מהפכת כשרות בייבוא מחו"ל? סגן השר לשירותי דת מוציא הבטחות ללא כיסוי

מסובבים אותנו באצבע? סגן השר לשירותי דת הרב אלי בן דהן יצא לפני כחודשיים בהצהרה דרמטית שעניינה הורדת יוקר המחייה ככל שמדובר בכשרות. על פי הצעה שהביא במסגרת פעילות צוות בינמשרדי בו חברים משרד האוצר, משרד הכלכלה, המשרד לשירותי דת והרבנות הראשית, ישולבו טכנולוגיות אשר יאפשרו השגחה מרחוק על טיב הכשרות במחלבות בחו"ל. באופן זה, הסביר, ניתן יהיה לראשונה לסמוך על כשרות של מוצרי חלב מיובאים מחו"ל, ללא הצבת משגיחים במקום.

נושא ייבוא החלב לישראל הינו נושא אשר נבדק מיד לאחר המחאה החברתית בקיץ 2011, אך נשלל לאחר התנגדות הרבנות הראשית, בשל בעיות כשרות. על כן, המלצתו של סגן השר מהווה על פניו בשורה של ממש שכן באמצעות ההשגחה מרחוק ניתן יהיה לראשונה לסמוך על כשרות של מוצרי חלב שיהיו מיובאים מחו"ל, זאת מכיוון שתעריף מוצרי החלב בחו"ל זול משמעותית מאשר בישראל. במשרד לשירותי דת מסרו כי הם מעריכים שמחיר מוצרי החלב יוזל בעקבות המהלך בכ-30%.

אך האם הדבר באמת ישים? טענות של בעלי מפעלים באירופה אשר הגיעו ל'כיפה' מעלים תהיות באשר למידת הריאליות של התכנית כולה, ומוכיחים כי ייתכן כי פעם נוספת תכנוני משרדי הממשלה לחוד והמציאות לחוד, כשבפועל, ייתכן כי ההצהרות הגרנדיאוזיות של המשרד לשירותי דת לא עומדים בחוקים הנוקשים של האיחוד האירופי.

בכיר בשוק החלב בישראל אמר לכתב 'כיפה' כי התכנון להצבת מצלמות בהן יוכלו משגיחים לתצפת על עבודת המפעלים מרחוק אינו דבר שיעמוד במבחן החוק באירופה. “בכל מדינה מפותחת ישנם חוקים להגנת העובד", אמר הבכיר ל'כיפה'. “אלה לא יאפשרו שתהיה מצלמה שתשדר לאיזשהו גורם חיצוני בעולם את המתרחש באותו מפעל".

ואכן, מעיון בחוק הגנת הצרכן באיחוד האירופי עולה כי הכללים הינם נוקשים ביותר ואינם מאפשרים הצבת מצלמות למעט לנושאי אבטחה, זאת בשל השמירה הקנאית על פרטיותו של אדם. בחוק נכתב כי יש צורך לקבל אישור מכל עובדי המפעל על מנת להציב מצלמה כלשהי, אך "ברוב המקרים כלל לא ניתן לקבל הסכמה מכל מי שפרטיותו תיפגע בשל המצלמה, בוודאי שלא הסכמה מפורשת". בשל החשש מפשיעה ניתן היתר למצלמות לצורכי אבטחה, אך לא מדובר במצלמות לצרכים שונים, בתוכם נושא הכשרות והדת.

לא זאת ועוד, אלא שבהתייחסם לנושא פיקוח לטובת ענייני דת נכתב בחוק כי "מערכות מעקב ו-וידיאו לא צריכות להיות מכוונות ללכידה, כדוגמת התקרבות או מיקוד, ולא בדרך אחרת של עיבוד (אינדקס או זיהוי פרופיל של אדם) בצורה אשר חושפת 'קטגוריות מיוחדות של נתונים' - היינו המוצא האתני, הגזע, השייכות הפוליטית, חוות דעת, אמונות דתיות או פילוסופיות, חברות באיגוד מקצועי ונתונים בנוגע לסגנון חיים, בריאות או מין".

כך, בעוד שמותר להציב מצלמות לצורכי אבטחה גרידא, אין שום אפשרות להציב מצלמה לצורך שימוש שמפר את פרטיותו של אדם, כפי שמצלמות לצורכי כשרות יעשו בהכרח. כפי שאסור להציב מצלמה שתזהה באופן ברור את פניו של אדם, שלא לצרכי ביטחון, כך בוודאי אסור להציב מצלמה שתפר את פרטיותו של אדם ככל שמדובר בדברים אשר הוא עושה במפעל.

(צילום: Shutterstock)

סעיף נוסף אשר מבהיר עד כמה בדיוק מחמירים באיחוד האירופי אודות פרטיות העובדים הוא סעיף אחסון המידע ממצלמות האבטחה. “כל מקום בו מדיה מאוחסנת חייב להיות מאובטח. הגישה לחדר הבקרה ואחסון קטעי הוידיאו חייבים להיות מוגנים. לצד שלישי, לדוגמא אנשי תחזוקה או עובדי ניקיון, לא צריכה להיות גישה ללא השגחה לחדרים אלו". למעשה, מבהירים באיחוד האירופי, לא רק שאסורה ההשגחה מרחוק, אלא גם לעובד ניקיון פשוט לא צריכה להיות גישה לקטעי וידיאו, לא כל שכן למשגיחים בארץ אחרת.

עם כן, מדוע אם כן מיהר סגן השר לשירותי דת להציג את תכניתו ללא כיסוי? ללחץ הציבורי יש מקום בעניין, אך בעיקר מדובר כפי הנראה על הצורך הבלתי נלאה להוציא כותרות אל התקשורת, גם כשאינם עומדים במבחן המציאות, מתוך הנחה שכנראה לא יבדקו את הדברים ולא יעלו על הישראבלוף שהובא לקהל הישראלי.

תגובת המשרד לשירותי דת: "עמדת הרב הראשי לישראל הייתה לקבל את העמדה לפיה יש אפשרות לפקח הלכתית על כשרות בסיוע אמצעים טכנולוגיים. בימים אלה נעשית עבודת מטה בינמשרדית לאיתור המפעלים הרלוונטיים בהם ניתן להשתמש באמצעים אלו. נושאים אלה נמצאים באחריותם של משרד הכלכלה ומשרד האוצר ואנו סמוכים ובטוחים כי יימצא הפתרון החוקי. מדינת ישראל לא תפעל בניגוד לחוק".