-בסיעתא דשמיא-
שלום...
אז ככה,
יום כיפור עבר, ובאמת זה היה יום של התרוממות, קדושה טהרה היום הכי קדוש בשנה, ובאמת ביום הזה את מבטיחה לך ולה' שאת תעשי את כל המאמצים השנה לא לחטוא ואת תקחי על עצמך משהו וממש אבל באמת ממש תתמידי בו, ואז אחרי יום כיפור את אמנם עדיין בקדושה ובהיי וכולך כזאת בעננים אבל לאט לאט כל הקדושה והטהרה הזאת מיום כיפור מתמסמסת ואת נכנסת לשיגרה כזאת ואין לך את אותה התלהבות ואת מתחילה לחפף פה ושם.. בקיצור השאלה שלי: איך אנחנו באמת לא נכנסים לשיגרה הזאת וא) עושים דברים על אוטמט וב) עדיין יש בנו את ההתלהבות העצומה לעבוד את ה' ובאמת לעשות את זה מתוך שמחה ולא מתוך שיגרה משעממת...
אני מצטערת שזה לא כ"כ מובן אבל זה משהו שבאמת חשוב לי לברר ככה לפני שנכנסים לשיגרה של חשוון.
אז באמת תודה רבה!!! וחג שמיייח...
ורק טוב=)