שישה מקומות מקוריים לומר תשליך

הבאר של ראשון לציון

לא נשכח איך יום אחד נחת על שולחננו ספר מעיינות חדש שהקדיש כרך שלם לאזור המרכז. מדהים, חשבנו לעצמנו. סוף סוף לא רק ירושלמים וצפוניים יוכלו לשכשך רגליהם במים מטונפים בימי שישי. ואז זכינו להפתעה נוספת, בספר היה כתוב שיש מעיין בראשון לציון! מעיין בראשון לציון? שאלנו את עצמנו, לא יכול להיות - אם היה כזה היינו יודעים. דפדפנו במהירות לעמוד המתאים והופ, חשכו עיננו. לא חברים, "הבאר" של ראשון לציון איננה מעיין. מקסימום נקודה היסטורית בתולדות ההתיישבות הציונית בארץ.

אבל אל תתנו לכותבי ספרים שמנסים למכור ספרים ולא אכפת להם להטעות את הציבור לרפות את ידיכם. אומנם מעיין לא תמצאו שם, אבל אם תגיעו לתשליך במקום תוכלו לבקר בגן המושבה הסמוך המכיל כרי דשא עצומים (יחסית לאמצע העיר), מתקנים לילדים ובריכות מים חמודות עם מזרקות וברבורים שמחים לצידם. בהתחשב בזה שזו האטרקציה העירונית לא יהיה קשה למצוא את המקום.

(צילום: cc by Neukoln)

הגן הבוטני בירושלים

עלות כניסה לגן הבוטני היא 30 שח למבוגר ו-20 לילד. בחישוב מהיר, משפחה בת חמש נפשות תוציא על ביקור בפארק 120 שקלים.אומנם נכון שיש כמה ימים בהם הבנק של שרי אריסון מחליט לפרגן לנו ופותח את הפארק ללא תשלום לציבור הרחב, אבל רגע, למה צריך להצטופף יחד עם כל העולם באמצע יום העצמאות ולוותר על המנגל המשפחתי, כשאפשר במקום זה לקפוץ לטיול אחר הצהרים חביב בראש השנה?

אז נכון שזה לא כולל הדרכה, ושלא כל הגן ממש פתוח. אבל למה להיות קטנוניים? בכל זאת חסכנו 120 שקלים, העסקנו את הילדים, פגשנו את חברי הילדות שגם הם באו לבקר את ההורים בעיר הקודש, ואפילו הצלחנו להתפעל מנפלאות הבריאה והצמחייה. והכי חשוב, מצאנו מקום מקורי לתשליך.

(צילום: cc by Adiel lo)

בריכת הדגים של השכן

לכל אחד היה את השלב הזה בחיים בו הוא התעקש לקבל כלב לאפיקומן. ההורים המתוסכלים שלו כמובן מיד הבינו שהם אלו שיצטרכו להוציא בשש בבוקר את הכלב לטיול, ובחכמה ממזרית השמורה לאנשים בוגרים הצליחו להתל בילד הקטן (שזה בעצם אנחנו) - ולהמיר את המלונה באקווריום עם דג זהב. אז נכון שהדג מת אחרי שבוע, וגם האקווריום בסלון רק צובר אבק וכבר מזמן אין בו מים, אבל בואו ניקח את זה כאתגר.

נסו לחשוב מי קנה לאחרונה דגים לילדים ואצל מי האקווריום עוד פעיל. אולי מלאכת הפשפוש הזו תצליח לעורר אתכם לפשפש במעשיכם, וכשתריצו את רשימת החברים שלכם בניסיון למצוא מקור מים חיים זמין, אולי תזכרו באנשים בהם פגעתם או באנשים שאהבתם השנה ולא אמרתם להם את זה. זה לא פחות חשוב מלמצוא מים זורמים.

(צילום: Shutterstock)

ים המלח

אם דגים לא עושים לכם את זה, ואם התמזל מזלכם ואתם בסוף שבוע הכל כלול באחד ממלונות הפאר, כדאי לכם להציץ מהחלון ולבדוק אם דפקו אתכם עם החדר שפונה למכבסה/חניון/פינת עישון, או שמא שודרגתם וזכיתם בחלון הפונה לנוף.

אם זה במקרה נופו של ים המלח, זו הזדמנות נהדרת לעשות תשליך בים ללא דגים. מי יאכל את החטאים שלכם, אתם בוודאי שואלים, אז זהו, שאף אחד. לא נעים לבאס אתכם אבל גם בים התיכון הם לא ממש אוהבים לאכול חטאים (יותר בכיוון של פירורי אדמה לא ברורים). אולי עכשיו, כשהמציאות טפחה לכם על הפנים, תבינו שהגיע הזמן לקחת אחריות על עצמכם ועל הסביבה. אולי השנה החדשה שלכם תיראה שונה בזכות זה. גם זו תשובה.

(צילום: Shutterstock)

האגם בירוחם

האגם בירוחם הוא סמל נהדר לתשובה ולכוחו של תיקון. הוא הוקם בשנת 1953 ונועד במקור לאגירת מי השיטפונות בחורף ולהשקיה חקלאית ביישובי האזור. אה-מה-מה, בחודשי הקיץ האגם התייבש, מי הביוב מבריכת החמצון הקרובה גלשו פנימה, והסיפור הפך להיות... לא נעים, בלשון המעטה. בשנים האחרונות שוקם הפארק, נוספו אליו מים ממתקן טיהור סמוך, והבריכה הפכה להיות מקום גאוותם של התושבים. אז אם אתם במקרה בדרום בחג, תנו קפיצה לאגם ותזכרו שאם הוא הצליח להתגבר על היובש, גם אתם יכולים.

(צילום: cc by Robbiegal)

נמל אשדוד

אמנם לסדר אישורי כניסה לנמל זה חתיכת פרויקט, וגם ספק אם נמצא שם את אלון חסן מסתובב לו בראש השנה, אבל לנו מספיק לעמוד בשערי הנמל, לצפות במנופים הגדולים ובקונטיינרים הענקיים המסודרים בשורות. זהו בדיוק המקום לפשפש במעשינו - איפה אנחנו היינו במאבק העובדים האחרון? מה היחס שלנו לעובדי הקבלן? ובכלל - בקצה המנוף יושב לו האדם הקטן ומנווט את הסחורות השונות, לוקח אחריות על הנעשה. ואנחנו?

(צילום: ChameleonsEye / Shutterstock.com)