משמעות ההנחיה בצה"ל: בוגרי ישיבות לא יהיו מג"דים

סיבות כלכליות, מבצעיות או ניסיון לבלום בני ישיבות מקידום בצבא? הנחיה צה"לית לא למנות מג"ד מעל גיל 32 משפיעה על קידומם של בני ישיבות שהתגייסו לאחר שנים של לימוד תורה. בצה"ל אומרים: "יהיה מסלול חריגים"

חדשות כיפה חדשות כיפה 23/06/16 08:33 יז בסיון התשעו

משמעות ההנחיה בצה"ל: בוגרי ישיבות לא יהיו מג"דים
דובר צהל, צילום: דובר צהל

התוכנית הרב-שנתית החדשה של צה"ל, תר"ש גדעון, שנכנסה לתוקף בחודשים האחרונים, כוללת בין סעיפיה גם מגמה בולטת של הצערת גיל משרתי הקבע בצבא. צה"ל רוצה את הקצינים שלו צעירים יותר ורוצה לשחרר חלק ניכר מהם לאזרחות בגיל יחסית צעיר. המשמעות: חיילים שהתגייסו מאוחר בכמה שנים בגלל לימוד בישיבה לא יוכלו להתקדם לתפקידי מג"ד. כך מתפרסם היום בעתון 'בשבע'.

אחד הסעיפים שאישורם עבר כמעט בלי הד תקשורתי באותה תוכנית, הוא הורדה חדה של גיל המג"דים, מפקדי הגדודים הקרביים הסדירים. התוכנית החדשה קובעת הגבלת גיל על כניסתם של קצינים לתפקיד מג"ד, ומי שגילו גבוה מכך לא יוכל להתמנות לתפקיד. בשיאו של התהליך, מי שגילו יהיה מעל 32 לא יוכל להתמנות למג"ד. לכאורה מדובר בהליך טכני שמטרתו כלכלית בעיקרה, אולם יש לו השלכה קשה מאוד על אוכלוסייה קטנה אמנם, אך בעלת מוטיבציה גבוהה לשירות ארוך טווח בצה"ל.

מדובר בכמה עשרות חיילים שמתגייסים מדי שנה לשירות צבאי מלא לאחר מספר שנות לימוד בישיבה גבוהה במעמד של "תורתו אומנותו". הנמנים על קבוצה זו הם חיילים בעלי מוטיבציה גבוהה מאוד, שבדרך כלל מייעדים את עצמם למסלול של קצונה ולשירות ארוך טווח. יש לציין כי מדובר בדרך כלל בחיילים שעל פי נתוני הגיל ועל רקע שנות לימודיהם בישיבה, היו זכאים על פי החקיקה הקיימת היום לשרת שירות מקוצר בלבד. חיילים כאלה שנכנסו למסלול קצונה כבר לפני שנים אחדות, מגלים היום כי על פי התוכנית החדשה לא יוכלו להתמנות למפקדי גדודים.

משמעות ההגבלה היא למעשה קטיעת הקריירה הצבאית של קצינים אלה, מאחר שפיקוד על גדוד קרבי הוא תנאי לקידום לתפקידים בכירים יותר במערך הלוחם של צה"ל. ל'בשבע' נודע כי ההגבלה החדשה כבר פגעה בקריירה הצבאית של קצין אחד לפחות, וכי ישנם עוד כמה קצינים שהתכוונו להתמודד על תפקידי מג"ד וההתמודדות תימנע מהם.

גורמים צבאיים טוענים שהסיבה לשינוי שנערך היא כלכלית ומבצעית. לטענתם, אלופי המטכ"ל דהיום ביצעו תפקידי מג"ד בגיל 32, כאשר לאורך השנים עלה הגיל ל‑37 ולפעמים אף יותר מכך. עליית הגיל פגעה לטענתם באיכות התפקוד של מפקדי הגדודים וביכולתם להוביל את חייליהם לקרב. עם זאת, לטענת גורמים אלה נבנה מסלול חריגים שאמור לתת מענה למקרים שבהם מועמדים ראויים מאוד יוגבלו רק בשל גילם. מסלול זה אמור להיות לטענתם לעזר לאותם קצינים שלמדו בישיבה כמה שנים טרם גיוסם.

עם זאת, ראש ישיבה ציין כי למרות הכסות הכביכול כלכלית, קשה להתעלם מההקשר הכללי. "אני היום חשדן", אמר לנו, "יש בצמרת הצבא בהחלט אנשים שמעדיפים לא לראות קצינים מסוג מסוים, מבתי מדרש מסוימים, מתקדמים במעלה סולם הדרגות. הם מעדיפים לראות בתפקידי הפיקוד המשמעותיים קצינים צעירים, כאלו שתפיסת עולמם עוצבה על ידי הצבא ולא במקומות אחרים. אין לי הוכחה חותכת שזהו המניע להנחיה החדשה, אבל הרוחות המנשבות כיום בצמרת בהחלט מביאות אותי לחשוד במניעים".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה לטענות: "במסגרת התוכנית הרב-שנתית גדעון, המתאימה את אתגרי צה"ל למציאות המשתנה, התבצעו ומתבצעים צעדי התייעלות נרחבים הכוללים שינויים ארגוניים וצמצום בהיקף כוח האדם בצה"ל. כחלק מהתוכנית הוחלט על מודל הקבע הצעיר אשר בין היתר מצעיר משמעותית את תפקיד המג"ד ומאפשר התמודדות מוקדמת יותר לתפקיד. עם זאת, ההחלטה על מינוי מג"ד נגזרת ממסלול שירותו של הקצין המועמד, ביצועיו, הערכות מפקדיו לאורך השנים ואוסף נתוני איכות".