ארונות קבורה ייחודיים מהימים שלאחר מרד בר כוכבא נחשפו בגליל: במסגרת פעילות מודיעינית, הגיעו שוטרי תחנת כפר כנא ומפקחי רשות העתיקות לשטח מגרש פרטי במועצה האזורית משהד. לתדהמתם, נוכחו לראות כי במקום בוצעו עבודות תשתית נרחבות באמצעות כלי הנדסי כבד, תוך הרס מוחלט של מערת קבורה עתיקה שעמדה במקום. מהמערה לא נותר אלא כוך קבורה בודד.
"נכסי תרבות בני כמעט 2,000 שנה אבדו לנצח"
מפקחי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות הבחינו במספר ערימות אדמה בשטח המגרש, שנראה היה כי הן מסתירות מאחוריהן דבר-מה. בעל השטח והאחראי על אתר הבניה, נתבקש להסיר את ערמות העפר, ומאחוריהן נתגלתה מערת קבורה עתיקה, חצובה בסלע, ובה תשעה כוכי קבורה.
-
עוד באותו נושאבגיל 91: שוש חזרה לשילה הקדומה מאז הביקור האחרון בגיל 14
02/05/23 10:56
להפתעת המפקחים, בפתח המערה נמצאו שלוש גלוסקמאות אבן מעוטרות, ששימשו בעת העתיקה לליקוט עצמות אדם. הגלוסקמאות נתגלו ריקות ולא במקומן הטבעי, דבר שהעלה את החשד המיידי שבמערה התבצע לאחרונה שוד עתיקות. "לעולם לא נוכל לדעת כיצד נראתה המערה שהושמדה - או מה היה בתוכה ונעלם. נכסי תרבות בני כמעט 2,000 שנה אבדו לנצח", אמר אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות.
מפקחי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות עם ממצאים ממערת הקבורה צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
בעקבות זאת, עבודות הבנייה במקום הופסקו, ומספר חשודים זומנו לחקירה בתחנת המשטרה בחשד לפגיעה בעתיקות ואי דיווח על מציאת עתיקה. במקביל, ביצעו מפקחי רשות העתיקות פעולות של תיעוד ופינוי הממצאים העתיקים, מחשש להמשך שוד וגניבת הממצאים הקדומים מהמערה.
מה ניתן ללמוד מהממצאים החדשים
ד"ר איתן קליין, סגן מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, הסביר באופן מקיף על משמעות הממצאים. "הארונות המעוטרים שימשו את האוכלוסייה היהודית בגליל במהלך המאות השנייה והשלישית לספירה. על הארונות סותתו דגמים ששייכים לעולם הקבורה היהודי ומושפעים מהתרבות היוונית" אמר.
מפקחי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות עם ממצאים ממערת הקבורה. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
עוד הסביר כי מקובל כי גלוסקמאות אבן הן מאפיין בלעדי לקבורה של אוכלוסייה יהודית בשלהי ימי בית המקדש השני: "תפוצת השימוש בגלוסקמאות לקבורה רווחה בתקופה זו באזור ירושלים, הרי ושפלת יהודה, כאשר עיקר היצור של ארונות אלו נעשה בבתי יוצר שפעלו באזור ירושלים והשפלה. מנהג קבורה זה, הפך לנפוץ בגליל בעקבות כישלון מרד בר-כוכבא והגעת אוכלוסייה יהודית לאזור מארץ-יהודה". בשל כך, ככל הנראה מציאת גלוסקמאות אבן מעוטרות במערה בכפר משהד מצביעה על קיומו של ישוב יהודי במקום במאות ה2'-3' לספירה, הסביר ד"ר קליין.