האם ניתן לפתוח דף חדש בראש השנה?

הסיפור שלנו הוא שלנו, לטוב ולרע. אף אחד לא מושלם, גם לא השכן ההוא עם הדשא הירוק והנפלא. כמו בכל סיפור טוב יש בו עליות ומורדות, הצלחות וכישלונות, ותמיד העלילה מתפתחת לאיזה כיוון - מה הכיוון שלכם?

אוהד שקלים
כו באלול התשעט
,
26 בספטמבר, 2019 11:48
ילד תוקע בשופר

ילד תוקע בשופרצילום: Yonatan Sindel/Flash90

אז שנת הלימודים התחילה, לפחות רשמית. היא תתחיל באמת רק "אחרי החגים". ושוב: מבחנים, עבודות, שיעורי בית, כן מאחר, לא מאחר, מה אתה לובש, פתק להורים, ושאר ירקות. את כל זה אנחנו כבר מכירים, אבל בתקופה של תחילת השנה יש סיסמה מיוחדת: "לפתוח דף חדש". קמפיין שלם שמנסה לשכנע אותנו בהזדמנות הקסומה למחוק את כל מה שהיה, ולהתחיל הכל מחדש! זו ההזדמנות שלנו להיות טובים, ממושמעים ומוצלחים. מה שהיה היה – עכשיו אפשר להתחיל מחדש.

ההבטחה הנפלאה הזאת לא מתייחסת רק לענייני לימודים ושיעורים, אלא גם לתחילת השנה העברית החדשה. הנה באים ימי התשובה, זמן עריכת חשבון הנפש השנתי של היחיד והאומה, ומאפשרים לנו למחוק את מה שהיה, ללקק אצבע (איכס), ולהפוך בחגיגיות דף בספר חיינו, שהוא נקי וחף מכל קשקוש. והנה הכל שוב טהור, לבן, תמים וטוב.

אז זהו, שלא.

האדם הוא יצור מופלא, והמוח והתודעה שלו מופלאים ברמה כזאת, שעד היום המדע יודע עליהם די מעט. לנפש ולאישיות שלנו יש עומקים עצומים. זה אוקיינוס אדיר ברמה שקשה בכלל לתפוס. ולכן המחשבה שאפשר – או כדאי – לקחת את כל מה שעברנו במשך שנה, או במשך כל השנים עד היום, להרים אותם בעדינות, לשים אותם בצד ולהתחיל מעכשיו משהו שונה – היא באמת קצת מצחיקה.

זו אמנם מחשבה מאוד מפתה: להתחיל מחדש, לשכוח את הקשיים שהיו, ואת האתגרים שבהם לא הכי הצלחנו עד עכשיו. זה מפתה בגלל שקל הרבה יותר לנסות לשכוח, להדחיק, להתעלם – מאשר לעשות חשבון נפש אמיתי, נוקב, אמיץ וכנה, כזה שמעבד לעומק את החוויות וההתנסויות שלנו, מסייע לנו ללמוד מהניסיונות החיוביים והשליליים, ועוזר לנו לבנות עוד קומה באישיות המתפתחת שלנו.

תארו לעצמכם שאתם קוראים ספר (כן, יש דבר כזה). יש בו חלקים מעניינים, וחלקים משעממים, קטעים מרתקים, ופרקים מסוימים שמרדימים אתכם. אבל אז, באמצע הספר – פתאום מתחיל סיפור חדש! מההתחלה! מה זאת התקלה הזאת? אמנם הספר היה יכול להיות יותר מוצלח, אבל תנו לסיים! הסיפור שלנו הוא שלנו, לטוב ולרע. אף אחד לא מושלם, גם לא השכן ההוא עם הדשא הירוק והנפלא. כמו בכל סיפור טוב יש בו עליות ומורדות, הצלחות וכישלונות, ותמיד העלילה מתפתחת לאיזה כיוון. כל פרק מבוסס על מה שהיה לפניו. זה מה שמאפשר את ההתפתחות. זה מה שיוצר עניין.

גם הדברים שפחות הצליחו הם תחנה נחוצה, כדי שבהמשך תוכלו ליצור מהם דבר מתוקן יותר. גם לנפילות שקרו יש תפקיד בתיקון העולם העתידי. ולכן אין צורך למחוק אותן, אלא לראות אותן בהקשר רחב. כי עצם העובדה שאתם מגדירים תקרית מסוימת כ"נפילה", מעידה שמדובר באתגר שאתם רוצים להתגבר עליו, ולא במצב רגיל ורצוי. וזה כשלעצמו מעיד על המקום המוסרי הטוב שבו אתם נמצאים. בהחלט יש מקום ללמוד מהניסיון שלנו, להביט על דברים שבהם פיקששנו ולחשוב איך אפשר לשפר.

המונח "חטא" הוא מלשון "החטאה", החמצה, פספוס. זה מבטא את העובדה שלא קמנו בבוקר והחלטנו להיות רשעים מרושעים, אלא פשוט פספסנו משהו עמוק יותר, והמזל הוא שיש לנו הרבה הזדמנויות לתקן בהמשך. ממש כמו במשחק כדורסל בשכונה, שבו לפעמים מפספסים איזו קליעה מסובכת. האם אנחנו מרימים ידיים, יושבים בצד ומתנזרים מכדורסל למשך שבוע? ממש לא! אנחנו הופכים נחושים יותר לשפר את המשחק שלנו ולהצליח יותר בהמשך. זה כל הרעיון של המשחק!

אז בתקופה הזאת של פתיחת השנה החדשה, אל תתפתו להתחיל הכל מחדש. כשאתם עושים את חשבון הנפש, אל תשכחו גם את כל הטוב שיש בכם, כל הטוב שעשיתם עד היום, ואת התכניות הטובות שלכם להמשך. תנו לעצמכם חיבוק, טפחו לעצמכם על השכם, והמשיכו לכתוב בשמחה את הסיפור המרתק של חייכם.

שנה טובה!
 

הכותב הוא מנהל מוקד חברים מקשיבים של OU ישראל

27.09.2019

1. אמיתי! (יפה)

ישר כח

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

לא ממליץ. הרב יעקב אריאל צילום: פלאש 90. אורן נחשון

הרב אריאל: נשים יכולות לרקוד עם ספר תורה. הבעיה היא אלו שלא לבושות צנוע

קרא עוד