הרבנית מיכל נגן מנסה לעכל את הנס: "יעקב איתנו. חבול ומעוך אבל איתנו"

רעייתו של הרב יעקב נגן שאושפז בשלישי בלילה עקב דימום מוחי פתאומי, כותבת על הרגעים הקשים שחוותה יחד עם בני משפחתה: "אחרי שעות ההמתנה הארוכות יוצא אלינו הצוות הרפואי, ועיניהם טובות ורגועות. מספרים שהצליחו לנקז את הדימום"

חדשות כיפה חדשות כיפה 04/08/22 10:36 ז באב התשפב

הרבנית מיכל נגן מנסה לעכל את הנס: "יעקב איתנו. חבול ומעוך אבל איתנו"
הרבנית מיכל נגן, צילום: באדיבות המצולמת

הרב יעקב נגן מישיבת עתניאל אושפז בבית חולים ביום שלישי בלילה עקב דימום מוחי שהתחיל בפתאומיות. הבוקר (ה') ברשומה מרגשת בחשבון הפייסבוק שלה, עדכנה רעייתו, ראש "מכינת צהלי", הרבנית מיכל נגן, על מצבו של הרב יעקב, וסיפרה את שאירע לקראת בוקרו של יום רביעי: "מה זה הנס הזה שקרה לנו ביום הזה?". שמו המלא לתפילה: יעקב מאיר בן אהובה.

"ידעתי שאנחנו במצב חירום"

הכל התחיל בשעה 3:20 לפנות בוקר אז הגיע הרב יעקב הביתה אחרי נסיעה של שלושה ימים לגרמניה, לצורך לוויה של חבר. "סאפירה נבחה לקראתו והעירה אותי למרות שלא התכוונתי ממש להתעורר. יעקב התיישב על המיטה לידי ואני חיפשתי את היד שלו, כמו תמיד. והוא אומר לי: 'אוי, פתאום יש לי את הכאב ראש הכי חזק שהיה לי בחיים'". 

הכאב החזק שהקיף את כל החלק הקדמי הימיני של ראשו של הרב נגן היה פתאומי לגמרי. "אף שיעקב היה צלול ובהכרה ונוכח כל הזמן, ולא הייתה לו מוגבלות בתנועה או בדיבור, ידעתי שאנחנו במצב חירום. כמה דקות אחרי כן כבר נכנסנו לאוטו לנסוע לירושלים למיון. אמבולנס חבר אלינו בקרית ארבע והוא המשיך לטוס איתו לבית החולים הדסה עין כרם ואני ממהרת עם הרכב אחריהם".

"מאז התחיל סחרור שרובכם נחשפתם אליו: אבחון של דימום מוחי נרחב, צינתור, התדרדרות במצב של יעקב וחשש אמיתי לחייו וצורך דחוף בניתוח להקל על הלחץ התוך-גולגלתי. כמה מילות פרידה ואהבה מהירות והוא נכנס לניתוח. ילדינו המגיעים מכל רחבי הארץ בעזרתם של אנשים רבים כל כך וטובים כל כך, והתפילות".

"איך זה אפשרי עם דימום מאסיבי כזה?"

הרבנית נגן המשיכה וכתבה את אשר על לבה: "אין לי מילים לתפוס עדיין את החוויה הזאת של התפילות כי העולם היהודי בארץ, באירופה ובצפון אמריקה רעד מעוצמת התפילות. אך הפעם – לכבודו של האיש מחבר החיבורים שלי – הצטרף גם העולם המוסלמי לתפילות. בהר הבית, בסעודיה, בחברון בגליל במצריים. כיפת שמיים הייתה לו ליעקב כשנכנס לאזור הדמדומים שבין החיים ובין המוות".

"ואחרי שעות ההמתנה הארוכות יוצא אלינו הצוות הרפואי, ועיניהם טובות ורגועות. מספרים שהצליחו לנקז את הדימום, לנקות את כל השרידים ושהמוח נראה בריא ושלם. ואיך זה אפשרי עם דימום מאסיבי כזה?".

הרבנית מיכל כתבה על התמיכה של מאות ואלפי אנשים שביקשו ליצור קשר ולעזור, על הרופאה המנתחת שסיפרה לה שבכל מקום בבית החולים עוצרים ושואלים לשלומו של הרב יעקב, ועל אנשים שמביאים לבני המשפחה אוכל לבית החולים. בנוסף החמיאה למערך הרפואי בבית החולים: "חכם, מקצועי, אנושי ומסור להפליא, כולו ברפואה הציבורית של מדינת ישראל".

"דרך ארוכה של החלמה עוד לפנינו"

רעייתו של הרב, תיארה את המפגש המרגש לאחר שהעירו אותו: "כשאני נכנסת לטיפול נמרץ מיד אחרי שהעירו אותו ועוד לא יודעת עד כמה יהיה בהכרה, והאחות שואלת אותו אם הוא מזהה מי אני והוא עונה בהכי רגיל שלו – זאת אשתי אהובתי! יעקב איתנו. חבול ומעוך אבל איתנו לגמרי. ודרך ארוכה של החלמה עוד לפנינו. ומעלות ומורדות בה, כמו החיים כולם. ובכל זאת - מה זה הנס הזה שקרה לנו ביום הזה? ביום האחד הזה?". 

"ואנחנו סביבו כשהוא במיטה בטיפול נמרץ, ואני רק רוצה לספר לו על כל האהבה הזאת שאנשים רוחשים לו, ומתפללים עליו. ואנחנו שרים את היום הזה עם כל התהפוכות שבו ביחד- 'אהבת עולם תביא להם, וברית אבות לבנים תזכור'. ויעקב שר איתנו. ומה הסיכוי שהדבר הזה קורה לנו באמת? עוד לא עברו 24 שעות בתוך היום הזה.

זה היום. זה היום לגמרי.

נגילה ונשמחה בו".