שאלה: האם יש חשש בלימוד הלכות אבלות או מס' מועד קטן?
תשובה: אין שום חשש. אדרבה עיין בספר חסידים סי' רסא: אהוב לך את המצווה הדומה למת מצווה שאין לה עוסקים, כגון שתראה מצוה בזויה, או תורה שאין עוסקים בה, כגון שתראה שבני עירך לומדים סדר מועד וסדר נשים, תלמוד אתה סדר קדשים, ואם תראה שאין חוששין ללמוד גמרא מסכת מועד קטן ופרק מי שמתו, אתה תלמדם, ותקבל שכר כנגד כולם, כי הם דוגמת מת מצוה שאין לו קוברים. ואהוב אותן מסכתות ואותן הלכות שבני אדם אין רגילים ללמוד בהם, שזה דומה לאחד שהיו לו בנות ותבעום בני אדם והשיאן להם, ונשארה בת אחת שלא תבעוה להנשא, אמרה לאביה, אחיותי יודעות אומנות נקיה, מעשה אורג, מעשה רוקם, ולכך קפצו עליהן הכל, והיו לאנשים, ולמה נתת לי אומנות שהכל מרחיקין ממנה, לארוג בגדי אבל ותכריכי מתים, אילו היתה אומנותי בבגדי שמחה הייתי נישאת לאיש כאחת מאחיותי. אמר לה אביה, אני משבח אותך שהכל ילכו אצלך, כך אמרה מסכת מועד קטן והדומה לה, רבונו של עולם למה אין עוקים כי כשאר מסכתות, והקב"ה השיב לה הרי כבר נאמר (קהלת ז ב) טוב לכת אל בית אבל מלכת אל בית המשתה באשר הוא סוף כל האדם, והחי יתן אל לבו.
וכן הגר"א נבנצל השיב לנו: "לא [אין חשש]".
אמנם כתב החתם סופר (תשובותיו סי' שמו) בתשובה לחמיו הגאון רבי עקיבא איגר: "יקרת קדושתו הגיעני ובקראי בו ב' קושית בהלכות שמחות נרתעתי לאחורי כי גברא קפדנא אנא ואמרתי העבר חרפתי אשר יגורתי כי משפטיך טובים ואמנם שגגה יצאה מלפני השליט הגדול קדוש מו"ח הגאון ני' ונעשיתי אבל אם קודר שחותי ובאה אלי שמועה מאמי הצדקת זצ"ל תנצב"ה הכ"מ ובהתגולל בעפר קרני שבוע העברה עיינתי בדברי קדשו ותמול קמתי נתעוררתי היום להשיב ולצרף אליו כל מה שעיינתי בימים האלו ומו"ח הגאון דלא קפיד ולא קפדי' בהדי' יעבור עיונו עליו בשובע שמחות או יניח הדברים עד ט"ב שחל להיות בשבת הבע"ל ואם אולי בין כך יהפוך לששון ולשמחה א"כ גם יבולע המות לנצח ופשיטא דליכא תו קפידא". כלומר, החת"ס לא עסק בהלכות אבלות בעיון עד שהיה אבל.
אבל רוב רובם של הפוסקים לא חששו לזה.
מובא באשכבתיה דרבי (ח"ב עמ' קסט) שנשאל הגרי"י קניבסקי ה"סטייפלר", אם יש לחוש מללמוד מסכת מועד קטן המדברת מעייני אבלות, והשיב, שכבר מובא בספר חסידים, להתפלל קודם הלימוד ולומר, שחפצים ללמוד לשם לימוד תורה, ואז הלימוד לא יביא לצרה חלילה.
ובספר נפש הרב (עמ' כט בהערה), כתב הג"ר צבי שכטר שהגרי"ד סולוביצ'יק לימד פרק "אלו מגלחין" והג"ר מנדל זק"ש - חתן החפץ חיים - היו לו קצת טענות עם הגרי"ד בקשר לזה, שהרי בתשובות החת"ס הזכיר שהמנהג היה שלא להגיד שיעור בפרק זה. אך הגרי"ד לא חש לזה, כי כנראה בישיבת וואלאז'ין הגידו שיעורים כסדר על כל מס' הש"ס (וגם טען להגרי"ד על כך שהגיד שיעור בישיבה במס' נדה עם בחורים רווקים). וגם הגיב הג"ר סולוביצ'יק שכתוב בספר חסידים (שם) שכל מצוה שאין לה דורש ואין מי שמבקש אותה תדרשנה, לפי שהיא כ"מת מצוה" (מפניני הרב עמ' קסה). בספר מאיר עיני ישראל (ח"ב עמ' 239) מובא מעשה שהיה בראדין, שכמה אנשים מתו בתקופה קצרה. אספו אנשי הקהילה את הקהילה לצורך חשבון נפש. קם החפץ חיים והכריז שמסכת מועד קטן מתלוננת אצל ריבונו של עולם שאינה נלמדת בישיבות, ומי שכן לומד אותה זה רק לענייני אבלות ולכן אנשים מתים.
ומובא באמרי מאיר (עמ' ריב) שנשאל הגרי"ש אלישיב: האם מותר ללמוד הלכות אבילות? והשיב: חייבים (כלומר, לא רק שמותר אלא שחייבים ללומדם). ובס' וישמע משה (עמ' שכז), נשאל הגרי"ש אלישיב: יש בחור שלומד מסכת מועד קטן וכותב ע"ז חיבורים עם חידושים וביאורים, ועכשיו הוא אוחז בעניני אבלות, ואמרו לו שזה לא סימן טוב לעסוק בענינים האלו ולעשות חיבורים עליהם? והשיב: זה הבל הבלים, והמשיך לגעור כמה דקות ע"ז, והוסיף: העיקר שילמוד, לא משנה מה שלומד.
וכתב הג"ר שמואל הלוי וואזנר בשו"ת שבט הלוי (י, א אות ב): ואשר שאל כב' בענין למוד מס' מועד קטן ובפרט בסדר דף היומי. אין לי להוסיף על מה שהעתיק כב' בקיצור, והעיקר מש"כ בס"ח סי' רס"א דלא זו דאינו מזיק אלא מצוה גמורה היא אלא שיש להתפלל לפני זה שלא יגרום שום דבר רע, ואין היא וכיו"ב ח"ו גורם נזק אלא דברת בני אדם כאשר רמז בס"ח שם, אבל דברי תורה עצמם הם דברי אלקים חיים וגורמים אריכות ימים, אלא שאין רגילים לקבוע ישיבה ע"ז, אבל מצוה כלימוד ש"ס על הסדר בין ביחידות בין ברבים כדף היומי חלילה לחסר חלק מתורת חיים.
ומי לנו גדול מגדולי הראשונים אבירי התורה כבעלי תוס' והרא"ש ומרדכי, כרבינו הרמב"ן והריטב"א ועוד, כבעלי שו"ע הטור וכל שלטי גבורים שלא שינו מעיונם בזה לעומת שאר חלקי התורה. ואם בכל זאת חושש אדם לנפשו יתפלל שגם עי"ז יזכה להאריך ימים ושנים, ואריכות בזה ללא צורך.
ובשנת תשס"ז עם תחילת לימוד מסכת מועד קטן בדף היומי, פירסם הג"ר חיים קניבסקי את דברי החתם סופר בעניין החשש מלימוד מסכת מועד קטן כיוון שנלמדים שם עניני אבלות, וע"כ הורה שלפני לימוד המסכת ייתן צדקה (עיין תשובותיו יו"ד ס' שמו שהוא "גברא קפדנא אנא" בעניני אבלות). כך מובא מהגר"ח קניבסקי בקונטרס מנחת תודה (עמ' ה. ואח"כ כשיצא כספר עמ' כו). ובדרך שיחה (ח"ב עמ' שכח) נשאל הג"ר חיים קניבסקי: "בכולל מסויים רוצים ללמוד טור שו"ע הלכות אבילות, ושמעתי מחכ"א שהגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל אמר שיעור במסכת מועד קטן ואז מתה אחותו, ואמרו שזה היה מסימן רע הנ"ל, ונכנס הנ"ל אצלו ושאלו אם זה נכון וממש רצה לזורקו מביתו". וענה: "בשם החת"ס אמרו שכאשר למד עניינים אלו היה נותן פרוטה לצדקה, ותו לא מידי. יותר לא מצאנו שצריך לחשוש. אבא (הסטייפלר) והחזו"א זללה"ה למדו כל העניינים האלו. ומאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה בזה".
ובמעמד סיום מסכת חגיגה בקהילת חניכי ישיבת 'ארחות תורה' בבני ברק, צוין כי את מסכת מועד קטן לא השלימו עד סופה, על פי הוראתו של הגראי"ל שטיינמן, שלא ללמוד בצוותא את דיני אבילות שבמסכת (סברי מרנן עמ' קיט).
ומגיד שיעור שהתחיל ללמד מו"ק ואמר למשתתפים בשיעור שיצומו לפני תחילת הלימוד. נשאל הגראי"ל שטינמן: האם יש ענין בזה וצריך לחשוש ואכן צריכים לצום? והשיב: "העולם מפחדים". אלא אמר הגר"נ קרליץ: "אפשר ללמוד גם בלי זה" (בזאת יבא אהרן עמ' שפד-שפה).
וסיפר הראשון לציון, הרב הראשי לישראל, הג"ר יצחק יוסף, כאשר הוא כתב את ספרו ילקוט יוסף על הלכות אבלות, הג"ר בן ציון אבא שאול הוא אמר: אוי ואבוי, אתה מפחד ממלאך המות?! איך אתה מתעסק עם מלאך המות? אז הג"ר יצחק יוסף כן פחד והלך לשאול את אביו, הג"ר עובדיה יוסף. הגר"ע אמר: לא לפחד, והראה לא את דברי ספר החסידים רעא שהלכות אבלות הן בגדר מת מצוה שאין לו קוברים (שיעורו על פרשת דברים תשע"ד בבית כנסת יזדים בירושלים).
עיין גם הקדמת ל'נטעי גבריאל - הלכות אבלות', דיון בעניין, ומביא ששמע שהגה"ק רבי שלמה מבאבוב השיב למורה הוראה על שאלתו אם ילמוד הלכות אבלות ואמר לו כשיהיה לך שאלה אחת בהלכות אבלות אז מותר לך ללמוד הלכות אבלות. וראה בהסכמת הגאון ר' שלום יצחק שטערנבערג, דומ"ץ אנטווערפן על ספר דרכי החיים על הלכות אבלות, עפ"י דברי הגה"ק בעל תפארת שלמה להשיב לרב אחד שהתנצל לפניו שירא מאוד שלא יארע לו שאלה חמורה בהלכות פסח, והשיב לו שאם ילמוד הדינים של הלכות פסח בודאי לא יארע לו שום שאלה חמורה בפסח, דבזכות בירור הלכה יושיע לו השם שלא יארע לו שאלה חמורה, ה"נ שהואיל ובהלכות האלו אין עוסקין הרבה ואין לומדים בעיון, בזכות זה יושיע לנו השי"ת ויציל אותנו מכל מכשול ויבולע המות לנצח, עיי"ש.
רשם מתוך דברי הרב בשבעה - הרב מרדכי ציון