אמש (ג') נחת צרור בלונים על יד גן ילדים בקיבוץ סעד, זאת על אף ההבטחות של חמאס כי יחדלו משיגור בלוני תבערה, ויכנסו להפסקת אש. אך דיבורים לחוד ומעשים לחוד, מאז שוגרו עוד בלונים ורקטה לשטח ישראל. בהנהגה המדינית לא הגיעו להחלטה נחרצת לגבי עתיד היישובים בעוטף עזה, והתושבים הם אלו שנשארים בין הכיסאות. כרגע נראה כי הדבר היחידי שנעשה הוא החלפת האשמות בין המנהיגים.
בראיון לכיפה עם הרבנית ד"ר נעמה סט, הרבנית של קיבוץ סעד שיתפה סט במה שקורה בשטח: "בשבועות האחרונים, באופן כמעט יום יומי יש דיווחים על בלוני נפץ שנפלו בכל ימיני מקומות, גם בשטח הבנוי וגם בשטח החקלאי. ברוך השם שכל המטענים נתגלו בזמן ונגמרו בפיצוץ מבוקר ולא חלילה במשהו אחר". הרבנית התייחסה כמובן לאירוע הנורא מאמש שקרה בסמוך לגן הילדים בקיבוץ "מדובר בנס שהצרור נמצא לפני שילד היה מוצא את זה. המטען שנפל היה כבר מנותק מהבלונים, ובלי תושייה וערנות של התושבים זה היה עלול להיגמר בצורה רעה".
סט התייחסה לתחושות של האנשים בקיבוץ ואמרה: "אנו בתחושות מעורבות, מצד אחד יש לנו חוסן ואנו משתדלים לשמור על שגרה, ולהנות מפריחת הכלניות. מנגד המציאות הזו מכניסה מתח נוסף, במיוחד יש חשש שילדים יגעו באותם בלונים, בעבר נשלחו בלונים שהיו מחוברים לכדורגל כדי למשוך ילדים לגעת בזה. הורים לילדים קטנים בקיבוץ נמצאים בדילמה כמה לשתף כדי שגם הילדים שלהם לא יפצעו נפשית עוד, מעבר לחרדה הקיימת מטילים".
איך אתם מרגישים מצד מערכת הביטחון, אתם מרגישים בטוחים או פגיעים?
"אנחנו קטנו מלדעת מה הפתרון הצבאי והמדיני הנכון, במיוחד שהמדינה בעצמה לא יודעת לתת תשובה ברורה. גם אנחנו לא יודעים להגיד בדיוק מה הוא רצוננו, היו כאלו שטענו שעלינו להיות חסונים, ולא לגרום לחיילים לסכן את נפשם בגלל בלונים. הם לא מבינים שזה לא הסיפור, אלו בלוני נפץ! ויש כאן אוכלוסייה בכמות מטורפת שנמצאת בטיפולים בגלל חרדה. אז האם אנחנו מוכנים לקחת על עצמנו הקרבה של חיילים למען המצב של הנפגעים כאן בעיקר בנפש? אני חושבת שזו דילמה לא הוגנת. ההנהגה היא זו שצריכה לקבל את ההחלטה".
לרבנית סט דווקא יש מסר חשוב לא רק להנהגה אל לכלל האוכלוסייה שלא חיה בדרום "מהאוכלוסייה האזרחית יש לי ציפייה לתת לנו קשב וערבות שלא נהיה לבד במערכה הזו". הרבנית מודה כי ישנו קושי להעביר את המסר "אם הייתי אומרת באופן ברור לציבור מה אני רוצה מהם הקמפיין שלנו שהציבור יתמוך בעסקים ובתיירות בדרום, הוא היה מצליח, כשאנו בעצמנו ברגשות מעורבים אז המסר לא עובר באופן ברור".
לתושבי סעד יש זמן מילוט למרחב מוגן בן 7 שניות בלבד, דבר שמאוד מקשה על התושבים להגן על עצמם. "לפני חודש הייתה לנו פגישה של קבוצת נשים מארצות הברית והמעגל נפתח בשאלה- מה את יכולה להספיק לעשות ב-7 שניות? בין התשובות היו, לנעול מגף, לצחצח שיניים לילד, להקפיץ טקילה. המסר הוא מובן שבתכלס אי אפשר להספיק לעשות דבר בטח שלא לכנס חמישה ילדים כשאחד במקלחת והשני משחק בחוץ".
במקביל מקדמת הרבנית פרויקט להקמת מקווה נשים ממוגן, יחד עם שקמה כספי-יניב רכזת ועדת דת בקיבוץ. לצערן למשרד לשירותי דת אין מספיק תקציב להקמת מקווה כזה, שיתן מענה לנשים דווקא בתקופת לחימה: " המצווה הכל כך רגישה וחשובה הזו, אי אפשר שהיא תיעצר בגלל חרדה מרקטות והבנתי שחובה לתת מענה לנשים בנושא. דחיית טבילה עלולה להפריע בחיי המשפחה והלחץ הזה מאזעקות רק מוסיף על זה, חובה לנטרל את הלחץ הזה. יועצות ההלכה של נשמת דיווחו שהן מקבלות המון שאלות בדיוק בנושא הזה, מאחראית מקווה ששואלת האם בכלל לפתוח את המקווה? ועד נשים ששואלות האם אפשר לדחות טבילה? ועוד שאלות הלכתיות רבות".
הרבנית סט מציינת כי למרות הכל יש הרבה חוסן בקרב הקהילה ושהיא מקבלת אותו מלימוד תורה דווקא בנושאי פחד וחרדה "בתקופה הזו הכל פורח כאן, הכלניות יצאו והקהילות מראות הרבה חוסן. הלימוד ההלכתי שעשינו בנושא עורר בנו גם חוסן וכוח להתמודד עם המציאות הזו, לימוד התורה בנושא פחד מאוד מחזק. אישה אחת אפילו פנתה אלינו שנקיים שיעורים וחברותות אצלה כי זה מוריד לה את החרדה".