בית המשפט העליון קבע היום (ב') בדעת רוב כי לצורך הגברת השילוב של הציבור החרדי במערכת ההשכלה הגבוהה, רשאית הייתה המל"ג לקבוע מתווה לשילוב הציבור החרדי באקדמיה, לרבות מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית. יחד עם זאת, נקבע כי יש לאכוף את איסור ההפרדה במרחבים הציבוריים בקמפוסים, וכי מדיניות המאפשרת הדרת מרצות ממסלולים שבהם לומדים גברים בלבד מהווה הפליה אסורה של מרצות במוסדות להשכלה גבוהה שיש לבטלה לאלתר.
בית המשפט העליון דן בהרכב מורחב בארבע עתירות שנדונו במאוחד והופנו כנגד היבטים שונים של החלטה של המועצה להשכלה גבוהה בדבר "הרחבת נגישות ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה החרדית – מדיניות לחומש הבא". החלטה זו קבעה מתווה לשילוב הציבור החרדי במערכת ההשכלה הגבוהה, לרבות הדרכים שבהן ניתן לקבוע מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית, סוגיה הניצבת במרכזן של שתיים מהעתירות.
הרכב השופטים כלל את המשנה לנשיאה השופט חנן מלצר, השופט ניל הנדל, השופט עוזי פוגלמן, השופטת ענת ברון והשופט יוסף אלרון. כל שופטי ההרכב קבעו כי בהדרתן של מרצות מללמד במסלולי הלימוד לגברים יש משום פגיעה בכבודן ויש לאפשר להן ללמד בכל מסגרת שהיא, ללא הפליה. באשר להפרדה מגדרית של סטודנטים במסגרות החרדיות, נחלקו הדעות.
המשנה לנשיאה (בדימ') השופט חנן מלצר עמד על כך שאין לקבל את הטענה כי כל הפרדה מגדרית באוניברסיטאות ובמכללות פוגעת בזכות היסוד לשוויון. בין היתר נוכח הוראות חוק זכויות הסטודנט, התשס"ז-2007 שהכיר במסגרות כאלו, ועל כן הדבר תלוי בנסיבות המקרה.
לגבי העתירות שעמדו בפני בית המשפט, הוא ציין כי מרבית התלמידים הלומדים במסלולים הנפרדים בוחרים בכך מרצונם החופשי, בהתאם להשקפותיהם הדתיות התומכות בהפרדה מגדרית כאורח חיים, מה גם שקיומם של המסלולים הנפרדים איננו משפיע על התנהלות המסלולים הכלליים המעורבים, הפתוחים בפני כל מי שחפץ וחפצה בכך. מלצר הדגיש כי גם אם מתקיימת בהסדר פגיעה מסוימת בשוויון, היא נעשית לתכלית ראויה של שילוב האוכלוסייה החרדית באקדמיה, ועומדת ברובה במבחני המידתיות, למעט בסוגיה של הפליית מרצות, שאותה כאמור יש לבטל. בצד זאת הוא ציין כי יש לאכוף בקפדנות גם את איסור ההפרדה במרחבים הציבוריים בקמפוסים, וכן יש לבחון אמצעים חדשים, כמו הרצאות מקוונות, שעשויים לפתור בעיות שונות שהתעוררו.
דעת המיעוט (השופטים פוגלמן וברון) סברה כי החלטת המועצה להשכלה גבוהה ניתנה בחוסר סמכות, וכי דינה בטלות. בהתאם לעמדת פוגלמן, החלטת המל"ג פוגעת בשוויון במובנים שונים. ההחלטה מהווה הכשרה מוסדית להפרדה באקדמיה ומנציחה עמדה פוגענית כלפי נשים ותפקידן בחברה. זאת ועוד, התכנית לא עומדת בחובה לשמור על שוויון הזדמנויות משהיצע המסלולים בהפרדה אינו שוויוני ומשההפרדה המגדרית לא נותרת תחומה לכיתות הלימוד וזולגת אל המרחבים הציבוריים. בהינתן פגיעתה זו של התכנית בשוויון, היה על המל"ג להצביע על מקור הסמכה מפורש ומפורט – אך זאת לא נעשה. חוק זכויות הסטודנט לא נועד להקנות למל"ג סמכות לאשר את התכנית, וזאת בפרט בשים לב לכך שהמל"ג היא גוף שהוקם מכוח חוק וסמכויותיו מוסדרות בחוק המל"ג. השופט הוסיף שקיימים סימני שאלה בהתייחס לתשתית העובדתית שניצבה בבסיס החלטת המל"ג.
צילום: shutterstock
נושא ההפרדה המגדרית לאוכלוסיות דתיות מהווה לא פעם כר פורה לסערות ומחלוקות. רק לפני עשרה ימים הודיעה אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית כי אירועים לסטודנטים יוכלו להתקיים בהפרדה מגדרית. על פי המתווה באירועים של האוניברסיטה יהיו אזור משותף, אזור לגברים ואזור לנשים.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה בתגובה להחלטת בית המשפט העליון: "בג"ץ שם גבול להפרדה המגדרית, הגם שלמרבה הצער לא ביטל אותה לגמרי. לא תהיה הדרת מרצות, לא תהיה הפרדה מחוץ לכיתות ולא תהיה הפרדה מעבר לתואר הראשון. ההאצה המבהילה בהפרדה הפכה בשנים האחרונות לנורמה, וטוב שבג"ץ שם לה גבול. נפרד זה לא שווה, ולא ניתן להעלים נשים מהעין".