיים את מעשי האבות בפעולות הבנים.
**הרב ד"ר יוחאי רודיק משמש כמפמ"ר מחשבת ישראל בחינוך הדתי