פרשת החודש פותחת במצוות קידוש החודש, היא המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל כעם. במשנה במסכת ראש-השנה, פרקים א'-ב', מובאת השיטה לפיה קבעו את החודשים בימי קדם; עדים שצפו בירח החדש הלכו לבית-דין להעיד, בית-הדין בדק אותם, והיה אם נמצאה עדותם נכונה – קידש בית-הדין את החודש, ואף דאג להודיע על כך לכלל ישראל (ע"י השאת משואות ואח"כ ע"י שליחים).
לאחר שבטל בית-דין, עברו להשתמש בלוח שנה המבוסס על שיטה חשבונית הקרויה "חשבון המולדות", זו השיטה הנהוגה עד היום לקביעת החודשים. (על הנסיבות למעבר זה עיין במאמר "מן הראיה לקביעה" שבאתר האינטנרט של המכון ללימודי קידוש החודש www.kby.org/ikhs.
פעם בחודש יוצאים לברך את ברכת הלבנה, הקרויה בפוסקים האשכנזים "קידוש לבנה". מובן שלא הרי קידוש החודש כקידוש הלבנה. קידוש החודש מצריך בית-דין סמוך, ואילו קידוש הלבנה אינו אלא ברכה כשאר ברכות ראיה – כגון על ברק ורעם, הרים וימים וכל הברכות שנמנו בשו"ע סימנים רכו-רכט ומקורם בפרק "הרואה" במסכת ברכות.
אולם בכל זאת, האם יש איזשהו קשר בין קידוש החודש לקידוש הלבנה?
נבחן את נוסח הברכה. ברכת הלבנה נוסחה הוא: מחדש חודשים, ואילו בתפילת מוסף של ראש חודש אנו מברכים "מקדש ישראל וראשי חודשים". בכל נוסח ברכת הלבנה שבח ותפארה לקב"ה על יצירת המאורות, ובמוסף דר"ח "מקדש ישראל וראשי חודשים", ובגמרא במסכת ביצה: מקדש השבת וישראל והזמנים – קודם השבת שקדושתה "מקדשא וקיימא" מימי בראשית (ביצה יז.), ואח"כ מקדש ישראל, שהם מקדשים את הזמנים.
ננסה כיוון אחר. היום נוהגים לברך ברכת הלבנה אחר ג' ימים שאז נהנים מאורה (האשכנזים ותימנים נוסח בלדי ע"פ משנה ברורה סימן תכו שנהנים מאורה, "שושנת המלך" על ספר "שתילי זיתים" סימן תכו), אחר ז' ימים לפני הנסתר (ספרדים וחסידים לפי שו"ע סימן תכו סעיף ד' ע"פ ר"י גיקטליא). ברם, לפי הרמב"ם משמע שמברך בפעם הראשונה שרואה את הלבנה: "הרואה לבנה בחדושה מברך..." (רמב"ם הלכות ברכות פ"י הט"ז). לפי הרמב"ם אין צורך להמתין כדי שאפשר יהיה להנות מאורה. לפי הרמב"ם עולה שאותם עדים שצפו בירח החדש והזדרזו ללכת לבית הדין עשו זאת לא לפני שגם ברכו על עצם חידוש הלבנה.
נתבונן במקור נוסף:
"הרואה את הלבנה היאך צריך לברך בזמן שהיו ישראל מקדשין את החודש?. יש מן רבנן אמרין: 'ברוך מחדש חודשים'. ויש מהם אומרים: 'ברוך מקדש חודשים', ויש מהם אומרים: 'מקדש ישראל', שאם אין ישראל מקדשים אותו אין אותו קידוש כלום" (שמות רבה פרשה טו).
מדרש זה צריך ביאור: מלבד הפרט ההסטורי המעניין, שמדרש זה נדרש לאחר שבטל קידוש החודש על-פי ראיית הלבנה, הרי שיש כאן שאלה פרשנית: מה משמעות 'בזמן שהיו ישראל מקדשין את החודש'?. הרי ברכת הלבנה היא הלכה למעשה גם בימינו, אחר שבטל קידוש החודש.
ואלי יש לפרש, שבזמן קידוש החודש הייתה מחלוקת על נוסח הברכה, שכן ראיית הירח אין מטרתה רק לצורך שבח לה', אלא גם לצורך מצוות קידוש החודש, ובכך חלקו האם יש לתת שבח על עצם החידוש, או להעדיף את החלק היישומי של חידוש הריח – מצוות קידוש החודש שנמסרה לעם ישראל.
נקווה שבעז"ה בקרוב יתווסף שוב החלק היישומי של ראיית הירח לצורך מצוות קידוש החודש.
(במכון ללימודי קידוש החודש תערוכת קבע, הרצאות, הוצאה לאור וקורס בן 20 שיעורים לציבור לומדי התורה. 8566560-08).