מסכמים שנה: 10 הכתבות הנקראות ביותר בכיפה בשנת תש"פ

בחירות בפעם השלישית, פולמוסים הלכתיים ופרשיות רבנים - והכל חוסה בצל המגפה העולמית שלא עוזבת אותנו לרגע | תש"פ הייתה שנה שאולי לא נרצה לזכור, אך בכל זאת ננסה להיזכר בכמה רגעים מתוכה

חדשות כיפה יהונתן קליין, חדשות כיפה 18/09/20 10:49 כט באלול התשפ

מסכמים שנה: 10 הכתבות הנקראות ביותר בכיפה בשנת תש"פ
שיפה וטובה תהא השנה, צילום: shutterstock

שנת תש"פ תיזכר כשנת הקורונה. המגפה אמנם פרצה לחיינו רק בסוף חודש אדר, אבל היא הפכה כל פרט בחיינו לשונה. אין מקום בחיינו הפרטיים, הציבוריים, הדתיים, התעסוקתיים ומה לא שהקורונה לא השפיעה עליו והפכה אותו על פניו.

עם זאת, קרו השנה עוד כמה דברים. גם לפני הקורונה וגם בצילה, ננסה לחזור אל הכתבות הנקראות ביותר לשנת תש"פ, בתפילה שתכלה שנה וקללותיה, ושהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה יפה - ובעיקר שונה - מזאת שעוזבת אותנו. שנה טובה

10. ישיבת הר עציון: הפתק שהופץ - הלצה

תמונה של פתק שנתלה בלוח המודעות של ישיבת הר עציון עוררה סערה. בפתק, שנתלה בתחילת חודש שבט, סביב חשיפת 'תכנית המאה' של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, נכתב כי "בעקבות תוכנית המאה, התפילה מחר תוקדם ל 6:45 בעקבות שיחת הרב מדן והלל שלם בברכה. ולחאר מכן ריקודים ספונטנים וסעודת מצווה. בברכת "אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי"

בישיבה מיהרו להגיב ואמרו: "ערב טוב, הפתק הוא הלצה שתלה אחד התלמידים על לוח המודעות. נשמח אם אפשר להבהיר זאת כאן, בטוויטר ובמקומות נוספים, אם פורסם בהם. תודה!"

9. הרב אליעזר מלמד: "מותר להגיד קדיש במפגש וירטואלי"

עם פרוץ הקורונה לחיינו, התעוררו סביבה שאלות הלכתיות אינספור, ולמעשה הן לא מפסיקות לצוץ עד היום. בתחילת ההתפרצות, עוד לפני הסגירה המוחלטת של בתי הכנסת והאירועים המשפחתיים, אך בשל הצורך לשמור על ריחוק חברתי, התעוררה השאלה האם ניתן לקיים חלק מהתפילות, הדורשות מניין, באמצעים וירטואליים.

הרב בני לאו פרסם אז כי התייעץ עם הרב אליעזר מלמד, רב היישוב הר ברכה ומחשובי הפוסקים בימינו, לגבי אמירת דברים שבקדושה במפגש וירטואלי. הרב מלמד כתב בתשובתו, בין היתר, כי "אמירת קדיש יתום וקדיש דרבנן אינם כוללים ברכה לבטלה ולכן ההתקשרות האלקטרונית הזו יכולה להיחשב לה כמעין מניין".         

8. מיכאל בן ארי מגיב לעמית סגל: "קוריוז נחות. הפוסל במומו פוסל"

קל לשכוח זאת בצל הקורונה, אך בשנה האחרונה התקיימו בחירות בישראל, האחרונות (בינתיים) מבין שלוש מערכות סוערות ורוויות יצרים. אחד הדיונים העיקריים בימין ובציונות הדתית נסוב על שאלת ריצתה של מפלגת עוצמה יהודית, שלאחר איחוד עם מפלגות המגזר בבחירות הראשונות, התמודדה באופן עצמאי בשתי המערכות שאחריהן.

פרשן חדשות 12, עמית סגל, טען במערכת הבחירות האחרונה כי הסיבה שעוצמה יהודית ממשיכה לרוץ, היא כי מפלגה שמקבלת מעל 1% מקולות הבוחרים בבחירות - זוכה למימון המדינה. לדבריו, "אין אלפית של סיכוי שעוצמה יהודית תעבור את אחוז החסימה". בתגובה לדברים זעם מיכאל בן ארי, איש עוצמה יהודית שנפסל מלרוץ בה עוד בבחירות הראשונות, ובמאמר תגובה בכיפה ענה לסגל וכתב כי "גם בהיסטוריה, תמיד האשימו את היהודים שהדבר היחיד שמעניין אותם זה הכסף…" בן ארי הוסיף עוד: "חבל עמית, שעיתונאי רציני כמוך נופל לקוריוז כל כך נחות. חבל". ושלח עקיצה: "הפוסל - במומו פוסל".

כנראה שלא נדע מי צדק, אבל שאלת הריצה הנפרדת של עוצמה יהודית בגלגוליה השונים תמשיך כנראה ללוות אותנו גם במערכות הבחירות הבאות.  

7. הרב שרלו: "אין בעיה שאישה תשבור את הכוס בחופה"

"אין בעיה שגם האישה תשבור כוס. שבירת כוס היא לא מעשה הלכתי אלא מנהג", כך כתב הרב יובל שרלו, ראש ישיבת 'אורות שאול' ומראשי רבני צהר, במאמר הלכתי שפורסם לראשונה כאן בכיפה בחודש שבט. 

הרב שרלו הציע במאמרו לערוך שינויים בטקס החופה, שמצד אחד יאפשרו לנשים להיות פעילות יותר בטקס, ומצד שני לא יעברו את הגדר ההלכתי. "יש להיזהר שהשינויים לא יהפכו להיות חובות הלכתיות". פחות מחודש לאחר מכן פרצה הקורונה לחיינו, והשאלות סביב החתונות רק התגברו, כשארגון חתונה הפך לאחד הנושאים המורכבים בתקופה זו.

6. סערת הרב טל: סיום התפקיד בתמורה להסכם סודיות

פרשת הרב שמואל טל, במסגרתה הועלו נגד ראש מוסדות 'תורת החיים', האשמות בקשר לא הולם עם נשים, פרצה לחיינו עוד בשנה הקודמת, אך נמשכה לתוך השנה האחרונה. הנושא לא הגיע לבית המשפט, אך בית דין רבני מיוחד שהוקם פסק כי הרב לא עבר על ההלכה, אך שגה בהתנהלותו. בהמשך התעוררה סערה גדולה בקהילת 'תורת החיים', והועלו טענות רבות נגד אנשי הרב טל, ונגד המתנגדים לו בתוך הקהילה, בעיקר סביב פעילות המוסדות.

בהמשך יצא מכתב רבנים נוסף, בו תקפו כמה מבכירי רבני הציונות הדתית את הרב טל בשל פרשה נוספת, שפרטיה לא התפרסמו, וטענו כי קיים קשר שאינו הולם עם אישה נוספת. בסביבתו של הרב הכחישו את הטענות. לאחר פרסום המכתב, פורסם כי התקיימה עסקה חשאית בין הרב לבין משפחות הנפגעות, במסגרתה הציעו אנשיו פשרה לסיום תפקידו, והתחלת טיפול, בתמורה לשמירה על סודיות ואי פרסום פרשות נוספות.

הפרשה לא עלתה מאז לכותרות, ולנו לא נותר אלא לשאת תפילה לשנה החדשה, שפרשות מהסוג הזה ייעלמו מן העולם, ולא נצטרך יותר לעסוק במעשים שאינם הולמים, לכאורה, של אישי ציבור ובוודאי של רבנים.

5. יום כיפור בצל הקורונה: כמה יעלה לכם מניין מוצל וממוזג בחצר?

ההתמודדות עם חגי תשרי ועם התפילות בצל הקורונה היא דבר מורכב ומסובך, ואנחנו נמצאים בעיצומו בימים אלו. ההכנה, כרגיל בישראל, הייתה לקויה במקרה הטוב ולא קיימת ברוב המקרים, וכנהוג במחוזותינו רק בימים האחרונים התעוררו מקבלי ההחלטות בממשלה לעסוק בנושא.

עוד בחודש תמוז פרסמנו בכיפה את הצעתו של הרב שלמה הכט להיערכות לקראת התפילות בימים הנוראים, ובהמשך ניסינו לרדת לעומק העניין מבחינה טכנית ומעשית, ולברר כמה יעלה לקיים מניין באוויר הפתוח, אך שיאפשר, ככל הניתן, תנאים נוחים לתפילה.  

4. הרבנות הראשית הכריזה: יום צום בעקבות הקורונה

לקראת ראש חודש ניסן, ועל רקע התפשטות מגפת הקורונה שהחלה כשבועיים קודם לכן, הכריזה הרבנות הראשית על יום צום ותענית בערב ראש חודש, בתפילה להעברת המגפה. בתי הכנסת טרם נסגרו אז באופן מוחלט, וניתן היה לקיים מניינים באוויר הפתוח. "על כל רבני הערים ורבני השכונות והקהילות בארץ ובעולם לקיים תפילות בבתי הכנסת ובמקומות התפילה במניינים של עשרה, עם הפרדה של שני מטר בין אדם לאדם. ניתן להוסיף מניינים גם בעזרת הנשים ובחדרים הסמוכים לבית הכנסת". נכתב מטעם הרבנות.

החלטת הרבנות עוררה סערה וכעס בעולם הרבני. בארגון 'נאמני תורה ועבודה' תקפו בחריפות את החלטת הרבנות, וכתבו כי  "דווקא בימים אלו, אנו מצפים מהרבנות הראשית שלא להתחכם ולהבהיר בצורה ברורה שבתי הכנסת צריכים, בכאב רב, להישאר סגורים". בארגון 'עתים' התייחסו לפסיקת שורת רבנים שפורסמה באותם ימים, וקראה לא להתפלל בבתי הכנסת, על אף שעוד היה מותר: "חוזרים על קריאת הפוסקים, וביניהם הרב דוד יוסף, הרב מלמד, הרב מדן, הרב סתיו יחד עם כל רבני צהר ועוד רבים - שאין להתפלל במניין ולסכן את הציבור".

3. סמוטריץ' לכיפה: "לרב רפי יש עוד מה ללמוד במרחב הפוליטי, וגם לי"

קל לשכוח, אך במקביל להתחלת התפשטות הקורונה בישראל התקיימו פה גם בחירות, השלישיות במספר בתוך שנה. סגירת הרשימות לוותה במאבקי כוח עזים בציונות הדתית, והתוצאה, רשימה משותפת בראשות נפתלי בנט, וללא עוצמה יהודית, הגיעה לאחר שבועות של הכפשות, השמצות ומריבות בלתי פוסקות, שגרמו בסופו של דבר לשישה מנדטים בלבד לרשימת ימינה.
אחרי סגירת הרשימות, בעוד הפוליטיקאים ובעיקר הציבור מנסים להסדיר נשימה אחרי המריבות והקרבות, התפנה יו"ר האיחוד הלאומי, ומי שהיה אז שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', לראיון למירב כהן, ובו העביר ביקורת פומבית על הרב רפי פרץ, שטרם סגירת הרשימות עוד הספיק לחתום על הסכם לריצה משותפת עם עוצמה יהודית, ממנו חזר בו בהמשך.

"אי אפשר להשחיר את הרב רפי בגלל איזה התנהלות לא נכונה", אמר סמוטריץ', אך ציין גם כי "יש לו עוד הרבה מה ללמוד בפוליטיקה". הוא התחמק באלגנטיות אופיינית מהשאלה האם הוא סומך על הרב רפי פרץ שיעמוד בהסכם, שאלה שהתבררה בהמשך כרלוונטית במיוחד, כשפרץ ערק מימינה והצטרף לממשלה, לאחר הקמתה.

2. בחנו את עצמכם: האם הייתם עוברים מבחן גיור? 

לקראת שבועות, בו נהוג לעסוק בגרים המצטרפים לעם ישראל, בשל מגילת רות העוסקת בנושא, פרסמנו בכיפה את השאלון שעוברים גרים בדרכם הארוכה והמפותלת להצטרף לעם היהודי. השאלון אותו פרסמנו הוא חלק קטן ממבחן הגיור, ופרסומו עורר דיון בשאלת הקשיים המוערמים על גרים בדרכם להצטרפות לעם היהודי.

1. רבני ערים: בתנאים מסויימים ניתן להעביר את ליל הסדר בתוכנת ZOOM

מגפת הקורונה הביאה עמה שלל אתגרים בלתי פוסקים, שעמם אנחנו מתמודדים יום יום ושעה שעה. הצורך בריחוק חברתי חודר לכל פרט בחיי היום יום של כולנו, וכל מה שנראה היה רגיל ונורמלי שוב אינו כזה. כמובן שהאתגרים הללו כוללים את ההלכה היהודית, שמבוססת כמעט כולה על חיי הציבור והכלל, או לפחות חיי המשפחה.
לצד שאלות המניינים, הטבילה במקווה והלימוד בישיבות, הפכו הארוחות המשפחתיות, עיקרו של כל חג מחגי ישראל, לבעייתיות מאוד בתקופת הקורונה. לקראת חג הפסח, אז הייתה ישראל בעיצומו של הגל הראשון של הקורונה, והמגפה הייתה עדיין חדשה, מסתורית ומפחידה מאוד, עלתה במלוא חריפותה שאלת קיום ליל הסדר, אותו נהגו בקהילות ישראל לערוך במסגרות משפחתיות מורחבות, לעתים מורחבות מאוד.

כשבועיים לפני ליל הסדר, ערב ראש חודש ניסן, התפרסם פסק הלכה מטעם איגוד חכמי המערב בארץ ישראל', בו חברים רבני ערים ורבנים נוספים, יוצאי ארצות צפון אפריקה, ונאמר בו כי בתנאים מסויימים ניתן לערוך את ליל הסדר, תוך כדי החג, באמצעות תוכנת ה'זום' לצפייה מרחוק.

פסק ההלכה עורר, כצפוי, סערה רבתי, ועד מהרה כמעט כל רב המכבד את עצמו נדרש לסוגייה, והדיונים ההלכתיים הלכו והתלהטו ככל שהתקרב ליל הסדר. הרב שמואל אליהו, ובהמשך רבני 'צהר', יצאו נגד הפסק, ומנגד רבנים רבים תמכו בו, והרב בני לאו אף פרסם קישור לליל הסדר שערך והוקלט מראש, ושודר בערוץ שקט.

בפועל, כמובן, אין בידינו נתונים כמה משפחות אכן "השתמשו" בפסק ההלכה, וקיימו את ליל הסדר באמצעות תוכנת צפייה מרחוק, אבל נראה שהדי הפסק המדובר והשלכותיו יוסיפו ללוות את היהדות עוד שנים רבות.

לסיכומי השנים הקודמות לחצו כאן