חדשות כיפה

האם צריך שמן כשר לנר חנוכה?

האם צריך שמן כשר להדליק נרות חנוכה או אפשר להשתמש בכל שמן? הרב אבינר משיב

הרב אבינר. תומך בנתניהו

הרב אבינר. תומך בנתניהוצילום: פלאש 90. יונתן סינדל

שאלה: האם צריך שמן כשר להדליק נרות חנוכה או אפשר בכל שמן?

תשובה:

שמן ערלה, בשר בחלב וכדומה
לכאורה זה תלוי אם השמן הזה אסור באכילה או גם בהנאה.  שמן חזיר  אסור באכילה ומותר בהנאה, אפשר לסוך את הגוף בשמן חזיר.  אבל יש גם שמן שאסור בהנאה כמו שמן ערלה, שהרי פירות ערלה אסורים בהנאה.  אסור לתת פירות ערלה לבהמה או למכור לגוי, וכן אסור לסוך הגוף בשמן שאסור בהנאה.  וכך הוא בדין בשר בחלב, שיש בו איסורהנאה.  וכאן השאלה היא האם אפשר להדליק נרות חנוכה בשמן שאסור בהנאה, כגון שמן ערלה או שמן בשר בחלב כגון חמאה שהתבשלה בסיר בשרי בן יומו.

כתוב בגמרא כתובות (קח, א): מודר הנאה מחברו, - כלומר אני נדרתי שלא  ליהנות מחברי, האם חברי יכול לשלם בשבילי מחצית השקל?  הגמרא אומרת שמותר, כי הרי הוא לא נותן לי כסף ואיני נהנה מהכסף שלו, אלא אני נהנה מן המצווה, זו מצווה לשקול שקל והוא עושה בשבילי מצווה. מותר למודר הנאה מחברו שיעשה בשבילו מצווה. קושיא: אבל זה חוסך לי כסף שאני לא צריך לתת מחצית השקל?  אלא בית דין מתנה שהכסף של מחצית השקל יהיה עבור קרבנות לכפרה לשם כלל ישראל, כולל האנשים שלא נתנו מחצית השקל. 

קושיא על הגמרא: אבל אני מודר הנאה ואני נהנה שהוא עושה מצווה בשבילי?  תלמידי רבנו יונה מבארים בשמו שאין הנאה זו אסורה על המודר, משום "מצוות לאו ליהנות ניתנו" (ראש השנה כח, א).  ההנאה של המצווה אינה נחשבת הנאה לעניין מודר הנאה מחברו (שיטה מקובצת כתובות שם).

כתב הבאר היטב (או"ח תרעג סק"א):שמן  בשר בחלב, שבושל בטעות כמובן, שאסור בהנאה, מכל מקום מותר להדליק בו נרות חנוכה, שהרי אסור להנות מאורם של נרות חנוכה, והנאת המצוה אינה נחשבת להנאה כי "מצוות לאו ליהנות ניתנו".  והפרי מגדים (א"א תרעג סק"א) אומר שגם מותר להדליק נרות חנוכה בשמן של זיתי ערלה האסורים בהנאה.

אך הקשה השערי תשובה (שם סק"א) על הפרי מגדים: אבל יש איסור מצד אחר שאין לשמן שיעור?  הרי צריך לשים שמן בשיעור שידלוק חצי שעה ושמן שהוא אסור בהנאה אין לו שיעור, כמו שכתוב במסכת סוכה (לה, א) שאסור להשתמש בארבע מינים מעיר הנידחת, כי מה שהיה בעיר הנידחת חייב שריפה, משום ש"כתותי מיכתת שיעוריה", כלומר שמאחר ודינו שהוא עומד לשריפה ואסור בהנאה, אין אנחנו יכולים להחשיב את הלולב כבעל שיעור של ארבעה טפחים.  כמו כן לגבי שמן ערלה שאסור בהנאה אין ניתן להחשיב את כמות השמן כראויה לדלוק מחצית השעה שהרי "מיכתת שיעוריה" ואין להדליק בו.

למעשה, יש מחלוקת בזה בין האחרונים, לא מהדין הראשון שאתה נהנה מן המצווה, כי מצוות לאו ליהנות ניתנו, אלא מדין שאין שיעור.  מסקנה הפוסקים: לכתחילה לא להשתמש בשמן ערלה, שמן בשר בחלב וכדומה, אבל בדיעבד שאין לו שמן אחר להדליק, מותר (פסקי תשובות תרעג אות ג).

שמן טרף
יש עוד קושיה בשו"ת שנות חיים לרבי שלמה קלוגר (סי' קח): מצוה צריך לעשות מצוה מדבר כשר, כמו שכתוב (שמות יג, ט): "למען תהיה תורת ד' בפיך" - "מן המותר בפיך" (שבת קח, א).  למשל, חייבים לכתוב תפילין על גבי עור בהמה כשרה (שם).  דחייה: זה במצוות דאורייתא, כי זה פסוק דאורייתא, ובמצוות מדרבנן, כגון הדלקת נר חנוכה, לא צריך (שו"ת מהרש"ם ט, לט).

זאת ועוד, החת"ס (או"ח סי' לט) אומר "מן המותר בפיך" זה בדבר קדוש.  השמן של נרות חנוכה הוא לא קדוש אלא הוא מצווה.  תמיד יש הבדל בין תשמישי מצוה לתשמישי קדושה.  ציצית זה תשמיש מצווה, וספר תורה זה תשמיש קדושה, כי כתוב בו שם ד'.  לכן דבר של קדושה צריך "מן המותר בפיך", אבל דברים אחרים לא צריך.

מסקנה: מחלוקת, לכתחילה לא לקחת שמן טרף, ובדיעבד מותר (פסקי תשובות שם).

שמן שריפה
מה דין שמן שריפה?  שמן שריפה הוא מה שהפרישו תרומה שהוא טמא, ולכן זה נקרא שמן שריפה, כי חייבים לשרוף אותו ואסור ליהנות. אבל כאמור "מצוות לאו ליהנות ניתנו". בנוסף לכך, לכהנים מותר להשתמש בשמן טמא, כגון לתת לבהמות.  הוא איסור הנאה לכולם אבל לא לכהן.  יש מקשים שכל התירוץ של "מצוות לאו ליהנות ניתנו" זה רק אם האדם מדליק בשקיעה, אבל אם הוא מדליק אחר כך אז זה כבר לא מצווה אלא סתם דולק.  אלא גם המדליק אחר כך הוא מצווה, כי כתוב שמצות נרות חנוכה היא רק חצי שעה אפילו אחרי השקיעה.  ועוד יש מקשים שאין שורפים שמן שריפה בלילה?  אלא כיון שאין כוונתו לשריפת קדשים אלא להדלקת נר חנוכה, זה פסיק רישא, ופסיק רישא דלא ניחא ליה  בדרבנן שמותר (פסקי תשובות שם).

שמן של שביעית
לכאורה אסור להשתמש בשמן של שביעית כי התורה התירה "לאוכלה (או שאר הנאות) ולא להפסד", אלא יש מתירים כיון שיש עדיין הנאה שאינו יושב בחדר חשוך והנאה זו מותרת בנר חנוכה.  ועוד שיש לו הנאת המצוה שמפרסם הנס ע"י הדלקת הנרות (פסקי תשובות שם).

שמן למאור ולא לשתייה
ומה דין שמן שכתוב על הבקבוק, שמן למאור לא לשתייה?  הכוונה שהוא לא בריא.  אם הוא לא בריא אין שום בעיה. כותבים שמן למאור כדי שלא ישתמשו בו לאכילה ויזיקו לעצמם.

ה'שמש'
כל הדברים התירו מטעם מצוות לאו ליהנות ניתנו, אז לכאורה את ה'שמש' שאינו אסור בהנאה אסור להדליק בשמן של ערלה או שנאסר מבשר בחלב ושמן של שריפה.

אבל בביאור הלכה (סי' תרעג) הוא מביא בשם המגן אברהם מפירושו של הפרמ"ג שאסור ליהנות מן השמש, וזו פליאה גדולה לנו.  אלא שספר קב הישר, ספר מוסר, אומר שהשמש דומה לכהן הגדול, הוא קצת יותר גבוה והוא מדליק.  ולכן גם מה שהכהן הגדול שמדליק אסור ליהנות.  זה דברי דרוש ואמונה, אבל הם מתרצים לענייננו.

סיכום: 
לכתחילה יש להשתמש לנרות חנוכה שמן כשר לאכילה, אבל בדיעבד, שאין לו שמן אחר להדליק או כבר הדליק, מותר שמן ערלה, בשר בחלב וכדומה, שמן טרף , שמן שריפה, שמן של שביעית.  אבל ה'שמש' שאינו אסור בהנאה אסור להדליק משן של ערלה או שנאסר מבשר בחלב ושמן של שריפה.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מנדלבליט, סלומינסקי ושקד בכנסת צילום: ללא קרדיט

"חגיגות השמאל קיצוני הסתיימה": סמכויות שיפוט ביו"ש הוצאו מידי בג"ץ

קרא עוד