אמש פורסם כי יו"ר הבית היהודי, הרב רפי פרץ, נמנע מלקיים שיחה עם בנות מדרשה שעומדות לפני גיוס. בסביבתו הסבירו כי הוא שהה בשבת משפחתית, ואילו בסביבת המדרשה טענו כי הוא סירב לדבר איתם כיוון שהוא מתנגד לגיוס נשים. שאלנו את הרב ברוך אפרתי, ראש רבני 'דרך אמונה', האם הוא סבור כי הרב פרץ פעל נכון, ואולי דווקא במדרשה פעלו באופן שאינו הגון כלפיו.
האם זוהי הדרכה נכונה לדבר עם בעלי הדעות השונות, או שצריך להימנע מדיון עם מי שלא חושב כמותנו?
"לעניות דעתי נכון לדבר עם כולם ועם כולן, על מנת לקרב את עצמנו ואת הכלל, לעבודת השם ולקיום ההלכה. ובלבד שאין במהות השיח עצמו מתן לגיטימציה, אלא בירור ענייני.
לפיכך, אין לפסול דיבור עם אדם או עם קבוצה, רק בשל היותם בעלי דעה טועה. הלא לשם כך מתחוללת השיחה- עבור הוצאת האמת אל הפועל.
ויותר מכך. מהרב קוק זצ"ל קיבלנו, שהשינוי באומה בוא יבוא דוקא על ידי העט והפה, הכתיבה והדיבור, היוצרים רב-שיח, ומאפשרים לברר מי אנו ומה ייעודנו".
האם השיחה עם בעלי דעות אחרות, אינה מלמדת על ערעור? הרי אם אני בטוח בדעה שלי, למה שאשמע אחרים?
"על פי רוב, מי שבטוח באמיתתו, לא די שאינו חושש מדיון, אלא שהוא שש לקראתו.
מתוך בטחון עצמי בריא שכזה, ניהל רבינו הרצי"ה קשרים ענפים עם ברי פלוגתא מהעבר השני, לעיתים בביתו ולעיתים בבמות שונות. והקפיד לחנך שראשית יש לאהוב את הבריות, ומתוך כך מגיעים לקירובם לתורה. דהיינו, האמת מתבררת מתוך אמון עמוק בנשמה המשותפת לכל חלקי העם, ולא מתוך השתבללות הטומנת בחובה חרדה מן העמדה שכנגד.
נוסף לכך, האמת נתרמת מכך שאנו מוסיפים לה עוד זוויות העולות מבירור רחב ועמוק, ובלבד שאין בו ויתור על עמדתה של תורתנו אלא העצמתה".
הרב ברוך אפרתיצילום: באדיבות המצולם
האם זה אומר שהרב רפי היה חייב להעביר שיחה למי שביקש ממנו, ולא לסרב?
"מותר לאדם לסרב לשוחח בפורומים מסויימים, כאשר הדבר אינו מתיישב עם לוח הזמנים שלו, או כאשר הוא חושש שעצם הזמנתו אינה באה על מנת לברר את האמת אלא בשל טעם נוסף, או כאשר הוא מזהה ששיחה במועד או במקום מסויים יתפרש בציבור כהכרה חיובית בהשקפה טועה.
הרב רפי פרץ הוא אדם מוסרי, נקי כפיים ובר לבב, בעל דרך ארץ, תלמיד חכם ואהוב על גדולי חכמי ישראל, אשר נושא תפקידים ציבוריים כבר עשרות שנים. אולם הוא גם אדם פרטי, ומותר לו לסרב משיקולים פרטיים בשבת משפחתית להעביר שיחות לעוברי אורח. חייו מסורים בידו ולא ביד אחרים.
בנוסף, מותר לו לסרב על מנת שיוכל להחליט ביישוב הדעת כיצד ומתי לשוחח עם קבוצה מסויימת, כך שהשיחה לא תתפרש כמתן לגיטימציה לעמדתה, אלא כשיח לבירור האמת התורנית".
ברמה העקרונית, הרב בעד או נגד שיחה עם בנות לפני גיוס?
"לענ"ד, חשוב להעביר שיחות לבנות החושבות להתגייס, משני טעמים.
ראשית, על מנת לשכנע אותן שזו טעות ושיחזרו בהן, על מנת שלא יעברו על דעתם של זקני חכמי ישראל מכל המגזרים.
שנית, על מנת להבהיר להן שאם הן תטענה ותתגייסנה, אזי חשוב שהטעות הזו לא תגרום להן לזנוח את הקשר הבסיסי לעולם התורה. ובזה רבני ישראל ימשיכו להוות להן מען לשאלות ולהתייעצויות. משום שגם מי שטועה, אינו נזנח על ידינו. בעיקר יש לציין, שבנות אלו על פי רוב, הן בנות מוסריות הרוצות בטובת ישראל ופעמים רבות גם בעשיית דבר ד', ואין לנו את הפריבילגיה לנתקן מעולמנו, אלא לצד העמידה על טעותן לנסות ולחבר מה שניתן לחבר".
אוסיף עוד מימד צדדי: "אי אפשר לחתום סוגיה זו, מבלי מחאה מוסרית על ההתנהלות של חלק מהמשתתפים במקרה זה. העובדה שמשחירים פני אדם ברבים, רק בשל סירובו להעביר שיחה לאלתר, ומבלי לספר את צידו בסיפור, יש בזה עוול, וחוסר יושרה. גם אם אדם נבחר ציבור, יש להיזהר מאד בכבודו, ובשמיעת מכלול האמת, ולא רק בהדגשת הצד הנוח לנפגעים והנפגעות מטעמן".