פרשת 'בחקתי' מעמידה הסכם מלווה בתנאי, בין ריבונו של עולם ובין ישראל:
אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ...
וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה. וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתַי, לְהַפְרְכֶם אֶת-בְּרִיתִי. אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם, וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה, אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת-הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ, וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם...
אלוהים ערב לרווחת העם, בתנאי שהעם ילך בחוקותיו. אם העם לא ישמע בקולו, לא רק שהוא לא ערב לשלומו אלא שהוא יפגע בו. מבנה התנאי הזה נקרא בשפת ההלכה המשפטית תנאי כפול, וכינויו הקונקרטי הוא 'תנאי בני גד ובני ראובן':
רבי מאיר אומר: כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן - אינו תנאי. שנאמר (במדבר ל"ב): "ויאמר אליהם: אם יעברו בני גד ובני ראובן.." "ואם לא יעברו חלוצים..." (משנה קידושין ס"א ע"א)
כך מסביר סבי אברהם ארזי את המושג 'תנאי בני גד ובני ראובן', בספרו 'עיונים בהלכה':
על פי המסופר בתורה, לבני גד ולבני ראובן היה מקנה רב "עצום מאוד" (במדבר ל"ב). הם פנו אל משה בבקשה, שייתן להם את ארץ המקנה - ארץ הגלעד בעבר הירדן - לאחר שישתתפו במלחמה לכיבוש הארץ כולה. משה נתן הוראה ליהושע בן-נון ולנשיאי העדה: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם: אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת-הַיַּרְדֵּן כָּל חָלוּץ לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי ה' וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם - וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה. וְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים אִתְּכֶם וְנֹאחֲזוּ בְתֹכְכֶם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן."
תנאי זה משמש לחכמינו אבטיפוס לכל תנאי בכל שטחי החיים. 'מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן להו (מניין לומדים אותו)? מתנאי בני גד ובני ראובן' (גיטין ע"ה ע"א). המשפט התלמודי מכיר בתוקפו של התנאי, אם הוא בנוי לפי המתכונת של תנאי בני גד ובני ראובן. ('עיונים בהלכה' עמוד 11)
הסוגיה במסכת קידושין, מקשרת את דברי רבי מאיר המעמידים את המושג 'תנאי בני גד ובני ראובן' - לפרשת השבוע שלנו:
בשלום מתיישבים הפסוקים עם שיטת רבי מאיר, "אם בחוקותי תלכו" "ואם בחוקותי תמאסו"... (קידושין ס"א ע"א בתרגום)
רש"י מסביר:
'בשלום... לרבי מאיר' שאמר 'מכלל איננו שומעים'.
מה פירוש 'מכלל איננו שומעים'?
כך מסביר סבא שלי:
משה בתשובתו לבני גד ולבני ראובן התנה ואמר: אם יעברו את הירדן חלוצים לפני ה', יתנו להם את ארץ גלעד, ואם לא יעברו, לא יקבלו את ארץ גלעד. על יסוד זה תובע המשפט התלמודי, שכל תנאי יהיה כפול. לתנאי יש כוח לבטל את המעשה (נתינת הגלעד או נתינת הגשמים), אם הכפיל המתנה ואמר: אם יתקיים התנאי - יתקיים המעשה, ואם לא יתקיים התנאי - לא יתקיים המעשה. אנחנו לא מפעילים כאן את העיקרון "מכלל הן אתה שומע לאו". (שם עמוד 12)
כמה אי הבנות בין אדם לאדם מתרחשות מפני שאנחנו סומכים שיבינו מתוך מה שאמרנו את מה שהתכוונו ולא אמרנו. החיים מלמדים שבשימוש בשפה יש הבחנה חדה כתער, בין עובדה ובין השערה. העובדה היא מה שאמרתי, ההשערה היא מה שהתכוונתי ולא אמרתי, מה שאפשר להסיק מתוך דברי. עולם ההשערות הוא כמו עולם הפנטזיות, אין לו גבולות. השומע מטיל לתוכו את כל החרדות שלו, את כל הדימויים שיש לו על הדובר. לכן כל כך חשוב שאדם ירחיב את מרחב העובדות ביחס לדבריו ויצמצם את מרחב ההשערות.
התנאי יוצר מעשה תלוי. אם בני ישראל יקיימו את התנאי - דהיינו יקיימו את התורה - אלוהים יעשה מעשה וייתן להם גשם, ואם לא יקיימו את התנאי - אלוהים לא יעשה את המעשה. מעשה הגשם תלוי בתנאי. חכמים לא אהבו סוג כזה של תלות בתנאי:
כל אהבה שהיא תלויה בדבר - בטל דבר, בטלה אהבה.
ושאינה תלויה בדבר - אינה בטלה לעולם. (אבות ה' ט')
יש צפייה מהאדם במערכות היחסים שלו עם אלוהים ואדם כי הזיקה לא תהיה תלויה בדבר, ויש גם צפייה שכזאת מאלוהים. אם יש תנאי, הוא צריך להיות כתנאי בני גד ובני ראובן, תנאי כפול שממזער את החרדה ואת אי הוודאות. אבל התביעה המוסרית והקיומית היא לזיקה ללא תנאי, לאהבה שאיננה תלויה בדבר.
ד"ר משה מאיר יקיים טיש לימוד ושירה בערב שבת ד' בסיוון (25 במאי) במכון שלום הרטמן, רחוב גדליהו אלון 11, ירושלים. הטיש, בנושא ממדבר מתנה - בין פרשת במדבר למתן תורה יפתח שלושה ימי לימוד לחג השבועות.