חג השבועות ופרשת נשא

הקדמה – חג השבועות

השבוע חוגג עם ישראל את חג השבועות. באותו יום בשנת 2448 לבריאת העולם,
כלומר לפני 3314 שנה, קבלנו את התורה בהר סיני מפי הקב"ה ע"י משה עבדו.
ביום זה מתחדשת ההשראה שנתגלתה בהר סיני וכל אחד ואחת מישראל יונקים מאותה
ההשראה כל אחד לפי מעשיו לפי זכותו.

אין חג "מתן תורה" דומה ליתר החגים; פסח או סוכות המתרכזים בימי החג בלבד. חג "מתן תורה" שייך לכל יום ולכן לא מדגישה התורה את יום חג "מתן תורה" כי חיוב לימוד התורה הוא בכל יום ויום .

שמות חג השבועות טמונים באותיות החג :
ש- שבועות
ב - ביכורים
ו - ו' בסיון
ע - עצרת
ת - תורה –מתן תורה ת- בגימטריא 400 =לגימטריא קציר – חג הקציר

יהי רצון שנתחזק בתורה שתאיר דרכנו בארצנו הקדושה ארץ נחלת אבותינו לעד ולנצח נצחים.

פרשת " נשא "

א. המיוחד שבפרשת " נשא "
פרשת "נשא " נקראת לרוב בשבת שלאחר חג השבועות .
פרשת "נשא" היא הארוכה מכל פרשיות התורה – 176 פסוקים .
ועוד , בספר " תהלים " הפרק הארוך ביותר – פרק קי"ט – 176 פסוקים
( 8 פסוקים לכל אחת מאותיות ה - א' ב' 176=8*22 ) .
ועוד , מסכת "בבא בתרא" היא המסכת הארוכה ביותר – 176 דפים

ועוד , בפרשת "נשא" הפרק הארוך ביותר פרק ז' – 89 פסוקים הכולל : פרשת הנשיאים , כל הקורבנות שהביאו 12 נשיאי השבטים .

ב. ברכת כהנים

א. אין הכהנים רשאים לעלות לדוכן ולברך בסנדליהם .
זו אחת מ – 9 תקנות שהתקין ר' יוחנן בן זכאי ( מסכת סוטא , עמ' י' ) .
הסיבה לכך , מביאה הגמרא : שמא תיפסק לו הרצועה וירצה לקשור אותה ,
בעוד שחבריו הכהנים מברכים , ויצא עליו לעז שהוא פסול לכהונה .

ועוד , בשם " הלבוש " מפני הקדושה כגון : אצל משה רבינו ליד הסנה נאמר
" של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא "
( שמות ג' , ה' ) .
ועוד , מלאך ה' אומר ליהושוע ביריחו : " של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר
אתה עומד עליו קודש הוא… " ( יהושוע ה' , ט"ו ) .

ב. הברכה מתחלקת לשלושה פסוקים
אומר לנו רבנו "בחיי בן אשר " , שנינו במסכת מגילה :
בימות החול , בימי שני וחמישי עולים שלושה קרואים – רמז לפסוק הראשון –
שלוש מילים : " יברכך ה' וישמרך "
בימי חג עולים חמישה קרואים – רמז לפסוק השני -
חמש מילים : " יאר ה' פניו אליך ויחונך "
בשבת עולים שבעה קרואים – רמז לפסוק השלישי -
שבע מילים : " ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום " .

ג. אומר לנו רש"י ועוד פרשנים :
יברכך – שיתברכו נכסיך
וישמרך – שלא יבואו עליך שודדים ליטול ממונך
יאר ה' פניו אליך – יראה לך פנים שוחקות
ויחונך – יתן לך חן
ישא ה' פניו אליך – יכבוש כעסו

ד. נביא דברים בשם בעל הטורים :
יברכך – בזכות אברהם דכתיב "וה' ברך את אברהם בכל " ( בראשית כ"ד , א' )
יברכך ה' – בגימטריא בנכסים ובגוף
ושלוש תיבות בפסוק " כנגד ג' ברכות שנאמרו בו ואברכך ( בראשית י"ב , ב' ) והיה
ברכה ( שם ) ואברך מברכך ( שם ) .
יאר – כנגד יצחק שראה בעקידה ומת והאיר הקב"ה את עיניו והחייהו ( כדאיתא
בפרקי רבי אליעזר פ' , ל"א ) .
ישא – כנגד יעקב כדכתיב " וישא יעקב רגליו …" ( בראשית כ"ט , א' ) .
שלום - בגימטריא עשו . הווה מקדים שלום לכל אדם ואפילו בשלום של גוי .


ג. קורבן נשיאי שבטי ישראל
א. בפרשת קורבנות הנשיאים , התורה חוזרת על כל קורבן וקורבן שתים עשרה
פעמים , יכלה התורה לצמצם ולכתוב שביום השני וכן ביתר הימים הקריבו כל
הנשיאים כמשפט הנשיא ביום הראשון . אומרים לנו חז"ל : " כל נשיא הקריב עם
כוונותיו הפנימיות "
ב. ביום הראשון לא נזכרת המילה "נשיא" אלא רק שמו כמו שנאמר :
"ויהי המקריב ביום הראשון את קורבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה"
( נשא, ז' י"ב ) .מסביר לנו רש"י : " ביום הראשון " – אותו היום נטל עשר עטרות ,
ראשון למעשי בראשית , ראשון לנשיאים וכו' .
"למטה יהודה" – יחסו הכתוב על שבטו – ולא שגבה משבטו והקריב אלא משלו
הביא.
ג. ועוד , מוסיף "בעל הטורים" , " ובכלם כתיב נשיא חוץ מיהודה שלמוד הוא אותו
השבט להקטין את עצמו כמו שנאמר "ישב נא עבדך תחת הנער"(בראשית מ"ה ,
ל"ג )
ד. ולמה נקרא שמו "נחשון" – על שירד תחילה לנחשול שבים .
ה. במילה "נשיא" יש לנו את האותיות "יש" וגם את האותיות "אין" .
אם הנשיא מחזיק מעצמו – הוא "אין" ואם הוא לא מחזיק מעצמו – הוא "יש" .

ד. תרומת העגלות והבקר של הנשיאים
בנוסף לתרומת הנשיאים שהביאו אבני שוהם ואבני מילואים , תרמו גם שש עגלות ושנים עשר בקר . " ויביאו את קורבנם לפני ה' שש עגלות צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשיאים ושור לאחד , ויקריבו אותם לפני המשכן" ( נשא ז' ג' ) .
שש עגלות – כנגד ששה מזלות אשר עולים בגלגל וששה יורדים .
וכנגד ששה עיתים : קור וחום וקיץ וחורף וזרע וקציר .
ושני עשר בקר – כנגד שנים עשר שבטים ושנים עשר מזלות .
העגלות והבקר שימשו להובלת יריעות המשכן וקרשי המשכן ועמודיו .

ה. הקורבנות והקטורת שהקריבו הנשיאים לחנוכת המזבח
א. " וקורבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקודש , שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למנחה " ( נשא ז' ,י"ג ) .
"וקורבנו " – ו' יתרה על שם שישה בנים שיצאו ממנו וכלם נתברכו בשש ברכות .
ואלו הן : דוד , משיח , דניאל , חנניה , מישאל ועזריה .
"שלושים ומאה משקלה " – כנגד שנות אדם הראשון עד שנולד שת .
"שבעים שקל " – כנגד שבעים שהניח לבניו ( אולי רמז לדוד המלך ע"ה ).
ונסביר : אדם הראשון חי 930 שנה ( במקום אלף ) ונתן לדוד המלך 70 שנה משנותיו .
הוא ראה ברוח קדשו כי לדוד המלך לא הוקצבו שנים .
דוד המלך אומר : " ימי שנותינו שבעים שנה " ( תהלים צ' י' ) .
שבעים שקל – בגימטריא שבעים נפש בשביל שבעים שירדו למצרים .

ב. "כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת" ( נשא ז' י"ד ) .
כף אחת – כנגד התורה שנתנה מכף ידו של הקב"ה .
עשרה זהב – כנגד עשרת הדברות .
מלאה קטרת – בא"ת ב"ש נחליף את האות ק' באות ד' יעלה "דטרת" = בגימטריא 613 כמניין תרי"ג מצוות .

ג. " פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה " ( נשא ז' ט"ו ) .
פר אחד – כנגד אברהם שנאמר : " ואל הבקר רץ אברהם" ( בראשית י"ח , ז' ) .
איל אחד – כנגד יצחק שנאמר : " ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו ( בראשית כ"ב , י"ג )
כבש אחד – כנגד יעקב שנאמר : " והכבשים הפריד יעקב " ( בראשית ל' מ' ) .

לפי בעל הטורים הגימטריא של פר , איל , כבש = אברהם , יצחק ויעקב .
בדקתי ומצאתי שהחלק הראשון שווה ל- 643 והחלק השני שווה ל644- כלומר , חסר אחד בחלק הראשון .
מחדש לי הרב צבי אברהם סלושץ שליט"א האחד הזה שחסר זה הכוונה בפסוק פר אחד ,
איל אחד , כבש אחד .

ד. ולזבח השלמים בקר שניים , אלים חמישה , עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה , זה קורבן נחשון בן עמינדב ( נשא ז' י"ז ) .
ולזבח השלמים בקר שניים – כנגד משה ואהרון שעשו שלום בין ישראל לבין אביהם שבשמיים.
אילים , כבשים , עתודים . – שלושה מינים כנגד כהנים לווים וישראלים
וכנגד תורה נביאים וכתובים.
עתודים – מלא ו' , שדוד שעמד ממנו התברך בשש ברכות … פירש יבוא בן נחשון בשש מידות ויבנה יסוד בית המקדש .
( הנ"ל לפי פרוש רש"י ובעל הטורים ) .

ה. סיום
כשם שקראנו את פרשת "הקורבנות" עם כל פרטיהם ואת "ברכת הכהנים" עם פרושיה.

יהי רצון שנזכה כלנו יחד לביאת המשיח במהרה בימנו , בניין בית המקדש , תחיית המתים "ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו , תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם "
( מתוך תפילת מוסף של ראש חודש ) .

אמן כן יהי רצון . אמן ואמן .