לקראת כנס כיפה - "האומץ לדבר על זה: מתמודדי נפש במגזר הדתי", שוחחנו עם ד"ר שרון ליפשיץ-אשווגה, פסיכולוגית חינוכית מומחית מקרית נטפים שבשומרון. ד"ר שרון עובדת עם הורים לילדים בעיקר במגזר הדתי, מזיהוי בקשיים ועד לטיפול בהם.
-
עוד באותו נושאקוצצות ציפורניים עד הבשר: הנשים שמתמודדות עם טורדנות כפייתית בטהרת המשפחה
03/01/23 15:48
תחילה מסבירה ליפשיץ-אשווגה כי באופן כללי ניתן להגיד שמתמודדי נפש הם אנשים בעלי רגישות נפשית גבוהה שנתקלים בקונפליקטים יומיומיים שלאחד יתפרשו כמשהו פשוט ולאחר יתפרש בצורה מסובך. "עימות בעוצמה גבוהה לאורך זמן יכול להביא בסופו של דבר לקריסה".
לדבריה, באוכלוסייה הדתית העניין מורכב יותר מכמה סיבות. "קודם כל סיבה חברתית היא לדעתי הכי חשובה. הסיבה השניה היא החינוך הדתי שהוא ייחודי".
ד"ר שרון חוזרת לסיבה החברתית, ומסבירה: "להפרעות נפשיות יש סטיגמה, נקודה. למשל, לבית חולים לחולי נפש יגיעו פחות מתנדבים מאשר בבית חולים רגיל. מי שחולה במחלה נפשית יש יותר מאמץ להסתיר ולהסוות, ואולי אפילו להכחיש, ואז האדם לא מקבל את המענה שהוא צריך. כשמושקע הרבה מאמץ בהסתרה אנחנו יודעים הקיבולת של הפניות לטפל - פוחתת, וגם הסביבה משדרת לו את זה והוא צריך לנסות להתנהל בצורה רגילה כשהוא במצב מורכב ומסובך. בנוסף, יש פה אמירה ברורה למתמודד, 'אתה מכתים את המשפחה שלנו, תתמודד'. וכך במקום לטפל בבעיה אולי אנחנו אפילו מעצימים אותה, יש פה רגשי אשם מצד המתמודד, 'אני פוגע במשפחה שלי'".
ואיפה נכנס הממד הדתי?
"לא מעט פעמים בגלל שיש את האפשרות לפנות לרבנים, אז פונים לגורמים נוספים. יש רבנים שהם באמת עם הרבה ידע וניסיון שנותנים מענה מדויק וטוב. ויש אנשי טיפול שהם פחות בעלי ידע ויכולות, פחות מקצועיים ספציפית בתחום האלה, ואז יכול להיות שהם ייתנו הכוונה פחות מדויקת שיכולה להעצים את ההתמודדות. אז יש לנו את העניין החברתי והסטיגמה, ובנוסף את עניין הגורמים הלא מקצועיים".
הזכרת מקודם את בתי החולים לחולי נפש. בבתי החולים הללו יש מענה למטופלים דתיים?
"היום יש שיפור ניכר אבל עדיין אין מספיק סביבות טיפוליות אינטנסיביות כמו בית חולים לחולי נפש לאוכלוסייה הדתית". לדבריה של ד"ר שרון, יש לאוכלוסייה הדתית מאפיינים ייחודיים כמו שמירת שבת, ייחוד בין מטפל ובין מטופל שאם היה יותר ידע בנושאים הללו זה היה יכול לסייע.
ליפשיץ-אשווגה ממשיכה ומסבירה את הייחודיות של מטופל דתי שיכול להיות שמטפל שאינו דתי יתקשה להבין אותו, או יתקשה לתת לו מענה מכיוון שאינו מודע למגזר: "הדבר הראשוני הוא קיום מצוות. אני רואה את זה הרבה במפגשים הטיפוליים שלי. כמה מצפון וכמה כאב יש להם כשהם חושבים שהם עברו עבירה".
"למשל, מתבגרים או מבוגרים צעירים שחושבים על בת, ולהפך, דבר לגיטימי ומתאים לגיל - ומותאם לגיל. אבל מבחינה הלכתית אותו בחור למד שכל מחשבה על בת יש בה משום עבירה ולכך נוסיף את המסר שהוא מקבל לכך שהוא עובר על איסור חמור - הדבר הזה מגביר את חווית המצפון".
"גם העובדה שיש מטפל שלא תמיד יכול להבין את זה, וגם העובדה שהרגישות גבוהה יותר אצל הרבה אנשים שאנחנו מגדירים אותם כרגישים מאוד - יכולה להגביר דרמטית את החוויה של המצפון, להגביר את המצוקה ולהביא אותו לאיזשהו קושי נפשי".
לקושי אצל המתמודד הדתי יש צד נוסף?
"לפעמים אנחנו רואים דתיים שמקפידים יותר ויותר על קיום מצוות בנושאי כשרות, נידה ותפילה, והם מקבלים על זה חיזוק מהסביבה, ובסופו של דבר זאת דרך להשקיט חרדה, החרדה 'שמא', 'מה יקרה אם אני לא...'. אותו חיזוק מביא לחוויה חיובית אבל אנחנו לא מטפלים בבעיה" .
הורים לנער מתבגר, יש להם דרך לזהות שלא מדובר בסתם הקפדה על מצוות אלא בבעיה?
"לצערי בדרך כלל להורים לוקח זמן לזהות".
לסיום, טיפ להורים מד"ר שרון ליפשיץ-אשווגה: "כשרואים חרדות שלא קשורות למצוות. דברים שאנחנו מסתכלים עליהם באופן תמוה ולכאורה הם שגרתיים. למשל, ילד ששוטף יותר ידיים, שואל יותר שאלות הבהרה למרות שכבר הסברתם הרבה פעמים".
"ילד שמתכנס פתאום ולא בא לו לאכול, לא מצליח לישון ולא מצליח לעשות משימות יומיומיות - יחד עם הקפדה על הנושא הדתי - יכול להיות שזה יתן לי איזושהי אינדיקציה שיכול להיות שמתקיים פה משהו נוסף על סף החרדה שכדאי להתייחס אליו".
ביום ראשון ט"ו בטבת (8.1.23) תחת הכותרת "כנס כיפה - האומץ לדבר על זה" יקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש במגזר הדתי. לפרטים נוספים לחצו כאן