אחת ההחלטות הראשונות שהתקבלו בקבינט המלחמה, אחרי טיהור הקיבוצים וגיוס המילואים, כללה הטלת סגר על הרשות הפלשתינית ואיסור כניסת פועלים ליישובים. בהחלטתה, הטילה הממשלה דילמה בלתי אפשרית על המתיישבים: ביטחון או שגשוג. בחודש ינואר האחרון התאפשר פיילוט, במסגרתו נכנסו מספר אלפים בודדים של פועלים שעוברים בידוק קפדני.
כיום, על פי הנתונים שהוצגו בכנסת בעת דיון על המצב, נכנסים מאיו"ש לישראל כל יום 8,000 פועלים, מתוכם 5,000 עובדים באזורי תעשייה בהתיישבות. למספרים הקטנים הללו יש מחיר כלכלי כבד: שיעור העובדים הפלסטינים לפני המלחמה בענף הבנייה עמד על 29%, מתוך סך של 251 אלף עובדים בענף. כעת, בעקבות היעדרות העובדים הפלסטינים צפויה ירידה של 35% בתוצר החודשי, ובמספרים- 2.4 מיליארד שקלים.
הסגר על הרשות: פותר בעיה ביטחונית ויוצר בעיה כלכלית
אם הבעיה הכלכלית שנובעת מהסגר היא ברורה, למה לא לפתוח את השערים? התשובה לכך פשוטה: ביטחון ביטחון ביטחון. הרשות הפלשתינית בעלת היסטוריה ארוכה של פיגועים שיצאו משטחה, זריקות אבנים או עזרה במימון פעולות החמאס. כך למשל, רק בשבוע שעבר נרצחו שני אזרחים ישראלים בפיגוע ירי בכניסה ליישוב עלי, בידי מחבל שהיה בעברו קצין במשטרה הפלסטינית, והשתחרר מכלא עופר לאחר שרימה מאסרים בגין עבירות אמל"ח.
"יהיה איחור במסירת הדירות שלכם עד להכנסת עובדים זרים או פלשתינאים לעבוד בענף"
מצד אחד, ברור שעמדת אנשי היישוב תהיה נגד הכנסת פועלים, מצד שני יש הרבה שניזוקים מהעניין. כך לדוגמא, רוכשים של דירה בפרויקט ענק ביישוב עלי קיבלו הודעה מחברת הבנייה בה נאמר להם שכניסתם לדירות נדחית לתאריך לא ידוע: "החברה פעלה לכל אורך תקופת המלחמה במאמץ יתר להבאת פועלים באופן עצמאי, בשיטות שונות, אך לצערנו יש במדינה וגם מחוץ למדינה אינטרסים מנוגדים שמונעים את האפשרות לפתור את החוסרים ואת בדרך של הבאת כמות גדולה של עובדים זרים".
בחברה הסבירו כי אין עובדים פלסטינים או עובדים זרים אחרים בהישג יד, על כן: "בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל' חל עיקוב בבניה גם בפרויקטים המבוצעים על ידינו, וכן יהיה איחור במסירת הדירות שלכם עד להכנסת עובדים זרים או פלסטינים לעבוד בענף".
מדובר בסוגיה מורכבת מאין כמותה. אינטרס כלכלי שכולל הכנסת פועלים לישראל לצורך בנייה ושיפוץ בדירות שנרכשו מבעוד מועד. מנגד, החשש הקיומי והאמיתי להכאיב ממחבלים שיצאו משטח הרשות הפלסטינית, חשש שההיסטוריה אימתה שוב ושוב. בעוד שרבים תומכים בהמשך הסגר ההרמטי, לא חשוב המחיר הכלכלי, יש כאלו בקבינט שטוענים כי בעזרת בדיקות ביטחוניות קפדניות של הנכנסים וליווי ליעד העבודה ניתן להרוויח מכל הכיוונים: להמשיך את הבנייה ולשמור על הביטחון.
הסוגייה שמעסיקה כל יישוב: להכניס פועלים לפי מתווה המדינה או ליצור חומה נוספת
בעוד שישנם יישובים בודדים שפתרו את הסוגיה מזמן, כמו יצהר שבשומרון שאוסר על כניסת פועלים ערבים ליישוב ומחיייב את תושביו לקחת עבודה עברית בלבד, רוב היישובים ביו"ש נמצאים בפני שוקת שבורה: עם חשש כבד בלב ובתים חצי בנויים. כמעט כולם ניהלו דיונים קדחתניים בחודשים האחרונים בסוגיית "היום שאחרי": האם לאפשר לפועלים הערבים להיכנס או להכריז על סגר משלהם: אם המדינה מכניסה אנחנו נגן על עצמנו. בין היישובים שניהלו דיונים על העניין ניתן למצוא את קרני שומרון, פסגות, תקוע, כוכב השחר, מגרון, הר ברכה, עפרה ועוד רבים. ברוב המקומות הסוגיה עוד לא הוכרעה סופית. ישנם הרבה סופים אפשריים לסוגיה הזאת, אך כבר עכשיו די ברור לכולם כי ישראל חייבת להיגמל מהתלות שלה בפועלים פלשתיניים מהרשות מוכת הטרור: אם זה בהבאת פועלים ממדינות אחרות כמו שמנסים לקדם מתחילת המלחמה בהיקפים קטנים מדי ואם זה ביצירת תשתית טובה לעבודה עברית איכותית, המצב כמו שהוא היום לא יכול להימשך.
תוצאות הצבעה של יישוב בבנימין על הסוגיה | צילום: ללא
עבודה עברית באביתר צילום: Hillel Maeir,Flash90