מתנדבי שירות לאומי יחשפו חומר ארכיוני בגנזך המדינה

מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי שר שלום ג´רבי חשף תחומים חדשים בהם יעסקו המתנדבים והמתנדבות. בין התחומים: בטיחות הציבור, קידום תעסוקה, הסברה ממשלתית בעניין זכויות וייצוא בטחוני

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 15/05/14 14:17 טו באייר התשעד

מתנדבי שירות לאומי יחשפו חומר ארכיוני בגנזך המדינה
ישראל מלובני, צילום: ישראל מלובני

במסגרת שבוע ההצדעה למתנדבי השירות הלאומי-אזרחי, נערך אמש (ד') "במכון למחקרי ביטחון לאומי" בת"א יום עיון בנושא: השירות הלאומי-אזרחי במגזר החרדי שבמסגרתו הוצגו מחקרים חדשים והרצאות שונות בנושא השתלבות החרדים בחברה הישראלית, הכוללים סקירה מדינית מפי ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, האלוף במיל' -עמוס ידלין.

את יום העיון פתח מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי, שר-שלום ג'רבי שחשף בפני הנוכחים נתונים עדכניים אודות מספר המתנדבים החרדים בשירות הלאומי-אזרחי שעומד 1571 מתנדבים, וכן סקר ג'רבי את השינויים בחוק החדש לשיווין בנטל שכוללים תוספת תקנים, ותוספת תחומי שירות חדשים כגון : בטיחות הציבור, קידום התעסוקה, הסברה ממשלתית בעניין זכויות, חשיפת חומר ארכיוני בגנזך המדינה, חינוך (במוסד חינוך לילדים ועד 300 משרתים בכל שנה). תחומים חדשים רק במשרדי ממשלה- אבטחת מידע, ייצוא ביטחוני, רכש ולוגיסטיקה, ופניות ציבור בעניין זכויות.

ג'רבי הציג מחקר חדש של מכון "מאגר מוחות" בראשות פרופ' יצחק כץ, שנערך בקרב בוגרי השירות החרדים, שמראה על ההשפעה החיובית שיש לשירות האזרחי במגזר החרדי על השילוב העתידי בשוק העבודה והתרומה לחברה ולמדינה:

60% מבוגרי השירות השתלבו במעגל התעסוקה. 24% מבוגרי השירות לומדים לימודים מקצועיים או אקדמיים. כלומר: 84% מהבוגרים פנו בתום שירותם לעבודה, לימודי מקצוע או לימודים אקדמיים.

כמו כן, ד"ד חיים זיכרמן הרצה בפני הנוכחים על השתלבות החרדים בחברה הישראלית, הכוללת התנדבות בשירות הלאומי אזרחי, ובנוסף פרופ' יוסי שלהב הציג מחקר מיוחד המצביע על תהליכים, מגמות ושינויים בתעסוקה במגזר החרדי שחלק נכבד מכך הינו השירות האזרחי-לאומי, המהווה עבורם צהר לרכישת השכלה ולשילוב בתעסוקה.

ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל.) עמוס ידלין, הרצה אף הוא בפני המתנדבים החרדים ונתן סקירה מדינית בנושא: אתגרי הביטחון הלאומי והשפעתו על מרכיבי החברה בישראל.

אלוף (מיל.) עמוס ידלין :"אנחנו 40 שנה ללא מלחמה בהיקף בו מגיוסים כל משאבי המדינה, וזאת הרבה בזכות ההרתעה הישראלית שחזקה היום מאד -גם כלפי מדינות וגם כלפי ארגונים לא מדינתיים. עם זאת איראן, שמאיימת להשמיד את ישראל ושוקדת על פיתוח היכולת להגיע לנשק גרעיני - נותרה איום קיומי פוטנציאלי. ההסכם בין המעצמות לאיראן הוא הסכם זמני שחשיבותו מוגבלת - יש להתמקד בעיצוב הפרמטרים של ההסכם הסופי".

עוד הוסיף ידלין ואמר "הצבא הסורי עסוק במלחמת האזרחים, שחוק ופגוע ונפגעה מוכנותו וכשירותו להילחם בישראל. אני מעריך שאם משטר אסד יוחלף במשטר סוני מתון, מצבה האסטרטגי של ישראל יהיה טוב יותר בעיקר בגלל החלשות הציר הרדיקלי של איראן-סוריה, חיזבאללה".

לגבי הסכסוך עם הפלסטינים אמר ידלין-" כולם יודעים מה הפרמטרים של הסכם שלום עתידי. המנהיגות בשני הצדדים מתקשה להוביל את העמים לוויתורים היסטוריים אילו. המשך התהליך - נדרש לחכות לראות לאן מתפתח הפיוס עם חמאס. החמאס בעזה נחלש כלכלית, מדינית ופוליטית. לא מאמין שהפלסטינים יחזרו למו"מ - הם מעדיפים לנסות לקבל את הוויתורים הישראלים מהקהילה הבין-לאומית ולא לתרום את חלקם להסכם שלום".

"המוטיבציה האמריקאית לדחוף להסכם ירדה בגלל שתי סיבות מרכזיות: הבנה שהבעיות הקשות במזרח התיכון מקורן לא בסכסוך הישראלי - פלשתיני והעובדה שבקרוב מאד לא יהיו תלויים יותר בנפט מהמזרח התיכון", סיכם ידלין את ניתוחו.