ההתנתקות אירעה לפני עשור אך מפוני גוש קטיף עדיין סובלים מהפינוי הבעייתי. כשלים רבים בהתנהלות מנהלת תנופה עלו היום (ב') בדיון מיוחד שנערך בנושא הטיפול במפוני גוש קטיף בוועדת השקיפות, בראשותה של חה״כ סתיו שפיר. לוועדה הגיעו נציגי מנהלת תנופה ונציגי המפונים שסיפקו תמונת מצב עגומה. ח"כ שפיר דרשה מהמנהלת להעביר בהקדם את כל החומר הרלוונטי בדבר ההתנהלות התקציבית של כספים שהוקדשו לטיפול במפונים.
שפיר פתחה את הדיון בעובדות העגומות על כך שיותר מ-400 משפחות עדיין לא עברו למגורי קבע ועל כך שבאתרים הזמניים יש בעיות תשתית וקושי לקיים אורח חיים תקין. בנוסף, 180 תיקים בנושא פיצויים למשפחות מפונות עדיין תקועים בבית משפט. ההשקעה המצטברת במנהלת תנופה הגיעה לכ-13 מיליארד שקלים, תקצוב כולל של כ-7.5 מיליון שקלים למשפחה, אולם בשטח התוצאות עגומות.
"יש פה התנהלות מבישה של הממשלה כבר עשור. ברגע שהממשלה החליטה לפנות אנשים מביתם, היא לקחה עליה את האחריות לדאוג להם לקורת גג. לא יתכן שאותם אנשים פגשו בחומה אטומה שהסתירה מהם מידע חיוני על הזכויות שלהם, ונאלצו לקבץ תקציבים בפגישות אישיות מול פוליטיקאים ואנשי המנהלת, במקום לקבל מידע מסודר וטיפול מהיר", אמרה שפיר. "כבר 10 וחצי שנים שהטיפול מתעכב, משפחות ממשיכות להוציא כספים על פתרונות זמניים, והמנהלת עברה גלגולים ותהפוכות אבל כל זה ללא תכנון רציני, בלי יעדים, בלי בדיקה ובלי דין וחשבון. אנחנו רואים את ההתנהלות הזו במגזר הציבורי פעם אחר פעם, אבל כשמדובר בנושא כל כך רגיש, עולה השאלה אם הייתה פה יד מכוונת״.
אבי פרחן, נציג המפונים, קהילת אלי-ים האשים בדיון כי עיקר התקציבים הלכו ליועצים משפטיים ולהקמת אתרים זמניים, "היום אנחנו תקועים בנווה ים- ממשלת ישראל שלחה אותנו לפה. פקידים שהיו אמורים ללוות את הקהילה מטעם המנהלת, והם כמעט לא הגיעו לשטח. בגין פינה אותנו מחבל ימית. ועם כל הביקורת שלי על התהליך המדיני שם, הוא ידע לשקם את העקורים בהגינות וביושר. כמה שהממשלה הייתה יעילה בעקירה שלנו, שליש מאתנו עדיין פליטים בארצנו".
גם אתי גבאי, נציגת המפונים תקפה בחריפות את התנהלות המנהלת בעת ההתנתקות ואחריה, "למנהלת היה את כל הרישום וכל פרט ופרט, כתובות, גודל הבית וכו'- כשהגענו לקבל פיצוי היה עלינו להוכיח שהפרטים שרשומים אצלם נכונים. הם שכרו עורכי דין חיצוניים ואחרי שהיינו בכזה שפל היינו צריכים להוכיח מי אנחנו. לא מספיק שבבתי מלון וקרווילות השפילו אותנו".
ח"כ שולי מועלם שהשתתפה בדיון אמרה כי "אף אחד לא חשב שעשר שנים אחרי נמשיך לדבר על משפחות בלי בית. גם יו"ר הוועדה וגם אני פוגשות את הנושא בוועדות, ויש תחושה שיש התגייסות גדולה אבל אין פתרונות. כל הדברים הקשים שנאמרו כאן מתייחסים לשנים הראשונות. מעבר ל-13 מיליארד שכבר יצאו שולם פה מחיר נפשי ומשפחתי וקהילתי אדיר".
ישראל מלאכי נציג מנהלת תנופה השיב לטענות הקשות וטען כי "אפשר לומר שהממשלה הצליחה, 90% מצאו פתרון". הוא התייחס להשוואה מול ימית ואמר כי אז פינו בכפייה 70 משפחות בלבד שגרו שם בין 7-8 שנים, בגוש קטיף וצפון השומרון פונו 1,600 משפחות שגרו שם 30 שנים. לטענתו, אחד ממרכיבי המשבר הכלכלי של תשמ"ה היה פיצוי תושבי ימית. "הממשלה החליטה איך לפנות אבל לא החליטה איך לשקם - בין 2006-2009 עיקר הדיונים עסקו בדחוף ובבהול. יחד עם זאת יש לציין שבניגוד לניסיון קודם לא נרשם מקרה התאבדות אחד, לא נרשמו עליה במקרי הגירושין וכל זה אודות טיפול המנהלת. כל המשפחות כולן קיבלו את מלוא הפיצויים, אבל הכשל הוא שלא הייתה הלימה בזמנים בין כספי הפיצויים וקבלת מבנה הקבע", הסכים מלאכי.