סגור

בג"צ דורש מהרבנות: הסבירו את חקירות היהדות של קרובי הנרשמים לנישואין

בג"ץ הוציא צו על תנאי, ודרש מהרבנות הראשית לישראל מתן תשובות בעניין חוקיות חקירת השורשים היהודיים של קרובי משפחות הנרשמים לנישואין. 'עתים': "לחקירות מסוג זה אין בסיס בהלכה או במסורת וודאי שאין לכך בסיס חוקי"

יהונתן קליין, חדשות כיפה
א בכסלו התשפא
,
17 בנובמבר, 2020 18:52
בתי הדין הרבניים

בתי הדין הרבנייםצילום: פלאש 90. יונתן זינדל

הסוף לחקירות היהדות היזומות בבתי הדין הרבניים? בג"ץ הוציא אמש (ב') צו על תנאי בעתירה כנגד חקירות היהדות של צדדים שלישיים בבתי הדין הרבניים, ודרש מתן תשובות בעניין החוקיות של החקירות ומאגר המידע שהם מנהלים ובו פרטי בני משפחתם של הנרשמים לנישואים. מדובר בעתירה שעומדת בליבת המחלוקת הציבורית בדבר היחס של הממסד הדתי כלפי יוצאי ברית המועצות לשעבר בשנים האחרונות. הצו, שניתן ל-60 יום, מסמן אולי את ההכרעה הקרבה בסוגיה שתשפיע על מעמדם של אלפי אזרחים.

הנתונים שמסתיר בית הדין הרבני על חקירות היהדות

במסגרת הצו על תנאי (הצו המלא - בתחתית הכתבה), דרשו שופטי בג"ץ מהרבנות הסברים לגבי חוקיות ההנחיות שקבע בית הדין הרבני לעניין זימון של קרובי משפחה של אנשים שנדרשו לבירור יהדות, וזאת ללא שיש לכך סמכות בחוק, וכן מדוע שמירת מידע זה בתוך מאגר של המשרד לשירותי דת יכול לעמוד מול זכויות יסוד חוקתיות. על פי הצו, תצהירי המדינה יינתנו תוך 60 יום, והסוגיה תדון בבית המשפט.


(באדיבות 'כאן חדשות')

בארגון 'עתים' אומרים כי בשנים האחרונות, בתי הדין הרבניים הרחיבו את השימוש בחקירות יזומות והטילו ספק ביהדותם של אנשים שכלל לא פנו לרבנות. לארגון 'עתים' הגיעו אלפי פניות של אנשים, בעיקר עולי בריה"מ לשעבר, שגילו לפתע כי בית הדין הרבני דורש מהם לבוא לברר את יהדותם ושומר מידע זה לשימוש עתידי של הרבנות. לפי הנחיות בירור יהדות, שנקבעו על ידי הנהלת בתי הדין הרבניים ומועצת הרבנות הראשית, כאשר אדם מבקש לעבור בשערי הממסד הדתי – להתחתן או להתגרש – הוא נדרש לבירור יהדות ובמסגרת זו גם קרובי המשפחתו עלולים להתבקש להגיע לברר את יהדותם. ככל שאלו לא יגיעו לבית הדין, מידע עליהם יישמר בכדי שניתן יהיה לזהות אותם כמי ש"טעוני בירור". בתי הדין אף החלו להפעיל מאגר ובו השמות והפרטים של מי שנפתחה בעניינו חקירה, המבקשים וכל משפחתם המורחבת.

ארגון 'עתים' פנה לבג"ץ, יחד עם "מרכז צדק לנשים" ומרכז "רקמן" באוניברסיטת בר אילן, בדרישה להפסיק את ההתנהלות הזו לאלתר, בטענה שהיא פולשנית ושגויה.

עורכי הדין אלעד קפלן, אלה סקעת ושרה וינברג מחו בעתירה נגד המדיניות: "לא ניתן למצוא כל בסיס חוקי לטענת המשיבים שתפקידם מכשיר ואף מחייב בילוש והתחקות אחר משפחתו המורחבת השלמה מצד האם של המבקש, ובכלל זאת: אחיו ואחיותיו, אחייניו ואחייניותיו, דודיו, דודותיו וכלל ילדיהם". כמו כן, הוסיפו כי: "לאורך ההיסטוריה היהודית, יצרו פסיקות הלכה מערכת של אמון ונאמנות, אשר אפשרו הגנה על שלמותו ואחדותו של העם היהודי. בעולם בו המידע הופך להיות העיקר ואף בתי הדין הרבניים עסוקים בהקמת רשימות ומאגרים בכדי לאגור מידע רב ככל הניתן על אזרחי ישראל ללא הסכמתם, ראוי כי בית משפט נכבד זה יתערב" כתבו.

מגישי העתירה

מגישי העתירהצילום: עתים

בדיון שהתקיים בנושא הביעה גם הנשיאה אסתר חיות פליאה, מהיכן קונה בית הדין סמכות לבדוק את יהדותו של אדם שלא לצורך נישואין וגירושין? והוסיפה "דרך המלך היא כשאדם מגיע להינשא, ועולה ספק בעניינו, הוא מוסר את שם אמו והבדיקה נעשית לגבי האם בלבד". השופט מני מזוז הצטרף לביקורת, ואמר כי מה שצריך להיות מאוחזר במערכת הוא לא מידע על בני המשפחה, אלא אודות האדם שפנה לבית הדין בלבד.

הרב שאול פרבר, יו"ר ארגון 'עתים', אומר כי "מגמות זרות השתלטו על בתי הדין בשנים האחרונות, מגמות של חשדנות ובדלנות. לחקירות מסוג זה אין בסיס בהלכה או במסורת וודאי שאין לכך בסיס חוקי. במשך דורות על גבי דורות, העם היהודי הלך על פי פסיקת השולחן ערוך כי "כל המשפחות בחזקת כשרות, ומותר לישא מהם לכתחילה".
כך עלינו לנהוג גם כאן במדינת ישראל. אלפי עולים וצאצאיהם, חיים בחשש שמא כרעם ביום בהיר יטילו ספק ביהדותם, דווקא משום שמישהו ממשפחתם ביקש לבוא בשערי הממסד הדתי ולהינשא כדת משה וישראל. העניין הזה מוביל לקרע בתוך העם היהודי ובתוך המשפחות עצמן. העולים הם חלק מנס קיבוץ הגלויות, והם חלק חשוב במארג החברתי הישראלי – לא נאפשר את דחיקתם אל מחוץ לכלל ישראל".

הצו על תנאי שהוציא בג"ץ:


להורדת הקובץ

17.11.2020

1. הרבנות באה על עונשה (גלגל)


הפקירה את חוק השבות לידי בן גוריון. הפקירה את עולי ברית המועצות לידי משרד הפנים. הפקירה את חוק מי הוא יהודי לידי הרפורמים. ודי לה שצבע עורם של האתיופים מפרידה בינם ל"בינינו"... עכשיו היא צריכה לתת דין וחשבון אם המדינה תהיה דמוקרטית או יהודית!!!

דווח על תגובה לא ראויה
17.11.2020

2. מהשבכ,מביבי , מהרבנות איפו היו עד היום (בגצ נהיו סתומים דורשים הסברים מכולם)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

יו"ר רע"ם, מנסור עבאס (מימין) צילום: הדס פרוש, פלאש 90

רע"מ תימנע בהצבעה על חוק פיזור הכנסת

קרא עוד