מאז שעזבת: פרויקט מיוחד ליום הזיכרון

קרובים, בני משפחה, חברים ומכרים כותבים וכותבות ליקיריהם שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה | פרויקט מיוחד ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה

חדשות כיפה חדשות כיפה 13/04/21 21:13 א באייר התשפא

מאז שעזבת: פרויקט מיוחד ליום הזיכרון
פרויט מאז שעזבת, צילום: סטודיו כיפה

הם נשארים בדיוק כפי שראינו אותם בפעם האחרונה אבל החיים ממשיכים. המשפחות השכולות, החברים הקרובים ובנות הזוג, כותבים ליקירהם, מה השתנה מאז שהלכו: מי נולד, מי התחתן, מתי הם הכי מתגעגעים ובאיזה צמתים הכי קשה. פרויקט מיוחד של אתר כיפה ליום הזיכרון תשפ"א.

"שילב בחייו ובדרכו ספרא וסייפא": הרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון כותב לפקודו מסיירת מטכ"ל דרור ויינברג ז"ל. 


"חייך וחיי קשורים בחבל בל-יינתק": ארי שנער כותב לדוד שלא הכיר, אריה אגסי ז"ל, שנהרג ב-1969, בזמן מרדף אחרי מחבלים בבקעת הירדן.
 

"סליחה שלא הצלחתי לשמור עליך, סליחה על ש"שברתי שמירה"': מלכה קלנגל, אימו של ג'וחא ז"ל, כותבת לו על כל הרגעים שהיא מרגישה שהוא נמצא לידה. 
 

"כל מה שבא לי הוא לשמוע את קולך פעם אחת נוספת, כזו שתספיק גם לעשור הקרוב": הרב שי ויצמן כותב לחברו אבישי שינדלר שנהרג בפיגוע ירי בדרום הר חברון לפני 11 שנים. 
 

"19 שנה זה פרק זמן גדול מספיק כדי לתהות איזה אבינעם היה מתפתח ממך?": אורן סיטבון כותב לראשונה, לחברו אבינועם אלפיה ז"ל שנהרג בפיגוע התאבדות ליד צומת יגור ב-2002. 
 

מוריה רוזנפלד, כותבת לחברתה הטובה, רנה שנרב ז"ל, שנרצחה לפני פחות משנתיים בפיגוע בבנימין ומודה לה: "לימדת אותי איך אפשר לגעת בכל כך הרבה אנשים - וכל זה אפילו לפני גיל 17".
 

"יום אחד שנחרט לי בזיכרון כל כך עמוק וחזק וכואב שלפעמים נדמה שזה קרה אתמול": מלכי גונן גינזבורג כותבת לבן זוגה לוחם שייטת 13 ארז אשכנזי ז"ל, שנהרג  בקרב עם מחבלים ברצועת עזה ב-2003, ועל הבת שלה, שנולדה ביום הזיכרון וקרויה על שמו.

 

"אני יודע שאתה שם למעלה, נהנה מזיו השכינה": 19 שנה עברו מאותו לילה נורא, בו נרצחו 5 תלמידי המכינה בעצמונה, בהם אשר מרקוס ז"ל. חברו למכינה, דן גולדברגר כותב לו, ומבקש ממנו לשיר "אבינו מלכנו" ליד כיסא הכבוד.

"נלקחת מאיתנו והכל נעלם עם סימן שאלה גדול" 23 שנים חלפו מאז נרצח שלמה זלמן ליבמן בזמן לימוד יחד עם החברותא שלו הראל בן-נון. ישראל ושירה, אחיו וגיסתו של שלמה, כותבים לו על כל החתונות והשמחות שקרו מאז ומלאים בגעגועים

"הכול רווי בגעגועים שלא מסתיימים ואתה חסר ואיננו" ניב חזון נהרג לפני 24 שנה, ב"ליל הגלשונים" ליד קריית שמונה, והוא בן 19 בלבד. אחותו הגדולה מיכל, כותבת לו על כל הפעמים בהם הפתיע את כולם, תוהה במה היה עוסק היום ומצביעה על הרגעים שחסרונו כל כך מורגש

"אנחנו לא צריכים יום זיכרון בשביל לזכור אותך" לפני שנה בלבד, בערב ל"ג בעומר, נהרג לוחם סיירת גולני עמית בן יגאל וסיפורו איחד את כל המדינה. בת דודתו אפק מכלוף כותבת לו על כל הרגעים המשותפים שהיו להם, ועל כל הפעמים שחסרונו מורגש

"היום אני צוחקת בעין אחת, בוכה בעין שנייה, ולא שוכחת לרגע את דרור" בכ"ט בשבט התשס"ג , נפל סמל דרור גרנות בעת שירותו. אמו חנה כתבה לו שיר מרגש ומכתב זכרונות, 18 שנה לאחר מותו, בו מתארת את ההתמודדות עם האובדן, הזכרון שלא מרפה, והכח והאהבה שהיא מקבלת מהנכדים 

"שבר מטורף הבאת לעולם כשהלכת, שבר אינסופי, דמעות שלא נגמרות לעולם" לפני 30 שנה שכלה גלית גלעד את אחיה אילן פרידמן בתאונה במהלך שירותו הצבאי, ולמרות הזמן שעבר, הקושי לא נעלם. היא מבקשת ממנו שלא לדאוג, ומבטיחה להמשיך ולבוא לבקר גם כשיהיה קשה

"מודה לקב"ה על כל הטוב שנתן לי ועדיין שואלת אותו - למה?"  לפני 28 שנה, נהרג עזרא אשר ז"ל, בן זוגה של דניאלה וקסלר, בדרום לבנון. כעת, כשילדיה כבר גדולים יותר מגילה בזמן שעזרא נהרג, היא כותבת לו על הימים היפים שהיו להם יחד, לפני שהוא הלך ולא חזר, ותוהה איזה אבא ובן זוג הוא היה הופך להיות