"מסע ישראלי" הוא מסע של שבוע שמתקיים עם תלמידי כיתה י"א ברחבי הארץ. מטרתו היא להעביר את התלמידים מסע של זהות, ערכים, קשר למדינה, לעם ולארץ. כשפרצה המלחמה בארץ הבינו צוות הארגון שהמסע לא יוכל להתקיים כרגיל, וככל הנראה לא יהיו בקרוב טיולים בארץ. מדריכים רבים - אלו שלא נקראו להתגייס לצבא - נותרו ללא עבודה, ומצאו את עצמם בחיפושים בלתי פוסקים אחר דרך בה יוכלו לתרום בתקופה זו.
"הנערים המפונים משדרות באו מרצונם ומבחירה שלהם"
ידידיה מילר הוא אחד מהם. בשיחה עם "חדשות כיפה" הוא מספר על הרעיון שעלה לקיים את המסע הישראלי עם הילדים המפונים שנמצאים כעת במוקדים שונים בארץ. "פנינו למשפחות שפונו והגיעו לאילת או לים המלח והתחלנו לדבר עם כל הגורמים", סיפר, "הכנו להם טיולי יום באזורים שיש בהם פחות סכנה וחשש לרקטות או חדירות מחבלים. החלטנו לנצל את ההזדמנות ולקיים את הטיולים בהרי אילת".
מסע ישראלי מצליח להוציא את הילדים מהמלונים ומהפלאפונים אל הנוף שבחוץ. "בשבוע שעבר עשיתי טיול עם ילדי שדרות", שיתף מילר, "הנערים באו מרצונם ומבחירה שלהם. כשדיברתי איתם שאלתי למה הם באים ויוצאים מהפלייסטיישן במלון, והם ענו שבא להם לראות אנשים ונופים וחברה, ולהיות כל היום סגור במלון בלי מסגרת זה לא טוב להם. הטיול מאפשר אוויר לנשימה".
מפוני העוטף ב"מסע ישראלי" צילום: פרטי
"כל כך שמחים להיות רגע במקום שהם מרגישים בו בטוחים"
גם המדריכים מרגישים שהטיולים מעניקים להם אוויר לנשימה. "אנחנו פתאום עושים את מה שאנחנו רגילים לעשות וטיפה מתנתקים מהמצב בארץ". לגבי השינוי בילדים שראו את הזוועות מול עיניהם, מילר הודה, מרגישים זאת בבירור. "חד משמעית, רואים את זה. הם גם אומרים את זה", הוא הבהיר, "הם מדברים ומספרים מה הם חוו, שבועות מאוד קשים. הם כל כך שמחים להיות רגע במקום שהם מרגישים בו בטוחים ולהיות עם חברים".
כמובן שלא כל הילדים בוחרים להגיע לטיולים ולקחת חלק. "אני בטוח שיש הרבה הורים שפחות רוצים לשלוח את הילדים ויש גם ילדים שפחות רוצים לטייל בחום הזה", אומר מילר, יש עוד הרבה בני נוער באילת ושדרות שלא הגיעו. אבל מיום ליום אנחנו רואים יותר רצון ויותר היענות, ילדים חוזרים מהטיול ומזמינים את חברים שלהם להצטרף, ולמחרת הם מגיעים יחד".
"אנחנו לא אנשי טיפול"
איך מצליחים לייצר תחושת ביטחון אצל ילדים שחוו זוועות כאלה?
"לכל מסע אנחנו מוציאים הרבה אנשי צוות ומאבטחים. מקבלים לפני כן את כל האישורים. הטיולים לא ארוכים מדי, אנחנו מסבירים לילדים קודם לאן הולכים ומוודאים שהם ירגישו בנוח, ומטיילים במקומות פחות מפחידים. אנחנו לא אנשי טיפול ואנחנו משתדלים לא לפתוח איתם נקודות של קושי אמיתי ושל דברים שהם חוו ולא נכון להם לשתף. אנחנו כן יודעים לייצר סיטואציה של מעגל שיתוף בין בני נוער, בצורה עדינה ורגישה, עם מדריכים מנוסים".