יותר ישראלים פונים לבתי הדין לממונות: "תביעות של עשרות מיליונים"

"ככל שהשנים עוברות יש יותר תיקים שנפתחים בבתי הדין לממונות, אצלינו נפתחו מאות תיקים השנה והסוגיות הנידונות הם יותר מורכבות גם מבחינת התוכן וגם בסכומי התביעה", כך אומר הרב אסף הר נוי, רב קהילה ודיין ברשת בתי הדין "ארץ חמדה". בעוד השבוע יקראו בבתי הכנסת את פרשת משפטים, שם מפורטים עיקרי עקרונות המשפט העברי, מסביר הרב הר נוי בראיון ל"חדשות כיפה" על ההקפדה, השקיפות ומהירות הטיפול בתביעות שגורמות לטענתו ליותר ויותר ישראלים לפנות לבתי הדין לממונות.

פסיקת בג"ץ שגרמה להקמת בתי הדין לממונות

בעבר, בתי הדין הרבניים שימשו גם כבוררים בענייני כספים, אלא שפסק דין של בג"ץ מלפני כ-20 שנה קבע כי בתי הדין הרבניים לא יוכלו לדון בענייני ממונות, דבר שהצמיח את הצורך בסמכות תורנית למי שרוצים לדין תורה. הרב הר נוי אומר כי בתי הדין לממונות פועלים כיום "בין שכנים, מעסיקים ועובדים וגם בקרב חברות. המערכת הזו מאפשרת לפטור את הסכסוכים האלה על פי דרכה של תורה ומגיעה למשהו מיטבי, מקצועי ואמין".

הכלי האפקטיבי ביותר שנותן לבתי הדין שיניים הוא העובדה כי פסקי הדין מאפשרים להוציא כספים דרך הוצאה לפועל. למעשה, כוחו של בית הדין נובע מחוק הבוררות והצדדים שמגיעים לבתי הדין ממנים אותו לבורר חוקי בעניינן. "הדבר הזה מחייב לכל דבר ועניין ואפשר ללכת עם פסק הדין להוצאה לפועל ולהוציא כל סכום".

הרב אסף הר נוי, יותר ישראלים פונים לבתי הדין צילום: ללא

"מתנהלות אצלנו תביעות של עשרות מיליוני שקלים"

ברשת "ארץ חמדה", רשת בתי דין בעלת צביון דתי לאומי, רוב הפוסקים הם בוגרי לימודי דיינות מטעם המדינה. באופן מפתיע, רבים מהמגיעים לבוררות ברשת הם אנשים מהמגזר החרדי, הרב הר נוי מסביר: "באים אלינו הרבה אנשים מהמגזר החרדי כי הם יודעים שבתי הדין אמינים, מקצועיים וגם העובדה שלא מכירים אותם תורמת, הכל מאוד נקי".

"בשנים האחרונות, אני רואה צמיחה גדולה בהיכרות של אנשים עם התחום הזה והם גם פונים אליו" הוא אומר. "בעבר אנשים היו פונים אלינו רק מטעמים הלכתיים, כיום אתה רואה תנועה הרבה יותר משמעותית, גם מבחינת כמות התיקים וגם בסדר הגודל של התיקים. מתנהלות אצלנו תביעות של עשרות מיליוני שקלים".

בתי הדין כאמור, לא נמצאים תחת סמכות רגולטורית ומה שמעניק להם את הסמכות הוא ששני הצדדים חותמים על הסכם בוררות ומתוקף חוק הבוררות של המדינה. הרב הר נוי מציין כי השקיפות היא ערך עליון: "סדרי הדין שלנו מפורסמים באתר האינטרנט ככה שכל מי שפונה אלינו יודע בדיוק איך הדברים מתנהלים".

בית דין רבני, בעבר דנו גם בענייני ממונות צילום: Yonatan Sindel,Flash90

צעדי השקיפות של בתי הדין: תיעוד באינטרנט ופרוטוקולים

הוא מוסיף: "יש מערכת שלמה של ערעורים, פסקי הדין מנומקים ומפורטים והם גם מפורסמים באתר האינטרנט ככה שיש עליהם ביקורת ציבורית, כל אחד יכול לקרוא אותם. הצדדים מקבלים פרוטוקול של הדיון ויש הקלטות של הדיונים" מפרט הרב את צעדי השקיפות של בית הדין.

אני תוהה עד כמה רחבים המעגלים של הפונים לפסיקה בבתי הדין, הרב הר נוי משיב: "אני יכול לספר על חברות מאוד מוכרות שפונות אלינו, אם כתובעות ואם כנתבעות, במקרים רבים לאחר שהן רואות איך הדברים מתנהלים הם בוחרות לנהל הליכים דווקא בבית הדין".

גם כשהן יודעות שהפסיקה נעשית על פי כללים הלכתיים?

"נכון. צריך לזכור שאחד הכללים המשמעותיים בימינו זה "דינא דמלכותא דינא", אם למשל אין התייחסות מפורשת ב"חושן משפט" בשולחן ערוך לדיני חברות, אז אנחנו מקבלים הרבה מחוק החברות של המדינה והחברות יודעות שנתייחס אליהם כמו חברה בע"מ. הן יודעות שיש פה גם כללים שהן מכירות כבר".

"התיקים אצלינו נסגרים בממוצע תוך שנה"

אני שואל אותו למה לדעתו גם אנשים שדעת התורה היא לא מה שחשוב להם בוחרים לבוא לבית דין, לרב תשובה ברורה: "התיקים אצלינו נסגרים בממוצע תוך שנה, יש תיקים שנמשכים יותר, אבל הממוצע הוא שנה. יש גם אפשרות למסלול מהיר ותביעות יותר קטנות, ההליך מתקצר בתמיכת הצדדים".

הצדדים מיוצגים על ידי עורכי דין?

"כן, עורכי דין גם מאוד מוכרים ממשרדים גדולים".