שו"ת בעניין בישול נוכרים

שאלות:

1. על מאכלים מסוימים, בעיקר מיובאים מחו"ל מופיע הכיתוב "בישול ישראל" , למה הם מתכוונים?
2. האם מותר לשתות  קפה או בתמציות תה מתוצרת נכרים, וכן האם מותר לשתות קפה או תה שהוכנו על ידי נכרי?

תשובות: 

חכמים אסרו לאכול מאכל שבושל על ידי נכרים, כדי שלא נבוא להשתתף בשמחותיהם ולבסוף נתחתן עם בנותיהם. איסור חכמים זה תקף אף כאשר אין כל חשש איסור מן התורה, כלומר כאשר כל מרכיבי המזון כשרים וכך גם הכלים; שהרי כאשר יש חשש איסור, המאכל אסור מצד עצמו גם אם בישל ישראל את התבשיל . איסור זה רק כאשר זה תבשיל שאי אפשר לאכול אותו ללא בישול(תפו"א, אורז, בשר, דגים וכדומה) וגם מאכל חשוב שאוכלים אותו בסעודות חגיגיות מאד. קפה או תה ללא תוספות מותר לשתות אצל נוכרים

מקורות והרחבה 

דרך ההיתר: אם היהודי נטל חלק בהכנת התבשיל, למשל הניח בעצמו את הסיר על האש, או אפילו רק ערבב את התבשיל שכבר הונח על האש על ידי הנוכרי, אין זה בישולי גויים והתבשיל מותר  (שולחן ערוך יורה דעה סימן קי"ג סעיף ו.)

אם היהודי לא הניח את התבשיל על האש או ערבב אותו, אלא רק הדליק את האש בהתחלה והמשך הבישול נעשה על ידי נוכרי. הדבר תלוי במחלוקת: 

• השולחן ערוך פסק שהדבר אינו מועיל כדי להוציא זאת מכלל בישולי נכרים, וממילא התבשיל אסור – וכן מנהג הספרדים.
• הרמ"א פסק שגם פעולה כזו מספיקה לענייננו והתבשיל מותר – וכן מנהג האשכנזים

אם הנכרי שבישל את האוכל הינו עובד בבית היהודי:

• לדעת השולחן ערוך המאכל אסור מצד בישולי נכרים – וכך נוהגים הספרדים.
• ואילו הרמ"א כתב שהתבשיל מותר  כי אין ספק שבעלת הבית השתתפה בתהליך הבישול או בגלל שאין חשש להתחתן עם השפחה בגלל הפרשי המעמדות( שולחן ערוך יורה דעה סימן קי"ג סעיף ז'.)

בישולי נכרים במדינת ישראל

בימינו בישראל, איסור בישולי נכרים נפוץ מאוד במסעדות, בתי אוכל, גני אירועים, בתי מלון ועוד, שבמטבחיהם יש עובדים רבים שאינם יהודים. 

• לשיטת הרמ"א (מנהג האשכנזים) ניתן להסתפק בהדלקת האש על ידי ישראל – ואכן כך עושים בפועל במרבית בתי האוכל בישראל, בכשרות רגילה.
• אולם לשיטת השו"ע (מנהג הספרדים) לא ניתן להסתפק בהדלקת האש אלא צריך גם שישראל יניח בעצמו את התבשיל על האש, או יעשה מעשה משמעותי אחר בתהליך הבישול בבתי אוכל שבכשרות למהדרין מחמירים גם כשיטת השו"ע (מנהג הספרדים) 

האם הנוהגים כשו"ע (הספרדים) יכולים לאכול בבתי אוכל בהם אולי הנוכרי שם את התבשיל על האש?

למעשה, מכיוון שזהו המצב בארץ כולה וקשה להניח שיחול שינוי משמעותי בנושא זה (בגלל רמת השכר הנמוכה בתחום המזון), מדובר בשעת הדחק, ולכן ניתן להתיר גם לספרדים הנוהגים כשו"ע לאכול מהתבשילים הללו. ההיתר מבוסס על כך שבנושא זה ישנו ספק בתוך ספק ("ספק ספיקא") האם אמנם התבשיל אסור:

האם ההלכה כדעות שמתירות תבשיל נוכרי כאשר יהודי הדליק את האש, או לא?

אף אם ההלכה היא כדעות האוסרות תבשיל כאשר היהודי רק הדליק את האש ולא הניח את התבשיל עליה, שמא ההלכה היא כדעות שמתירות זאת כאשר הנוכרי הוא פועל אצל בעל הבית היהודי.
במקרה כזה של "ספק ספיקא", מותר לנהוג בשעת הדחק גם בניגוד לשיטת השו"ע, ( שו"ת יחווה דעת חלק ה' סימן נ"ד. וכן כתב בעל אורחותיך למדני, בסעף ב בהערות המופיעות בסוף הספר אכול בשמחה בעמוד 243 )מכיוון שהיתר זה הוא כאמור בשעת הדחק בלבד, ספרדים המהדרים בכשרות אכן מחמירים שלא לאכול אלא בבתי אוכל שבהם היהודי הוא שהניח את התבשיל על האש

קפה טהור או תה, לא מקובל בכל העולם (גם במדינות נחשלות) לערבב בהם חומרים נוספים. לכן מותר לקנות קפה או תה בכל מקום בעולם. וכל זה בתנאי שהקפה או התה הם ללא תוספות של טעם.

כעת לשאלת קפה או תה שהוכנו על ידי נכרי: ראשית, בדרך כלל אין חשש שמא הקפה או התה בושלו בכלים של טריפה, מכיוון שלא רגילים לבשל את המשקאות הללו אלא בכלים המיוחדים להם (כגון קומקום או פינג'ן). 

• יש פוסקים הסוברים שקפה שהוכן על ידי נכרים אסור מצד בישולי נכרים. 
• אולם יש המתירים קפה כזה, למרות שאינו נאכל חי וקפה או תה עולים על שולחן מלכים, מכיוון שהוא אינו נאכל בתוך הסעודה יחד עם הלחם אלא רק בסוף הסעודה, כמשקה בפני עצמו, ועל דבר שכזה לא גזרו חכמים איסור בישולי נכרים. 

סיבה נוספת להקל היא שהקפה מהווה בפועל רק חלק קטן מתכולת כוס הקפה, כלומר שהוא בטל לעומת המים המהווים עיקר, והרי מים שהתבשלו על ידי נכרי מותרים, מכיוון שאפשר לשתות אותם גם ללא בישול. ( דרכי תשובה יורה דעה סימן קי"ג, י"א, וכן הובאו אחרונים רבים שהתירו בשו"ת יחוה דעת חלק ד' סימן מ"ב.)

למעשה: לדעת רוב מניין ובניין של הפוסקים מותר לשתות את המשקאות הללו אצל נכרים.
 מאחר והדבר שנוי במחלוקת ומדובר באיסור דרבנן, שלגביו אנו פוסקים "ספק דרבנן להקל . ( שו"ת יחווה דעת חלק ד' סימן מ"ב.)