בתום חודש של חפירות בתל תבנה מטעם מועצת בנימין ואוניברסיטת בר אילן ליד היישוב נווה צוף שבבנימין, נחשפו ממצאים רבים מתוך עיר קדומה מלפני 4,000 שנה ששימשה כבירת המחוז בסוף תקופת הבית השני. החפירה נוהלה על ידי ד"ר דביר רביב מאוניברסיטת בר אילן, והיא מהראשונות ביהודה ושומרון מאז שנות ה-80 שקיבלה את אישור קמ"ט ארכיאולוגיה של המינהל האזרחי לביצוע חפירה באתר.
תוצאות הסקרים שנערכו באתר במהלך חודש החפירה האחרון, כמו גם אזכוריו במקורות ההיסטוריים, מלמדים על יישוב מרכזי למן תקופת הברונזה הקדומה ועד ראשית התקופה העות'מאנית, שלעתים היה בעל חשיבות אזורית מנהלית וצבאית. האתר מזוהה עם תמנת חרס/סרח עירו של יהושע בן נון ועם תמנה/תמנתה אתר מבוצר בתקופה ההלניסטית ובירת מחוז בתקופה הרומית.
בחפירות שנערכו במהלך חודש אוגוסט נחשף מקווה ציבורי גדול, נמצאו כלי חרס שלמים, מטבעות ועצמות. כמו כן נמצאה מטבע נדירה מתקופת המרד הגדול, שעליה נכתב "שנת שתיים לחירות ציון".
אמפורה רומית, צילום: שחר כהן
ד"ר רביב: מחקר ממצאי החפירה שופך על תל - תבנה שהייתה אחת מבירות המחוז של יהודה
תל תבנה הוא מהתלים הגדולים בהר המרכזי של מדינת ישראל. מיקומו של האתר לצד אחת הדרכים הראשיות העולות מן השפלה אל ההר ולצד עמק פורה משופע במעיינות, משכו למקום מתיישבים למן תקופת הברונזה הקדומה ועד ראשית התקופה העות'מאנית.
על אף גודלו וחשיבותו - האתר טרם נחפר עד לחודש האחרון, והמידע אודותיו הוא מסקרים ארכיאולוגיים וממקורות ספרותיים. לפני מלחמת ששת הימים, המקום הפך לגבעת תחמושת ירדנית, ועד היום נמצאים במקום תעלות קשר אשר שימשו את צבא ירדן.
, צילום: שחר כהן
התל משתרע על פני שטח של כ-50 דונם ונחלק לשני חלקים עיקריים ראש התל ומדרונותיו הדרומי והמערבי. ממצאי הסקרים מאפשרים להניח שראש התל יושב מתקופת הברונזה ועד התקופה הרומית ואילו המדרונות יושבו החל מהתקופה ההלניסטית/הרומית ועד לתקופה הערבית המאוחרת, אז מוקד היישוב שכן במדרון המערבי של התל. ממצאי הסקרים מצביעים על שתי תקופות שיא בתולדות האתר – הברזל 2 והרומית הקדומה.
ראש חנית רומית צילום: שחר כהן
ישראל גנץ: תגליות האלה הן תשובה לכל מי שמפקפק בצדקת הדרך ובנוכחות שלנו
מדרום לתל משתרע נקרופוליס גדול ובו שני קברים בעלי חזיתות מעוטרות (שנראו עד ראשית המאה ה-20) שמשתייכים לשלהי ימי הבית השני. לרגלי הקברים, במרכז האוכף שמדרום לתל, תועד מקווה טהרה גדול מימי הבית השני ששימש את תושבי האתר ואולי אף עולי רגל שעברו במקום.
החפירה נערכה מטעם המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן בהובלת ד"ר דביר רביב שאמר כי ״מחקר ממצאי החפירה ישפוך אור על תולדות האזור והתרבות החומרית של תושביו במגוון תקופות ובמיוחד על התקופה הרומית הקדומה עת שכנה בתל - תבנה אחת מבירות המחוז של יהודה".
פך הרודויאני צילום: שחר כהן
ראש המועצה האזורית בנימין, ישראל גנץ: ״כאן במרכז בנימין, מרכז הארץ נחשפה עיירה יהודית מבוססת שהיתה אבן שואבת על אם הדרך לירושלים. מרגש לגעת בחרסים ובשרידים ובעצם לגעת בשורשים ובמורשת שלנו. אנחנו זוכים להמשיך כאן את אבותינו. התגליות האלה הן תשובה לכל מי שמפקפק בצדקת הדרך ובנוכחות שלנו כאן ובכל ארץ ישראל."
מטבע של הנציב פסטוס צילום: שחר כהן