באופן מפתיע, יום האישה, הנחגג מדי שנה ב-8 במרץ, התמזג השנה עם יום שושן פורים, ט''ו באדר. החיבור המיוחד בין חגיגות ניצחון היהודים, בזכות אסתר המלכה, לבין חגיגת הנשיות והעוצמה הנשית, הוביל אותנו לצאת ולשאול את הרבניות הגדולות של הציונות הדתית: מי האישה שמלווה אתכן, ומדוע אתן שואבות ממנה השראה?
הרבנית ימימה מזרחי: סבתא שרה וסבתא מסעודה
הרבנית ימימה מזרחי, דרשנית, מעבירה שיחות והרצאות
צילום: יעל אילן
"למדתי מהן ללמוד וזו אולי מתנת החיים המופלאה ביותר"
אני צועדת לאורן של שתי סבתותיי, השונות כל כך. סבתא שרה רוטשילד, זכרה לברכה, שהייתה אם לעשרה, גרה בציריך בשווייץ והייתה נשואה לאיש עסקים, אבל למדה ולימדה תורה. כשנפטר סבא, היא נסעה למרוקו ופתחה שם כיתות ללימוד תורה לבנות. עד היום נמצאות איתי החוברות בהן כתבה חידושי תורה בגרמנית. סבתא מסעודה שושנה, לעומתה, לא ידעה קרוא וכתוב אבל השכל השנון שלה, חוש ההומור והחוש השישי והשביעי שלה, מלווים אותי בכל צעד.
למדתי מהן ללמוד וזו אולי מתנת החיים המופלאה ביותר. מסבתא שרה לימוד עיוני ומסבתא מסעודה חכמת חיים אינטואיטיבית. החיבור בין שתיהן מוסך בי מדי יום כוחות להביט בעולם בעיניים על-מגזריות, על-עדתיות, אל-שיפוטיות. יום האישה השנה הוקדש אצלי לנשים ששוהות במקלט לנשים שהוכו (לא מוכנה למילה "מוכות" כשם תואר) , ופגשתי, אולי לראשונה בחיי, נשים שרק חולמות לנקות את הבית שלהן לפסח. הלוואי יהי חיקנו מקלט ראשן, קן תפילותיהן הנידחות.
הרבנית לאה ויזל: אסתר המלכה
הרבנית ד"ר לאה ויזל, ראש המדרשה בבר-אילן
צילום: נעם פיינר
"נותנת את העולם הזה וגם את העולם הבא למען עם ישראל"
את היום הזה הייתי מקדישה לאסתר המלכה. זו לא דמות שכל השנה אני חושבת עליה או הולכת בעקבותיה. אני מנסה לחשוב איך היא הייתה נראית בתחילת הסיפור, עד כמה היא הייתה מחוברת או רחוקה, מי בדיוק הייתה ואיך היא פעלה. ויותר מזה, בהמשך, כשהיא הופכת להיות אקטיבית ופעילה, ונותנת את העולם הזה וגם את העולם הבא למען עם ישראל. הכל בתוך מציאות מורכבת. מאוד מעניין אותי מה עבר לה בראש. לפעמים אני חושבת עליה בכל מיני נקודות זמן של מקומות שאתה צריך להתבטל אל מול משהו גדול יותר, שאתה צריך להיות חלק ממנו.
אין לי דמות אחת שאני כל הזמן חושבת מה איתה ולאורכה, אישה שלאורה אני הולכת. יש לי לשמחתי נשים חיות בנות גילי, שאני עובדת איתן בשגרה, סגנית שלי, מלמדות שלי, שהרבה מהן הן דמויות בשבילי להשראה. אם אני צריכה לחשוב על משהו אני מתייעצת איתן והן חלק ממערכת השיקולים שלי בצורה הכי יום יומית. הן המלוות אותי במהלך השנה - נשות תורה, נשות משפחה, נשות קהילה, נשות עשייה, נשות לימוד, אני ממש מרגישה מבורכת בהמון נשים כאלה.
הרבנית שולמית בן שעיה: רחל, ברוריה, חנה הנקין וסבתא מלכה
הרבנית ד"ר שולמית בן שעיה, ראש מדרשת נועם-אביב ורבנית באולפנת אמית להב"ה
צילום: פרטי
"הלימוד אודותיהן תורם להבנת מקומן של נשים בעולם התורה"
זאת הייתה שאלה קשה וכמו יהודיה טובה במקום דמות אחת בחרתי ארבע. השתיים הראשונות כבר חיות בתוכנו 1800 שנה, פחות או יותר, ונושאות כל אחת בדרכה את דגל התורה. שתיהן כמעט מאותה התקופה, אחת הייתה זאת שהפכה את בעלה להיות מי שהוא, עד שאמר "שלי ושלכם שלה הוא", והשנייה הייתה מתלמידות החכמים המרכזיות שלנו שנוכחותה הורגשה לא מעט בבית המדרש: רחל אשת ר' עקיבא, וברוריה בתו של ר' חנינא בן תרדיון ורעייתו של ר' מאיר. שתי נשות תנאים שהלימוד אודותיהן יחד תורם תרומה משמעותית להבנת מקומן של נשים בראי חז"ל בעולם התורה.
השתיים הנוספות בנות זמננו. האחת מורתי ורבניתי, הרבנית חנה הנקין, ראש מדרשת נשמת ומי שלימדה אותי מהם חיים של מסירות נפש כפשוטו על תורה ועל עם ישראל מתוך תודעת שליחות עמוקה. רק מי שמכיר מבין לעומק את דמותה המופלאה של אישה זאת שהקב"ה יאריך ימיה בטוב ושנותיה בנעימים, והאחרונה חביבה היא סבתי היקרה, שגם עליה נתפלל שיחולו הברכות כולן, סבתא מלכה, שזה עתה חגגה תשעים ולכבוד המאורע זכתה לחימשת מתוקה וקיבלה באופן רשמי את תואר אשת השנה של משפחתנו והשראה לכולנו.
הרבנית יסכה רגב: אסתר המלכה
הרבנית יסכה רגב, מנכ"לית איגוד רבני קהילות ומאמנת מנהיגים ונשים להצלחה
צילום: אמונה ג'ורנו
"להיות פתוחות שישלפו גם אותנו"
האישה וההשראה היא אסתר המלכה. אסתר נשלפת למשימה לאומית, מתוך חיי שגרה קשים ביותר, ללא אב ואם ,במציאות שהעם שלה נמצא בשפל, ושולפים אותה להיות נבחרת. להיות מלכה, להיות במעמד של קבלת החלטות. מה שמרגש אותי זה המקום שלנו להיות פתוחות שישלפו גם אותנו. להיות עם כל הכלים הנדרשים כדי לקיים את השליחות שלנו. אם אנחנו מסתכלים על אסתר המלכה אנחנו רואים שהיא נורא פסיבית, הכל רק נכתב שעשו עבורה, לקחו אותה, היא לא מקדמת תהליכים, עד המפגש שלה עם מרדכי. מרדכי בא ומסביר לה שיש לה שליחות, ושאם לא תעשה את השליחות תהיה רווח והצלה ממקום אחר.
ההחלטה הכי משמעותית שאסתר מקבלת זה לבצע את השליחות שלה. ברגע שהיא בשלה ומבינה, מרדכי בא ואומר לה שעכשיו זה הזמן שלה לבחור, והיא יכולה להפוך לחלק מההיסטוריה. ברגע שהיא מבינה את זה היא מתחילה לתת פקודות, להיות אקטיבית. אומרת למרדכי "לך כנוס", "צומו עליי", היא מדברת על אחדות, היא נותנת פקודות גם למלך ומשתפת אותו במה שקורה. היא הופכת להיות אקטיבית ברגע שהיא מבינה את המשימה הלאומית שלה. אני קוראת למשימה הלאומית הזו "ללבוש מלכות". זה נשמע גרנדיוזי ורחוק מאיתנו, אבל המשמעות היא לקיים את השליחות שלנו. תמיד אני אומרת לעצמי ללבוש מלכות כדי להביא את הבשורה ואת הערך שה' מבקש ממני. צריך לדעת שאנחנו חלק מתהליך והיסטוריה.
הרבנית תרצה קלמן: שרה שנירר
הרבנית ד"ר תרצה קלמן, תושבת לוד, יועצת הלכה וחוקרת הלכה
צילום: שרה דינרשטיין גרבר
כולנו ממשיכותיה: לומדות, מתפתחות ומשכילות
שרה שנירר היא זו שהקימה את רשת בית יעקב, בראשית המאה ה-20. אישה יחידה, שהצליחה לגייס תלמידות וקהילות, ואחר כך גם אישי ציבור ורבנים, כדי להביא בשורה של השכלה יהודית לנשים ברחבי מזרח אירופה. הרשת כמובן צמחה מאז, וגם הפכה לסמל השמרנות של החינוך החרדי, אבל כולנו ממשיכותיה: נשים שלומדות ומתפתחות ומשכילות בלי שזה יחייב נטישה של עולמות התוכן היהודיים.
רק בשנים האחרונות הבנתי כמה משמעותי היה עבורי כילדה ללמוד על דמותה של שרה שנירר. לקחתי ספר על חייה והוא הצית את דמיוני. חלום חיי אז היה להיות מורה, והדמות שלה, שהייתה מורה ישירה לתלמידות וגם הפעילה מערכת רחבה הרבה יותר, תוך הבנה של חשיבות יצירת רשת של מוסדות וקשר ביניהן, הפעים אותי. נדמה לי שהיו פעמים מעטות בלבד שכילדה חשתי הזדהות כזו עם דמות היסטורית. הסיפור של שרה שנירר, והעשייה שלה, הציגו בפני דגם של אישה שצומחת מהשטח אבל לא נמנעת מלייצר שינויי עומק במציאות, והכל לשם שמים ומתוך חיבור לקודש.
בניגוד לעולם החרדי שבו בנות לומדות עליה בבתי הספר של בית יעקב, במחוזות של החברה הציונית דתית היא לא מספיק מוכרת. לצד זה, בשנים האחרונות פגשתי עוד נשים רבות שעוסקות בתורה אשר חשות הכרת תודה לשרה שנירר ופועלה, וגיליתי שאני לא היחידה שמרגישה שהשפעתה מגיעה הישר אל חיי, ודמותה מהווה השראה לעשיה פורצת דרך בתוך המרחב המסורתי.