מפגשיי עם הרב עובדיה לאורך שנות חיי היו בעיקר סביב שולחן האוכל בסלון ביתו, בשיעור שהעביר לבני המשפחה מידי כשלושה שבועות.
במשך כעשרים שנה התמיד הרב עובדיה בשיעורים אלה, שהיו הזדמנות לפגוש את משפחתו סביב שיעור תורה שהעביר לבני המשפחה. במפגשים הללו, התעניין הרב עובדיה בנעשה עם כל אחת ואחד מן המשתתפים, ושילב סיפורים והומור יחד עם שיעורים במגוון נושאים. דומני שסיפור זה טומן בחובו חלק גדול ממה שהיה הרב עובדיה, עבורי ואולי עבור הציבור כולו.
צילום: Yoav Ari Dudkevitch / FLASH90
נער יוצא דופן, באהבתו ללימוד וביכולתו להתמיד
כבר מגיל צעיר התמסר הרב עובדיה ללימוד תורה, וכשרונו הייחודי בלמידה וזיכרון בלט מיד. מסכתות שלמות במשנה שאותן זכר בעל פה ופרקי גמרא ששינן מתחילה ועד סוף עוד לפני גיל עשר, הבהירו לסובבים אותו שמדובר בנער יוצא דופן, באהבתו ללימוד וביכולתו להתמיד.
מעבר לכשרונו הלימודי יוצא הדופן, בלטה אצל הרב עובדיה כבר מגיל צעיר תודעת השליחות לסובבים אותו ולעם ישראל. כילד בן שש, עודד הרב עובדיה את חבריו לתלמוד התורה, לברך ברכת המזון, על ידי כתיבת נוסח ברכת המזון על פתקים קטנים וחלוקת הפתקים לחבריו. בהיותו נער כבן 15, כתב בכתב ידו רשימה של כל החיבורים שברצונו לכתוב, וכן הנושא המתוכנן של כל חיבור. שני סיפורים אלה, כמו רבים אחרים, מעידים על תפיסתו שהנהגה רבנית צריכה להיות בעמדת השפעה תמידית על הקהל, באמצעות דרשות לציבור הרחב וכתיבה. מתחילת דרכו בנה את קומת ההשפעה והיחס לסביבתו כעניין חשוב והכרחי, הצומח ועולה מתוך לימוד התורה האישי שלו.
סדרת ספרי "יביע אומר" מעידה יותר מכל על דמותו ועל צורת ההנהגה שלו
החיבור המרכזי ביותר שכתב הרב עובדיה לאורך רוב שנות חייו, הוא סדרת ספרי השו"ת "יביע אומר". על סדרת ספרים זו הוענק לו בשנת 1970 פרס ישראל לספרות תורנית. שמו של הספר נמצא כבר במחברות מילדותו של הרב עובדיה, ובמילת "יביע" רומז הרב עובדיה לשמו – עובדיה יוסף בן יעקב (בראשי תיבות הפוכים).
אין זה פלא שהרב עובדיה בחר להשקיע זמן רב כל כך דווקא בכתיבת ספר שו"ת, והוא המהווה את יצירתו המרכזית. בניגוד לספר הלכה רגיל, שבו נפסקת ההלכה כפי שהיא, מיוחדת ספרות השו"ת בכך שכל מהותה הוא לתת תשובה ופתרון למקרה ספציפי הקיים במציאות.
צילום: Kobi Gideon / FLASH90.
כל חייו לא פסק ממפגשים עם אנשים שביקשו לשאול, להתייעץ או לקבל חיזוק ומילה טובה
סדרת ספרי "יביע אומר" מעידה יותר מכל על דמותו של הרב עובדיה ועל צורת ההנהגה שלו – לאורך כל שנות חייו לא פסק ממפגשים עם אנשים שביקשו לשאול, להתייעץ או לקבל חיזוק ומילה טובה. המקרים המורכבים שהגיעו לפתחו, נתקלו תמיד באוזן קשבת ובלב המבקש להביא לפתרון הטוב ביותר, מתוך ראיית כאבם של השואלים, מתוך חתירה לפסיקה לקולא – ככוח עיקרי של הפוסק המכיר את רוחב ספרות ההלכה ואת עומקה וכן מתוך יראת הוראה במאמצים רבים ובלימוד מקיף, על-מנת להסתמך על מקורות קודמים לפסיקותיו.
רגליו היו נטועות בארץ – בהקשבה למצוקותיהם של כל אחת ואחד שהגיעו לפתחו, וראשו היה בשמים – בלימוד שאינו פוסק, בידיעת כל התורה כולה ובחזון להוביל ולהנהיג. בכל פעם שהיינו נפגשים, בביתו או בשמחות משפחתיות, היה הרב עובדיה מתעניין ושואל - היכן אתה לומד? מה לומדים עכשיו? מדבר קצת, ומסיים באיחול הקבוע - תלמד טוב, תהיה תלמיד חכם!
תעמוד לכל ישראל זכותו, ונזכה ללמוד וללמד, לשמור ולעשות.
הרב יאיר פארן הוא מחנך בתיכון הימלפרב בירושלים ונינו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל