הרמב"ם מתאר את צביונו של חנוכה: ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחלתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס, וימים אלו הן הנקראין חנוכה והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים, והדלקת הנרות בהן מיצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה. (רמב"ם הל' חנוכה ג,א)
ימי החנוכה הם ימי שמחה והלל וישנה מצוה אחת ייחודית בימים אלו להדליק את הנר כדי לגלות ולהראות את הנס.
ימי שמחה והלל כיצד?
בחנוכה אין מצות 'משתה'. ולכן אין חובה לעשות סעודה בחנוכה. אולם הרמ"א (תרע,ב) כותב: 'יש קצת מצוה בריבוי סעודות משום שבאותם ימים הייתה חנוכת המזבח'. לכן טוב לארגן מסיבות משפחתיות, הכוללות סעודה של ממש. ונוהגים לאכול מאכלי חלב לפי שהנס נעשה על ידי חלב.
עשיית מלאכה – נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בזמן שהנרות דולקים. כאשר ניתן בנרות שמן בכמות רבה, הדולק יותר מחצי שעה, ניתן להקל שלא תיעשה מלאכה רק במשך חצי השעה הראשונה. (שו"ע תרע ,א) ראוי ונכון לעשות פעילות חינוכית במסגרת משפחתית לאחר הדלקת הנרות. פעילות שכוללת שירה, לימוד היסטוריה, הלכות ומנהגי חנוכה.
נרות חנוכה
במה מדליקים – כל השמנים כשרים מצוה מן המובחר שמן זית שבו נעשה הנס. סדר העדיפויות: שמן זית, שאר שמנים, נר שעווה. (תרעג,א)
כמות השמן – יש צורך לתת שמן שיבער לפחות חצי שעה אחר צאת הכוכבים. ולכן מי שמדליק לפני צאת הכוכבים, צריך לשים כמות של שמן (או נר גדול) שתספיק להדלקה של לפחות חצי שעה, אחר צאת הכוכבים. הואיל ואנשים מסתובבים עד שעות המוקדמות של הערב גם ביישובים קטנים ראוי להוסיף שמן כך שהחנוכייה תדלק כמה שעות .
זמן הדלקה – תחילת הזמן – מנהג הגר"א על פי הרמב"ם – תחילת שקיעת החמה (בערך 16:40). שולחן ערוך (תרעב,א) – צאת הכוכבים. (בערך 17:00)
כל אחד ינהג כמנהג אבותיו. יש האומרים שעל מנת לצאת ידי חובת כל השיטות, עדיף להדליק לפני תפילת ערבית כעשר דקות לפני צאת הכוכבים. כל זאת בתנאי , שתהיה כמות גדולה של שמן שיידלק לפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.
עד מתי מותר להדליק נר חנוכה? – יש להקפיד להדליק עד חצי שעה מצאת הכוכבים. אולם ניתן לכתחילה עדיין להדליק כל זמן שלא כלתה הרגל מהשוק דהיינו, בזמן שאנשים מסתובבים ברחוב כל מקום לפי הרגליו . לכן, אם אחד מבני הזוג יחזור יחסית בשעות הלילה המוקדמות, בשעה שאנשים עדין מסתובבים ברחוב כדאי להמתין לבואו ורק אז להדליק. אולם אם עקב אילוצים יחזור בשעה מאוחרת מאד [לערך 22:00 ומעלה] נכון יותר, שאשתו (כמובן בהסכמתה) תברך ותדליק את הנרות בזמן [בלעדיו] ובכך גם הוא יצא ידי חובה, ואינו צריך להדליק חנוכיה נוספת לכשיחזור. אם הוא מרגיש צורך ידליק בלי ברכה. כל זה מדובר כאשר אחד מבני הזוג מאחר אולם, אם אחד הילדים יחזור מאוחר אין להמתין לו אלא, ההורים ידליקו בזמן, והבן או הבת ידליקו לכשיגיעו הביתה. [ את שירי חנוכה אפשר לשיר שכולם יגיעו ויהיו בבית]
משפחה שחוזרת מאוחר בלילה משמחה משפחתית
רצוי ונכון לתכנן את זמן היציאה מן הבית למסיבות המשפחתיות לאחר הדלקת נרות כל משפחה בביתה. לא יוצאים ידי חובה בהדלקה בבית המארח גם שאוכלים שם אבל לא ישנים. כאשר צריכים לצאת עוד לפני השקיעה למקום רחוק, (כגון: חתונה שרחוקה מהבית ) ויחזרו בשעה מאוחרת מאד, אזי עדיף להדליק את הנרות כבר מפלג המנחה (בערך 15:40) ולשים כמות גדולה של שמן, שתספיק עד לאחר חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. אפשרות זו טובה יותר מאשר להדליק את הנרות בשעה מאוחרת שאין נפש חיה ברחוב, וייתכן וחלק כבר יהיו רדומים, ויימנעו מהמצוה. אולם, בדיעבד ניתן להדליק כל הלילה עד עלות השחר (תרעב,ב). לכן, משפחה שתגיע מאוחר בלילה יכולה להדליק נרות בזמן ההגעה. אם מדובר ביחיד שחוזר מאוחר ראוי, שיהיה לפחות אדם ער אחד בבית. בכל מקרה כדאי להכין את החנוכיות לפני הנסיעה.
הדלקת נרות חנוכה בשבת חנוכה
נכון להתפלל מנחה גדולה ביום ששי לפני הדלקת נר חנוכה.
ערב שבת – מדליק נרות חנוכה ולאחר מכן ידליק נרות שבת. בכל מקרה, אין להקדים את הדלקת נר חנוכה לפני זמן פלג המנחה (בערך 15:40)
מוצאי שבת – בבית הכנסת – מדליקים נר חנוכה ולאחר מכן נר הבדלה. (תרפא,א). בבית - יש אומרים שידליק נר הבדלה ולאחר מכן נר חנוכה, ויש אומרים הפוך. כל אחד ינהג כמנהג אבותיו (באור הלכה תרפא ד"ה מדליקין)
נערים ונערות הלומדים בפנימיה ונמצאים מחוץ לבית או חיילים ובנות שרות לאומי
למנהג אשכנז שכל אחד מבני הבית מדליק, להלכה הבנים והבנות הנמצאים מחוץ לבית מדליקים ומברכים לעצמם במקומם.
למנהג ספרד שרק אבי המשפחה מדליק ומברך, הילדים שנמצאים מחוץ לבית יוצאים ידי חובה בהדלקה שבבית אפילו שאינם שומעים את הברכות. המעוניינים יכולים להדליק ללא ברכה בפנימייה .(יחוה דעת ו,מג)
אורחים שהתארחו לשבת
משפחה שהתארחה לשבת תדליק את הנרות ביום שישי בבית שבו היא מתארחת. גם במוצ"ש תדליק בבית מארחם אעפ"י, שמתכוונים לחזור לביתם בלילה מאוחר יותר. במקרה זה, טוב שימתינו ויאכלו ארוחת ערב לאחר הדלקת הנר, ולא ייסעו מיד לביתם. אם האורחים מעוניינים לחזור לביתם מיד עם צאת השבת ובמיוחד כאשר ביתם קרוב נראה שעדיף שידליקו בביתם.
חייל מילואים או נסיעה מחוץ לבית
אדם נשוי שנאלץ לנסוע מביתו יוצא ידי חובה בהדלקת הנרות של אשתו בבית. אולם למנהג אשכנז טוב להדר ולהשתדל להדליק בברכה במקום שבו הוא נמצא. ולכן אם הוא מדליק , עדיף שיכוון שלא לצאת ידי חובה בהדלקה של אשתו, ויתאם איתה שידליק לפניה. וכך יוכל להדליק בברכה במקום שהוא מתארח ואשתו תדליק בבית. אולם אם הוא יהיה בטיסה ואפילו במדינה אחרת ואין באפשרותו להדליק, יוצא ידי חובה בהדלקת אשתו בבית.
טיולים בחנוכה
ימי חנוכה הם ימים טובים לטיולים משפחתיים בזמן שהילדים בחופש. יש לישון באכסנאיות ובתי הארחה או אוהלים גדולים על מנת שנוכל להדליק נר חנוכה. מתוך הפסיקה עולה, שנר חנוכה מדליקים בבית ולא ניתן לפי רוב הפוסקים להדליק בשטח שאוכלים וישנים תחת כיפת השמים. אם ישנים בשטח ידליק בלי ברכות. אם מדובר בקבוצת ילדים, עדיף שלמנהג אשכנז ההורים ידליקו בביתם לילדים חנוכיה (מברכים כרגיל רק מוסיפים חנוכיה עבור הילד/ה שישנים בשטח). מעבר לכך תודלק חנוכיה אחת בשטח בברכה לפרסום הנס. לנוהגים להדליק חנוכיה אחת בבית (עדות המזרח) הילדים יוצאים ידי חובה בהדלקת ראש המשפחה, ואין צורך להוסיף חנוכיה.
חיילים בשטח הישנים באוהלים - מדליקים בברכה. חייבים לשמור על בטיחות וכן שהנרות יעמדו בפני הרוחות, ויישארו דלוקים לפחות חצי שעה. [אם הנרות נכבים ואינם עומדים בפני הרוח לא ניתן לברך עליהם] .
ברכה על לביבות (לאטקעס) – על לביבות מתפוח אדמה מגורד (במגרדת), כיוון שתפוח האדמה לא רוסק לגמרי, מברכים 'האדמה'. אבל על לביבות מקמח תפוחי אדמה, כיוון שרוסק לגמרי, ולא ידוע כל כך ממה נעשה, מברכים 'שהכל'. [תשובות והנהגות ג,עד]
ברכה על סופגנייה – מברכים מזונות ולבסוף על המחיה. סופגנייה היא מטוגנת ולא אפויה ולכן גם אם אכל כמה סופגניות לא נחשב הדבר כקביעת סעודה, והברכה נשארת מזונות ועל המחיה. (לא המוציא וברכת המזון).
הרב מאיר נהוראי, הוא רב המושב משואות יצחק ויו"ר ארגון רבני ורבניות בית הלל