יום הכיפורים במסורת היהודית נחשב כיום סליחה וכפרה. יום בו עוונות היחיד ואף הציבור נמחלים על ידי האלוקים. מושגים כ"חטא " ו"תשובה " זקוקים להסבר. מהו החטא ? מהי התשובה ? מהי הסליחה והמחילה אשר לה אנו זוכים ביום הקדוש ביותר וכיצד דבר זה יכול לשקף את היחסים הבין אישיים של בני הזוג?
החטא – המילה חטא קרובה ביסודה למילה המוכרת יותר " החטאה" להחטיא את המטרה. האדם נולד עם מטרה מוגדרת , עם כיוון, דרך חיים ברורה. האדם ביסודו שואף לטוב, שואף לשלמות שואף לשלום אישי ובין אישי עם העצמי ועם הזולת.
אולם, החיים בעולם אינם פשוטים, ישנן מהמורות, ישנם קשיים ומכשולים אשר מסיטים את האדם ממטרתו, ממסלולו , מדרך החיים הנכונה. במילים אחרות קשיים אובייקטיביים וסובייקטיביים גורמים לנו להחטיא את המטרה ללכת במסלול אחר ממה שהיינו מצפים לו, להחמיץ את ההזדמנות לחיים טובים ומאושרים יותר.
התשובה – שורש המילה הוא ש.ו.ב. לשוב, חזור אל המקורות אל התכנית הראשונית אל המקור. לאחר הסטייה , לאחר ההחמצה, לאחר החטא יש צורך לשוב אל הדרך הישרה, אל הדרך הנכונה אל האני האישי והבן אישי.
חשבון הנפש – כיצד ניתן לתקן את הסטייה? כיצד ניתן לשנות את ההחמצה את ההחטאה כיצד ניתן לחזור בתשובה ? כולנו זוכרים ממסעות הניווטים את הכלל האומר מידי פעם לעצור ולכוון את עצמך מול עצמיים מזוהים , על מנת לוודא שאתה עדין במסלול. זהו מעין חשבון נפש, מעין מאזן ביניים אשר בודק את מסלול ההתקדמות במציאות מול המסלול המתכונן. כך הדבר גם בחיים. יש צורך לעצור, להשוות , לבדוק היכן אנו נמצאים במציאות וכיצד זה משתלב במפה האישית שלנו . מהו מסלול ההתקדמות והאם הוא תואם את התכנית המקורית. עצירה , חשיבה התבוננות פנימית זו נקראת חשבון נפש.
רק אם נעשה חשבון נפש ניתן לגלות חטא [החטאה] וניתן לתקן [לחזור בתשובה].
היהדות דורשת מן האדם , מכל אדם לעשות לפחות פעם אחת בשנה עצירה, לבדוק היכן אתה נמצא ? על איזה ציר? האם זהו המסלול עליו חלמת ? האם זהו הציר אותו תכננת ? האם אתה מתואם עם המפה הפנימית או שמא חלילה בגלל מרוץ החיים ושטף הקיום אתה כלל לא מודע לעובדה כי אתה צועד במסלול אחר. ההרים נראים אותם הרים, הודאיות אותם ואדיות וגם האזימוטים יכולים להטעות. בדיקה עצמית , חשבון נפש אמיתי יכולים לעלות על הטעות ואז אתה נדרש לתקן לשוב למסלול המקורי , לחזור בתשובה.
חתן וכלה : יום כיפורים אישי- על פי המסורת היהודית חתן וכלה ביום חתונתם נמצאים ביום כיפורים אישי, מיוחד פרטי. ישנם מנהגים על פיהם צמים החתן והכלה ביום חתונתם. הכלה לבושה שמלה לבנה בין היתר בגלל ההשוואה ליום הכיפורים [וישנם אף מנהגים אצל האשכנזים שגם החתן תחת החופה לובש בגד לבן המיוחד ליום הכיפורים והנקרא "קיטל"] על פי זה אומרים חז"ל כי ביום זה נמחלים עוונותיהם של החתן והכלה.
מהי משמעות הדבר ? דומה שיש כאן דרישה מוסרית וחברתית מהחתן והכלה החדשים, יש כאן דרישה המקבילה לדרישה של כל אחד ביום הכיפורים הכללי, לעצור , לחשוב, לעשות חשבון נפש. בנישואין נוצר מסלול חדש, נסללת דרך חדשה. יש צורך לבדוק שאכן שני הנתיבים אשר עד כה הלכו בנפרד וכעת מתלכדים לנתיב חדש אכן יהיו מכוונים לאותה מטרה, לאותו כיוון , לאופק משותף . יש צורך לבדוק, לאזן את המצפנים , לאמת את הדרך עם המפה הפנימית של כל אחד וליצור מפה חדשה , מפה אשר מובילה לעתיד משותף טוב יותר, אוהב יותר מוסרי ונאמן יותר. יש צורך בתשובה של שני בני זוג אל המסלול המקורי אשר נועד על מנת ששניהם יוכלו לצעוד ביחד עם המשפחה העתידה.
יום חתונתם של בני הזוג בו הם חווים יום כיפורים פרטי הוא הדגם לימי הכיפורים הבאים כל שנה בהם יחד עם כל עם ישראל נערך חשבון נפש לאומי זוגי ואישי. אם נשכיל לשמר את חשבון הנפש של יום הנישואין , את השאיפות והתקוות , את האהבה וההתרגשות , את הזיכרון והשמחה, אזי מידי שנה ביום הכיפורים ניזכר כי תמיד ניתן להתחיל מחדש, תמיד ניתן לתקן , תמיד ניתן לחזור בתשובה.
גמר חתימה טובה.