לאחרונה אנחנו נשאלים על חזרה לבית לאחר סיום תפקיד מבצעי. אנסה לתמצת את העקרונות ואנסה להדגיש את ההבדלים בין המצב שקיים בתקופה זו לבין פעילות בטחונית בתקופת שגרה.
חילול שבת בתקופה רגילה
יש לשמור על שגרת הפעילות הצבאית גם בשבתות וימים טובים. בדברים שאינם בהולים יש להימנע מחילול שבת ובוודאי למעט באיסורים .
מצווה לחלל שבת כדי להציל יש בכך פקוח נפש השאלה האם מותר לחזור ?
קיים חשש, שאם לא נתיר לאלו שרצים להציל לחזור במהלך השבת אדם עלול להתרשל במשימתו ולא יגיע למשימת ההצלה. כמובן שהדבר שייך יותר בהתנדבות ופחות כאשר מדובר במשימה שהיא חובה. (שו"ת היכל יצחק או"ח סימן לב] מי שזו עבודתו סביר להניח שלא יתרשל. יש לחלק בין מפקד בקבע שזו משימת חייו שיש להתיר לו לחזור . מדובר בהקרבה של הרבה שבתות וריבוי הקפצות שאם לא יחזור זה עלול להביא לשחיקה בעבודתו ומשימתו. חייל בסדיר הוא לתקופה זמנית ולכן עליו להימנע מלחזור ובוודאי אם מדובר על נהיגה עצמית (ולא על ידי גוי) .
חזרה הביתה בשעת מלחמה
הדיון ההלכתי על מלחמה בשבת הוא רחב וגדול . אתמקד בהגדרה ההלכתית של "עד רדתה" כלומר, כאשר צרים על עיר מתירה התורה להמשיך את המלחמה עד רדתה ודורשת הגמרא אפילו בשבת. חשוב להדגיש שיש חידוש בדרשה הזו שכן, אם מדובר במצב של פיקוח נפש אין צורך בהגדרה הלכתית חדשה. והשאלה הגדולה מה התוספת בהיתר של "עד רדתה"?
שני גדולים בתקופה הקודמת דנו בכך הרב משה צבי נריה זצ"ל והרב שלמה גורן זצ"ל . אנסה להתמקד בדבריו של הרב נריה ובמיוחד בתוספות של הרב אבידן, שההיתר מתייחס גם לפעולות שנועדו לשיפור המערך הלוחם הן במורל והן בשיפור תנאיו ללחימה. כלומר, הפעולה במהותה לא באה להציל חיים אלא לשפר את ההיערכות למלחמה. או שהפעולה מאפשרת ללוחם עירנות גבוהה יותר , מורל גבוה יותר וכו'. בדיוק כמו שלחולה שיש בו סכנה מתירים חילול שבת לתועלתו (כמו הדלקת אור) ולאו דווקא להציל אותו.
מה גבולות ההיתר
פינוי מתים השבת – בפוסקים התירו אפילו בשבת שכן אם לא נפנה את המתים זה עלול לפגוע במורל הלוחמים ולכן למעשה זה נכלל בהיתר של עד רדתה. (הרב גד נבון תחומין ה).
חימום מרק חם בלילה קר בשבת – זו דוגמא למקרה שלא ניתן להתיר. שמירת שבת חשובה וניתן לוותר על "עונג" למרות שזה יכול לשפר את מצב רוחו של הלוחם.
חזרה הביתה לאחר פעילות מבצעית – ניתן לומר שבתקופה זו אפשר להתיר יותר במיוחד מדין עד רדתה. להלן המקרים השונים:
- כאשר אין מקום לינה מסודר בבסיס ועלול להיות מצב שבמשמרת הבאה לא נתפקד כשורה ניתן לחזור וללון בבית
- כאשר יש בעיה בבית (במיוחד לנשואות) כגון: בעיית שלום בית או שייגרם מתח ניתן להתיר ולחזור.
- אם בבסיס יש מקום לינה ורק רוצים לאכול ארוחה ביתית עם המשפחה על אף שזה חשוב כשלעצמו כדאי להימנע מלחזור.
חלילה אם המצב יימשך הרבה זמן ותצטרכו להישאר הרבה שבתות יהיה נכון יותר להתיר על מנת לשמור על מורל הלוחם / הלוחמת.
כמו כן בעיקר באלו שחוזרות מבסיסים כמו הקריה וכו' ויש משמרות קבועות וניתן לתזמן בקלות נהג בשעה מסוימת עדיף על ידי גוי (לא ערבי בתקופה הזו)
הערה: תמיד נכון להתייעץ עם הרבנים הצבאיים שהם בעלי סמכות ההוראה. כמו כן, שאלות של מורל הן אישיות וכל האמור לעיל ביחס לחזרה הוא בבחינת "היתר" ולא "מצוה". קשה לבחון כל מציאות במידה מסויימת ההחלטה היא שלכם/ן .