את הנתון הזה בהחלט ניתן להגדיר כמהפכה. בעוד הכל עסוקים בפולמוס האחרון שהתפתח סביב לימוד התנ"ך במגזר הדתי, מתחת לפני שטח מתחוללת מהפכה יהודית שקטה. על אף כי בחינוך הדתי תלמידים מדווחים על חוסר שביעות רצון מלימוד התושב"ע הרי שבשנים האחרונות חל גידול של 300% בתלמידים חילוניים מבתי הספר הממלכתיים שבחרו ללמוד במגמת תושב"ע - כך עולה מנתונים שנמסרו לנו ממשרד החינוך.יוספה
הנתונים מראים כי בשנת 2009 ומטה למדו רק מאות בודדות של תלמידים חילוניים שבחרו ללמוד תושב"ע ואילו החל משנה זאת, בעקבות שדרוג המקצוע, חלה עלייה דרמטית שכחלק ממנה רק בשנה האחרונה נרשמו מעל ל-2,000 תלמידים למגמה, כמעט פי 3 משנים עברו. מלבד השקעה במגמת תושב"ע הרחיב משרד החינוך את לימודי התושב"ע גם ללימודי חובה לכל תלמיד כמקצוע בסיס. אם בשנת 2009 ומטה למדו רק 700 תלמידים לימודי תושב"ע הרי שהיום לומדים זאת כמעט פי חמישה תלמידים חילוניים שמספרם למעלה מ3,300 - עלייה של 480%. במשרד החינוך מסכמים כי כיום ניגשים למבחני תושב"ע למעלה מ-5,300 תלמידים חילוניים והמספר במגמת עליה ואיתו גם הביקוש.
מבדיקת כיפה עולה כי לא מדובר רק בתלמידים מיישובי הפריפריה, שם אחוז המסורתיים גבוה יותר. תלמידי תושב"ע במגזר החילוני פרוסים בכל רחבי הארץ - בקיבוצים, בערים הגדולות, בבתי הספר העיוניים, המקיפים והטכנולוגיים ובכפרי הנוער החקלאיים. מדובר על תלמידים השייכים לרקעים סוציו-אקנומיים מגוונים: תלמידים מבוססים כלכלית, תלמידי פריפריה ועולים חדשים גם יחד. אחד הנתונים המעניינים הוא שמגדרם של מרבית התלמידים החילוניים הלומדים תושב"ע הן דווקא בנות. בעוד בחינוך הדתי תלמידות כלל לא לומדות גמרא הרי שבחינוך החילוני דווקא הן אלה שמבקשות זאת יותר מכל ומספרם גדול יותר ממספר הבנים בכ-28%.
תכנית הלימודים בתושב"ע ובתלמוד בחינוך הממלכתי חילוני עברה שינוי מהפכני בין השאר על ידי מפמ"רית תושב"ע יוספה משולם, אישה מבית חילוני שהתורה שבעל פה קרובה לליבה. המטרה של התכנית היא ליצור "סיפור משותף" בין התלמיד החילוני לבין התלמוד. בניגוד לבתי הספר הדתיים בהם לומדים רצף גדוש של דפים מתוך מסכת מסוימת הרי שבבתי הספר החילוני דוגלים בשיטת הסוגיות. בשיטת הסוגיות התלמידים עוסקים בנושאים משלל זוויות וסוגיות ואף זוכים לעיון בפרשנות הראשונים וספרות השו"ת. התכנית כוללת נושאים רבים וחשובים בהם "יחיד וחברה" בו לומדים התלמידים סוגיות הקשורות לערך היחיד והיחס אל הזר והשונה, דיני הונאת דברים, סוגיות רכוש ותרבות המחלוקת בעולמם של חז"ל.
נושא מעניין שעלה לא מכבר בכותרות התקשורת בדמות "הדרת נשים" הוא הנושא "דברים שבינו לבינה". במשרד החינוך בחרו לעסוק בנושא זה מתוך עולמם של חז"ל תוך לימוד עיצוב יחסי הזוגיות והמשפחה במקורות ומרקם היחסים שבין איש לאישה מן הצד הרגשי, המשפטי והטקסי. בנוסף לכך ילמדו על הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל במשנת חז"ל ועיון בשו"תים מתקופת האחרונים. יחידה שלמה תוקדש להגדה של פסח ועל נושאים של מורשת ישראל כמו גם יחידת מפשט עברי שתעסוק בדיני משפט ויושר.
חלק מהמהפכה של משרד החינוך היא להביא את לימוד ההלכה, האגדה, המשנה והגמרא אל חיי התלמיד בפועל. תכנית הלימודים משלבת פעילויות חברתיות וסיורים באתרי מורשת הקשורים לחומר הלימוד זולת לפעילויות אמנותיות. בין השאר ניתן למנות את "מסע בעקבות הסנהדרין" אשר במסגרתו יצאו התלמידים לסיורים במקומות שליווה את נדודי הסנהדרין בישראל וילמדו אודותיה. עוד יוזמה מיוחדת היא ה"תלמודטרון", פרויקט ששיאו בהמחזת סיפורי חכמים וסוגיות מחז"ל בהפקת תיאטרון.
 |
|
(צילום אילוסטרציה:ccarlstead-cc-by)
|
אחרי עיון בנתונים המפתיעים ובמאמצים הגלויים של מפמ"ר תושב"ע בחינוך הממלכתי לעודד את המקצוע דווקא במגזר החילוני היינו חייבים לשוחח עמה ולהבין מה עומד מאחורי כל זה.
יוספה, כיצד את מסבירה את העלייה הדרמטית?
"ראשית זה התחיל עם 'וועדת שנהר' שבדקה את לימודי היהדות בחינוך הממלכתי והייתה לה אמירה חד משמעית לגבי העצמת מקצועות היהדות הבסיסים- תנ"ך ותושב"ע. בעקבות הדו"ח נכתבה תכנית לימודים חדשה ובה חומרים אקטואליים ורלוונטיים. בתי ספר ראו את החשיבות וזה הגיע מהשטח".
מה גורם לתלמיד חילוני לבחור ללמוד גמרא, מקצוע שגם בחינוך הדתי לא נחשב לאהוב במיוחד?
"ואני שואלת מדוע שלא לבחור? ברגע שתלמיד נחשף לראשונה לטקסטים של ספרות חז"ל והתלמוד, החומר מדבר בעד עצמו. התכנית עוסקת בחומרים מעמדת מוצא מסורתית ותרבותית, חשוב להבין שהתורה שבעל פה היא חלק מהתרבות שלנו, היופי והעושר שלה עולים מעל פני השטח. אנחנו מלמדים את המקצוע תוך התבוננות ביקורתית ובמגוון דעות והשוואות. אנחנו בוחרים חומרים וסוגיות מאוד רלוונטיות עבור התלמידים. אלו נושאים מתוך החיים שלהם כמו בין אדם לחברו משפט ואפילו נושאים כמו 'בינו לבינה', נישואים וגירושים וגם צדק חברתי שעלה לאחרונה".
אני מעלה בפניה סוגיות טעונות כמו 'קול באישה ערווה' או אמירות כמו 'נשים דעתן קלה' ויוספה לא מתבלבלת ולא חוששת. "אנחנו לא עוסקים באפולוגטיקה", היא אומרת, "חז"ל אומרים דברים וזה מה שמעניין, אנחנו רוצים לפגוש את הדברים האלה ולהתמודד איתם. אנחנו מסתכלים על שו"תים של האחרונים ובין השאר מבחינים בדברים שנאמרו גם בהקשר של זמן או גיאוגרפיה. אנחנו רוצים שתלמיד ידע מה המקורות התרבותיים והשורשיים שלו, אחרי זה שיעשה עם זה מה שהוא רוצה. אני רואה חשיבות בהנגשת המקצוע הזה לתלמיד מבחינה ערכית ולאומית, זה מאוד מחזק את זהות התלמידים. תושב"ע זה לא עוד מקצוע".
המגמה במשרד החינוך הינה חלק ממגמה לאומית כלל ישראלית של הרצון להכיר במסורת ישראל ופיתוח תרבות יהודית אולם תוך השארת שאלת המחויבות הדתית לה כשאלה פתוחה. גם הורי התלמידים, אף כאלו שנחשבים מן הצד השמאלי של המפה הפוליטית והחברתית, מגיבים באופן חיובי לתכנית ולא רק זאת אלא שהם מוזמנים להיות חלק ממנה בימי לימוד משותפים להורים ותלמידים שעורכים בתי הספר החילוניים.
לפניות לכתב - desk@kipa.co.il