על שירת האזינו אומר הכתוב שמטרתה היא כדי שתהיה לעֵד בבני ישראל (לא, יד-ל). יודע הקב"ה שעם ישראל יחטא ויבואו עליו צרות רבות ורעות, ולכן אומר הקב"ה "והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד..." (לא, כא).
מדוע חשובה עדות זו, לכאורה די בברכה והקללה שבהן נאמר לבני ישראל: אם תשמעו בקול ה' תזכו בברכות ואם לא תשמעו תבוא עליכם הקללה המפורטת בתורה?
פרשת האזינו אינה התראה נוספת אלא נבואה על העתיד לבוא על עם ישראל. מדוע חשובה ידיעה זו שאינה התראה?
הספורנו (פס' כח-כט) מפרש שאם לא היתה נאמרת השירה יתכן שכשיבואו הצרות יתלו אותן בסיבות אחרות ולא בחטא, כי אפשר לתלות בחטא ואפשר לומר אנחנו בסדר והכל יד המקרה. השירה היא עד שצרות אלו יקרו והן באו בגלל החטא, ודבר זה יביא אותם לחזור בתשובה.
אולי אפשר לומר דבר נוסף, שהברכה והקללה מובאות בלשון תנאי וכך גם התשובה וגאולת ישראל מובאים בלשון תנאי: "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך... ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך..." (ל, א-ג). אין כאן הבטחה על הגאולה. ההבטחה על התשובה של עם ישראל והגאולה נמצאת בפרשת וילך: "וחרה אפי בו... ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה" (לא, יז), וכן בפרשת האזינו: "כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב" (לב, לו).
מכאן לומדים שבשירה יש מסר כפול:
א. ההבטחה שלא תשכח מפי זרעם היא הבטחון שיכירו שגורם הצרות הצרות הוא "על כי אין אלקי בקרבי" והכרה זו סופה להביאם לתשובה.
ב. הבטחה על הגאולה.
לפרשות נוספות לחץ כאן.
מתוך האתר של ישיבת "ברכת משה", מעלה אדומים.
אם ברצונך לקבל את פינת פרשת השבוע של הרב ישראל רוזנברג לתא ה-E-Mail שלך באופן קבוע, לחץ כאן.