בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים?!

פתיחה

ליל יום טוב ראשון של סוכות, הירח מאיר באור בהיר, האוויר צונן במשב ראשית הסתיו ויוצאי בית הכנסת עושים דרכם חזרה לבתיהם. מתכנסים כולם, משפחות משפחות, ושמים פעמיהם אל סוכתם המעוטרת. ריח אוכלין של חג עומד באוויר, רגש של שלווה מתפשט והולך וחוגגים כולם את חג הסוכות.

רגע, מה בעצם אנחנו עושים בסוכה? נכון שכתוב בתורה 'בסוכות תשבו שבעת ימים', אבל למה? מה מסמלת הסוכה, מה צריכים לעשות בסוכה וכמה? כנראה שלא נצליח לענות על כל השאלות הללו, אך לפחות ננסה, במאמר קצר זה, לדון בכמה מקורות ולראות האם נוכל להבין קצת יותר מה אנו עושים שבעה ימים בסוכות.

סוכות ביציאת מצרים

המקרא היחיד בתורה המגדיר את חובת הישיבה בסוכה נמצא בפרק כ"ג שבספר ויקרא (פס' מב-מג):

"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים

כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת:

לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם

אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם"

התורה אומרת שיש לשבת בסוכות שבעה ימים, והחייבים במצווה זו הם כל האזרחים שבישראל. בנוסף לכך, מסבירה התורה מדוע צריכים אנו לשבת בסוכה: כדי שידעו דורותינו כי ה' הושיב את ישראל בסוכות כשהוציא אותם מארץ מצרים. אם כן, על מנת להבין מה בדיוק יש ללמוד מן הישיבה בסוכות ביציאת ממצרים, עלינו לדפדף לסיפור יציאת מצרים שבספר שמות ולראות כיצד בדיוק הושיב הקב"ה את ישראל בסוכות.

פתחנו את ספר שמות – דפדפנו וחיפשנו – ולא מצאנו תיאור של ישיבה בסוכות. אומנם מצאנו מקום ששמו 'סוכות' בו חנו ישראל כשיצאו ממצרים, אך נראה כי לא מדובר בסוכות שלנו, אלא במקום המכונה 'סוכות'.

מחלוקת רבי עקיבא ורבי אליעזר

אם לא הצלחנו למצוא את הסוכות בפשטי המקראות נקפוץ לחז"ל (ספרא, אמור פרשה יב) לראות את דעתם בנושא:

"למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" –

רבי אליעזר אומר סוכות ממש היו, רבי עקיבא אומר בסוכות ענני כבוד היו"

דעת רבי אליעזר היא שהסוכות בהם ישבו ישראל הן סוכות כפשוטן – סוכות ממש. רבי עקיבא לעומת זאת, סובר כי כוונת התורה בשימוש במילה סוכות הוא ענני כבוד. לאור מחלוקת זו עלינו לעשות שני דברים:

1. לברר את 'עוגנו' של כל פירוש בפשטי המקראות.

2. לברר מה עומד מאחורי כל פירוש.

עיגון בפשט

נתחיל ברבי אליעזר. רבי אליעזר סובר כי מדובר בסוכות ממש, וחייבים להודות שכך אכן נראה מן הפסוקים, שהרי הכתוב מדבר על סוכות, לא על ענני כבוד. מה אם כן הוא מקורו הפרשני של רבי עקיבא? ראשית, לשון 'הושבתי' רומז לכך שמדובר בפעולה של הקב"ה, ובסוכות ממש אין נראה שמדובר בפעולה ישירה של ה'. כמו כן, נראה שרבי עקיבא מסתכל על התמונה הגדולה, וכשמרימים את הראש ומסתכלים במבט כולל על התורה ניתן לראות כי העננים משחקים תפקיד בולט במסע ישראל במדבר. את הענן אנו מכירים מעמוד הענן בו הולך ה' לפני ישראל (שמות י"ג, כא – ובמקומות רבים נוספים), הענן בו נראה ה', בעיקר במשכן (שמות ט"ו, י ועוד) והענן אשר עולה מעל אוהל מועד ומסמן לישראל מתי לנסוע ואיפה לחנות (במדבר ט', יז ועוד שם בפרק זה). מפסוקים אלו, ומכינויו של רבי עקיבא 'ענני הכבוד' ניתן לומר בברור שענן מסמל את השכינה, סוג של התגלות של הקב"ה, כשהתגלות זו מסמנת לישראל כיצד עליהם להתנהל במדבר. אומנם, לא מצאנו מקור מפורש לכך שישבו ישראל תחת לענני הכבוד, אך ראינו כי העננים מסמלים את השכינה, והעננים שיחקו תפקיד מרכזי במסע במדבר. עד כאן בשאלת ה'עוגן' הפרשני בכתובים.

בסיס רעיוני למחלוקת

וכעת, לשאלה הגדולה, מה הבסיס הרעיוני של מחלוקת רבי עקיבא ורבי אליעזר? נתחיל בשאלת יעוד ותפקיד הסוכה במדבר, כשהתשובה לשאלה זו פשוטה: יש צורך לסוכה כדי לשבת תחתיה בצל, או במילות השיר המפורסם 'דיינו' – 'לספק צורכנו במדבר'. נראה שהמסר של חג סוכות, אשר מכונה במקומות שונים במקרא גם 'חג האסיף', הוא להדגיש לאדם כי היבול הרב אשר צבר במשך חודשי הקיץ אינו מעשה ידיו להתפאר אלא מידיו של הקב"ה. כאשר אדם יושב בסוכה, וזוכר את תקופת הנדודים במדבר בה סיפק ה' את צורכנו, מבין האדם שגם בארץ ישראל מספק ה' את צורכו, ואל לנו לומר 'כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה'.

במה, אם כן, חלוקים רבי עקיבא ורבי אליעזר? נוכל לשער כי לפי רבי אליעזר אפילו במדבר – מקום ההשגחה הגלויה – דאג ה' לעמו בדרך הטבע, על ידי סוכות רגילות – וכך יתגלה גם בארץ ישראל. לעומתו, רבי עקיבא סובר כי במדבר קיבלה כל משפחה ומשפחה השראת שכינה אישית משלו, וסיפוק הצרכים הבסיסיים נעשה בדרך ניסית ומופלאה. כלומר, לפי רבי אליעזר עולם כמנהגו נוהג – וכך גם ינהג, ואלו לפי ר' עקיבא אומנם כעת עולם כמנהגו נוהג, אולם יבוא היום ותתגלה שכינה, הצרכים הבסיסיים יינתנו ישירות על ידי הקב"ה, ואולי אפילו 'ירעו זרים צאננו'.

כפי שאמרנו, ההסבר שהצענו למחלוקת רבי אליעזר ורבי עקיבא אינו יוצא מגדר השערה, ייתכן למצוא הסברים אחרים אשר יותר קולעים לאמת. כותב שורות אלה ישמח לשמוע הצעות של הקוראים והקוראות, בתקווה להגיעה להבנה אמיתית ונכונה. חג שמח!