תנאי להשראת השכינה
"ואולך אתכם קוממיות"
אמרו חז"ל (שבת צב, א): "אין השכינה שורה אלא על חכם, גיבור ועשיר". אומר רבי אברהם יצחק הכהן קוק: כשם שאין השכינה שורה באיש יחידי אלא על גיבור ועשיר, כך אין השכינה שורה אלא בעם מלא גבורה עושר וקוממיות.
בזכות ולא בחסד
"והקימותי את בריתי אתכם"
אומר רבי יעקב צבי מקלנבורג: מעתה כאשר בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו, תבוא עליכם הברכה בזכות בריתי אתכם ולא בחסד זכות אבות. שהרי עד עתה היטבתי עמכם בגלל הברית שכרתי עם אבותיכם.
שלום על ישראל
"ונתתי שלום בארץ...ונפלו אויבכם לפניכם לחרב"
אומר רבי מרדכי הכהן: לכאורה סדר הכתוב מהופך; היה צריך להקדים "ונפלו איבכם לפניכם" לפני "ונתתי שלום". אלא, כך הדברים אמורים: "ונתתי שלום בארץ" – מתי? כאשר ישרור שלום בארץ – ביניכם לבין עצמכם, וריב לא יפריד בין אחים ומדנים לא יפלגו מחנות, אז: "ונפלו איבכם לפניכם".
דאגות של עשירים
"ושכבתם ואין מחריד"
אף על פי שיהיה לכם שבע ועושר, תהיה שנתכם שלווה ורגועה וללא דאגות, ולא תהיו בבחינת (קהלת ה, יא): "והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון" – מדאגה שירד ערך נכסיו, ומפחד שמא יבואו גנבים ויגנבו את רכושו.
ורבי אברהם שמואל בנימין "כתב סופר" היה אומר: הברכה תהיה "ונתתי שלום בארץ" – שלא תהיה ביניהם קנאה ותחרות, וממילא יתקיים בהם: "ושכבתם ואין מחריד", כי לא יהיו מוטרדים ולא יוכלו לישון מפני שלאחרים יש יותר.
התגלות ה' הגדולה
"ונתתי גשמיכם בעתם"
אומר רבי מאיר שמחה הכהן: כל הברכות כאן הן חוקי טבע, על ידי שמירת התורה יתברך הטבע, וזו התגלות ה' הגדולה ביותר. ברכות הטבע הן ולא הנס, תכליתו של העולם לפי חוקות שמים וארץ.
קניין בנפש האדם
"אם בחוקתי תלכו"
"שתהיו עמלים בתורה: (רש"י). אומר רבי אליהו דסלר: אדם העמל בדבר מסוים, מתקשר אליו כפי מידת עמלו בו. ככל שהיגיעה מתגברת – הולכת גם האהבה וגוברת. כאשר אדם עמל ונוטע עץ וטורח בגידולו, הוא נקשר אליו עד כדי אהבה. הסיבה לכך כי בעמלו השקיע בעץ חלק מעצמו – מה"אני" שלו, ולכן הוא מרגיש קשור אליו. כדי שהעץ ייראה נאה, הוא מרבה להתעסק בו לטפחו ולייפותו. אם בדבר גשמי כך, בדבר רוחני על אחת כמה וכמה. ככל שאדם עמל יותר לזכות במעלה רוחנית, הוא דבק במעלה זו, עד שהופכת היא להיות קניין בנפשו. לכן: "אם בחוקותי תלכו" – שתהיו עמלים בתורה. הברכות מותנות בקניין התורה, והתורה נעשית קניין בנפש האדם, רק על ידי עמלה של תורה.
עיקר ולא טפל
"אם בחוקתי תלכו"
שלא יהא הילוכך ומשאך ומתנך אלא בהם, תעשם עיקר ואל תעשם טפלה (המדרש הגדול).
"אם בחוקתי תלכו"
אומר רבי שמחה בונים מפשיסחה: "אם" הזה, אינו תנאי ואינו ספק כי אם הבטחה. הקב"ה מבטיח שבסופו של דבר: "בחוקתי תלכו", עתידים ישראל ללכת בדרך התורה, שהרי דרך אחרת אינה קיימת כלל.
ורבי מנחם מנדל מקוצק היה אומר: כתוב (ישעיה נה, ז): "יעזב רשע דרכו" – וכי לרשע יש דרך? בוץ יש לו, ולא דרך. אלא הכוונה היא: "יעזב רשע דרכו" – יעזוב את המחשבה כאילו יש לו דרך.
ללמוד להבין ולהשכיל
"אם בחקתי תלכו"
"שתהיו עמלים בתורה" (רש"י). אומר רבי זלמן סורוצקין: בכל מקום נאמר: "עוסקים בתורה", "לומדים תורה", ולמה נאמר כאן "עמלים בתורה"?. מפני שהמדובר ב"חוקים" שטעמם העיקרי נסתר מבינת האדם, והורו לנו חז"ל, שאף על פי כן עלינו להשתדל ולעמול ולקרבם אל השכל. וזהו: "שתהיו עמלים בתורה" – בחוקות התורה, להבינן.