על שלושה מתוך הדיברות אמרו חכמים שהעובר עליהם עובר על כולם: לא תנאף, לא תחמוד וכבד את אביך ואת אמך1. לא תנאף ולא תחמוד אשת רעך, קשורים זה בזה. החומד את אשת חברו, עלול להגיע לידי ניאוף, ולפגיעה בקשר הזוגי שלו ושל זולתו. מצוות כיבוד הורים קשורה אף היא למשפחה. מכאן נובע ששלושת הדיברות שהעובר עליהם כעובר על עשרת הדיברות כולם, מצויים בתחום המשפחה. מצוות אלה מחזקות את התחומים העיקריים של חיי המשפחה: הקשר הזוגי והקשר הבין-דורי.
עשרת הדיברות כוללים את כל התורה כולה. לכן שמעו ישראל מפי הגבורה בהר סיני את עשרת הדיברות2. ביטולם של עשרת הדיברות הוא כביטול כל התורה כולה. נמצאנו למדים, שאיסור ניאוף הוא מן החמורים שבתורה. העובר עליו מושחת כלפי המקום – מפני שעושה מעשיו בסתר כשכביכול אין מי שרואהו, וכלפי הבריות – הנואפים פוגעים באמון הקרובים להם ביותר. תוצאות העבירה חמורות לפרט ולחברה: סילוק שלום בין איש לאשתו, איסור אישה על בעלה וממזרות.
מכלל לאו אנו שומעים הן: מחומרתו של הניאוף אנו יכולים ללמוד על החשיבות שמייחסת התורה למשפחה, לבית היהודי. אם המנאף עובר על עשרת הדיברות, המקיים בית יהודי כהלכתו, נמצא מקיים את כל עשרת הדיברות, שהם תמצית התורה כולה.
החסרון הראשון שנתגלה באדם בעת שנברא, היה "לא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּו"3. אין קיום לאדם לבדו. חלק עיקרי באנושיות האדם מתגלה דווקא בקשר עם אחר. קשר כזה מגלה תכונות של בני המשפחה שלא היו באות לידי ביטוי באופן אחר. רק עם בריאת האישה הושלם תהליך יצירת האדם: "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם"4. כשנבראה האישה התאפשר הקשר הזוגי ורק אז הושלם תהליך בריאת האדם. לכן אנו מברכים ברכת יוצר האדם בנישואין, כי כמו בזמן הבריאה, רק בנישואין הופכים בני הזוג לאדם שלם. חטאו של אדם הראשון פגם ביכולת ליצור שיתוף אמיתי בין בני הזוג. "וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ"5, שנאמר לחוה, אינו עונש רק לאישה, אלא גם לאיש. המושל בזולתו נמצא לבד. קשר עמוק בין בני זוג מופרע באופן קשה אם אחד מבני הזוג שולט בחברו. לאחר החטא חזר האדם, במידה מסויימת, למצב בו היה קודם בריאת האישה. שוב נמצאים בני הזוג לבדם. העובדה, שהם מתפקדים כמשפחה, אינה מרפא מספק לבדידות. המצב שנוצר לאחר החטא, הוא יסוד הניאוף. כשהקשר בין בני זוג אינו עמוק דיו, מתרגלים בני האדם להתייחס זה לזה באופן חיצוני. יש הנואף מחמת תאוותו. אין הוא רואה במי שהוא נואף עמו אדם, אלא חפץ שנועד למילוי תאוותו6. ויש ששואף לקשר, ונדמה לו שדווקא "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ"7. מצוות התורה באות לתקן את המצב שנוצר אחר החטא. הן מכוונות ליצירת קשר זוגי שנועד לא רק לצרכים מעשיים. מטרת קיום המשפחה אינה רק לידת ילדים או סידור חיים נוח יותר. המשפחה מספקת אפשרות נכונה ורצויה לברית בין בני זוג, לא רק במובנה המעשי של ברית, אלא לאחדות בין שני אנשים המסלקת את קללת הבדידות. "וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ"8: רק חברות טובה וקשר עמוק בין בני זוג, יוצרים את מימד הברית במשפחה. קשר טוב ופורה בין בני זוגהוא הרקע הנכון לצמיחה שלהם ושל ילדיהם. חכמינו תיארו את המשפחה הרצויה במילים "זכו - שכינה ביניהם"9. השכינה שורה בתוך בית ששלום ואחדות מצויים בו.
בעולם המערבי מעמדה של המשפחה ירוד. האדם מתאמץ לפתח את עצמו, והמשפחה נתפסת כגורם שמפריע לכך. ישנם רבים שאינם מקימים משפחה, או שבוחרים לפרק את משפחתם. האמון ההדדי בתוך המשפחה פוחת. ירידת קרנה של המשפחה, מביאה את האדם לבדידות ולניכור. יתכן שהפרטים מפותחים יותר, יתכן שהגיעו להישגים מקצועיים גדולים יותר, אך לא פעם התחושה היא שהישגים אלה הם חסרי תכלית והאדם שואל את עצמו לשם מה התאמץ כל כך. בחברה זו מורגש חסרונו הגדול של האדם עליו הצביעה תורה: לא טוב היות האדם לבדו. העולם מנסה להתמודד עם הבעיה בדרכי עקיפין. למלא את החלל שנפער בלבו של האדם באמצעים שונים, שאין בכוחם להביא מנוחה ללב.
התורה קוראת להרים את דגל המשפחה. שיקום המשפחה עשוי לשפר את מצבו של האדם. להתגבר על מארת הבדידות; לחזק את האמון בין בני האדם ולהשיב לחייהם משמעות. האתגר של תיקון העולם, אותו מציבה התורה, מתחיל מתיקון המשפחה.
לעיון ולדיון:
האם ערכה וחשיבותה של המשפחה נובע רק מהצורך בקשר עם האחר? בהרחבת המשפחה? מה תרומתה של המשפחה לפיתוח עולמו של היחיד?
מהן ההשלכות הנובעות מהגדרת המשפחה למהות ותוכן הקשר הזוגי?
מהן ההשלכות האוניברסליות הנובעות מחיזוק מעמדה של המשפחה?
1. במדבר רבה ט', י"ב, פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה כ"א; פרקי דרבי אליעזר פרק נ"ב
2. כשיטת ריה"ל בכוזרי א', פ"ז; רמב"ן שמות כ', ט"ז
3. בראשית ב', י"ח
4. בראשית ה', ב'
5. בראשית ג', ט"ז
6. השווה: פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה נ"ב ד"ה לא תשא
7. משלי ט', י"ז
8. מלאכי ב', י"ד
9. תלמוד בבלי מסכת סוטה י"ז ע"א